דמוגרפיה ורווחה

החל מתחילת המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 ועד אמצע ספטמבר, עזבו את אוקראינה כ-5 מיליון תושבים. מחקר של ה-OECD מראה את התפלגות הגירה זו בין מדינות ה-OECD השונות.

פרסום חדש של ה-OECD

מה הדמוגרפיה הלהט"בית בעולם? באילו מדינות מקבלים זכויות שוות ובאילו דוקא ענישה? והאם יש מגמות של התפתחות ושינוי?

לפערי שכר מגדריים השפעה בטווח הארוך ; ההבדלים בהפרשות לפנסיה, גיל הפרישה השונה והשכר המצטבר מובילים לכך שנשים בממוצע עניות יותר מגברים בגילאי 66+

ההומופוביה במדינות ה- OECD פחתה מאז תחילת שנות השמונים, אבל חסמי הכלה חברתית עדיין קיימים והקהילה הגאה נמצאת בסיכון לאפליה במגוון תחומי הרווחה

הפורום הבינלאומי הראשון בנושא סטטיסטיקות הגירה יצא היום לדרך ועוסק בנושאים כיוזמות גלובליות בתחום ההגירה, דעת הקהל בנושא, חדשנות בתחום איסוף הנתונים והקניית כישורים למהגרים

מעל 8000 מבקשי מקלט חדשים בישראל בשנת 2016, רובם המוחלט מאריתריאה וסודן. רוב מבקשי המקלט מגיעים לגרמניה, אוסטריה ויוון

הדוח השנתי על הגירה ברחבי מדינות ה-OECD

סקירה סוציו-אקונומית על קהילת הלהט״ב במדינות ה-OECD ועל קבלתם בחברה

האם יש ניידות חברתית בישראל? הניידות החברתית בישראל גבוהה יחסית, כלומר יש קשר חלש יחסית בין שכר ההורים לשכר הילדים. למרות זאת מוצא המחקר שבעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים אך הוא עדיין גבוה יותר מזה שבארה"ב

ישראל משקיעה קצת פחות מממוצע ה-OECD על חולים ונכים. נורווגיה משקיעה הכי הרבה וקוריאה הכי מעט

האם הקצבאות צריכות להיות מחולקות באופן אוניברסאלי או בעיקר לעניים? לפי נתוני ה-OECD, ברוב המדינות הקצבאות ניתנות בעיקר ל-20% העניים ביותר אך גם העשירים ביותר נהנים מהם. בישראל, העניים ביותר מקבלים כ-125% מהקצבה הממוצעת בעוד העשירים ביותר מקבלים קצת פחות מ-100%. המדינה עם החלוקה המוטה ביותר לטובת עניים היא ניו-זילנד כאשר העניים מקבלים 250% מהקצבה הממוצעת בעוד העשירים כ-30% בלבד. במדינות המשבר הכלכלי המצב באופן אבסורדי שונה לחלוטין ובעוד העשירים ביותר מקבלים מעל 150%, העניים ביותר מקבלים פחות מחצי ביוון ובאיטליה וקצת יותר בפורטוגל וספרד.

אנחנו כל הזמן מתעניינים ברמת הציונים של התלמידים אך מה עם רווחתם? במבחן פיז"ה של ה-OECD, תלמידי בית הספר נשאלים שאלות שלא בודקות רק כישורים אלא על אושר ורווחה. למרות הרצון הרב להצליח ולהיות הטובים ביותר בכיתתם (86.4% מהנשאלים), רק שליש מהתלמידים בישראל דיווחו שהם חשים חרדה בלימודים. ניתן לשער שנתונים אלו הם גם בזכות ההורים הישראלים שמעורבים מאוד בחיי ילדיהם ו-88% ציינו שהם משתפים את הוריהם בנושאים הקשורים לבית הספר. 57% מהתלמידים בישראל מכוונים לאוניברסיטה, גבוה יותר מהממוצע אך בארה"ב הנתון גבוה יותר ודווקא הגרמנים לא מתלהבים במיוחד להשקיע את זמנם באקדמיה.

ברוב מדינות המערב, קבלת ההומוסקסואליות בחברה נמצאת בעליה. למרות ההתקדמות בקבלה והכלת להט"בים בחברה, ישראל קצת מתחת לממוצע ה-OECD. המדינות המכילות ביותר הן הסקנדינביות והמכילות פחות הן לטביה וטורקיה

בבסיס כל עבודת הארגון מצויים הנתונים המאפשרים השוואה בין מדינות ה-OECD השונות ומתן תמונה מהימנה ואובייקטיבית על העולם שבו אנחנו חיים. מרטין דוארנד, ראש אגף סטטיסטיקה בארגון ה-OECD מסבירה מדוע לדעתה רגשות הם דבר חשוב ואין להתעלם מהם ומדוע לישראלים יש סיבות טובות ואותנטיות להיות מאושרים

לפי נתוני 2013 - 5% מהאוכלוסייה בגילאי 20-64 מקבלים קצבת נכות, עלייה מתונה מתחילת העשור שאז שיעורם עמד על 4.3%. במקסיקו שיעור מקבלי קצבת נכות נמוך במיוחד ועומד על 0.6% בלבד ואילו באסטוניה שיעור זה עומד על כ-12%

-כ-6% מהמשפחות בישראל הן משפחות חד הוריות, נמוך מממוצע ה-OECD. כפי שניתן לראות, משפחות חד הוריות נפוצות יותר במדינות האנגלו-סאקסיות ושכיחות פחות במדינות מערב אירופה וביפן שיעור זה נמוך במיוחד

למרות הכלכלה המשגשגת, המשק הגרמני מותאם לאבות ומאלץ אימהות לצאת ממעגל העבודה ולטפל בילדים. ממשלת גרמניה העבירה מספר החלטות ורפורמות שמטרתם היא לייצר הורות משותפות שבה גם הגברים ייקחו חלק בטיפול הילדים. ואימהות יוכלו להיכנס למעגל העבודה. כיצד הממשלה הגרמנית מבקשת לעשות שינוי מגדרי זה?

מדינת הרווחה עומדת בפני עולם עבודה משתנה שבו רבים מתקשים למצוא תעסוקה, אחרים עובדים בחצאי משרות או בכלכלת החלטורה שלא מספקת הגנות סוציאליות. הכנסה בסיסית אוניברסאלית היא מנגנון שרבים רואים בו את השלב הבא של מדינת הרווחה ותפקידה לאפשר לכלל האזרחים הגנה ואף עזרה להצליח. מחקר ראשוני של ה-OECD מגלה שלמרות שעל הנייר, פתרון זה נראה אוטופי, הנתונים מראים שהכנסה זו לא תועיל בהכרח דווקא לאלו שצריכים את מדינת הרווחה יותר מכולם

מערכת הקצבאות אמורה לעזור גם לחלשים ביותר בחברה, לאלה שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה. המטרה היא שתעסוקה תוציא מעוני אך מה עם קצבאות? ברוב מדינות ה-OECD, הבטחת הכנסה אינה מוציאה מעוני וכך גם בישראל שהיא 27% מההכנסה החציונית במשק. מדינות סקנדינביה נדיבות יותר והקצבאות מאפשרות עלייה מעל קו העוני היחסי וביפן סכום זה מגיע כמעט לעד 70% מההכנסה החציונית