במספרים

בעלות על כלי רכב

נראה על פניו שישראל היא מדינת הרכבים אבל כאשר משווים בעלות על כלי רכב לכל 100 תושבים מגלים שהישראלים מכורים הרבה פחות לאוטו צמוד מאשר שאר תושבי ה-OECD. ישראל בתחתית הטבלה עם 35 רכבים לכל 100 תושבים בעוד הממוצע עומד על 59 רכבים. במקום הראשון בבעלות על כלי רכב נמצאים הניו-זילנדים עם כמעט רכב לכל תושב - 88 רכבים לכל 100 תושבים. האמריקאים צמודים עם 81 רכבים לכל 100 תושבים ובמקום האחרון - טורקיה עם 19 בלבד. למרות זאת, הצפיפות בדרכים בישראל גבוהה מאוד עם 2,730 רכבים לכל ק"מ רבוע

קרא עוד...

החזר על השקעה בחינוך

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה

קרא עוד...

כיסוי הוצאות אשפוז סיעודי

שיעור ההשתתפות של ישראל בעזרה לחולים סיעודיים הוא בין הנמוכים במדינות ה-OECD. רמת התלות הנמוכה לא ניתנות זכויות ציבוריות לקשישים הסיעודיים בישראל. מתוך כלל המדינות המפותחות, רק בארה"ב, קרואטיה וצ'כיה המצב דומה. ברמת התלות הבינונית ישראל נמצאת גם כן בתחתית הרשימה מבחינת היקף הכיסוי הציבורי עם כיסוי שמספק כ-45% בלבד מצורכי הקשיש. ברמת התלות הגבוהה הכיסוי הציבורי מגיע גם הוא לכ-45% מהצורך, אך אחוז זה נמוך מרוב מדינות ה-OECD. המדינות שנותנות את הכיסוי הגבוה ביותר בכל רמות התלות הן הולנד, אירלנד ושוודיה.

קרא עוד...

שעות עבודה – גברים ונשים

הישראלים עובדים כמאה שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD אך כאשר בודקים את שעות העבודה לפי חתך מגדרי רואים שהגברים הישראלים עובדים בממוצע הרבה יותר ובין הגבוהים ב-OECD, מעל 2,000 שעות. נשים בישראל עובדות גם יותר מהממוצע אך פחות מהגברים הישראלים - כ-1,700 שעות.

קרא עוד...

קצבאות נכות

לפי נתוני 2013 - 5% מהאוכלוסייה בגילאי 20-64 מקבלים קצבת נכות, עלייה מתונה מתחילת העשור שאז שיעורם עמד על 4.3%. במקסיקו שיעור מקבלי קצבת נכות נמוך במיוחד ועומד על 0.6% בלבד ואילו באסטוניה שיעור זה עומד על כ-12%

קרא עוד...

רווחים ממס הכנסה

מס ההכנסה לרוב הוא חלק קטן מהתוצר של המדינה ועומד בישראל על קצת יותר מ-7% מהתמ"ג. בדנמרק, אחת ממדינות הרווחה הגדולות בעולם, מס ההכנסה אחראי למעל 25% מהתמ"ג ואילו בסין והודו, כלכלות הענק, כ-2% בלבד

קרא עוד...

כישורי קריאה לפי רמת השכלה

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

קרא עוד...

כישורים לא תואמים

האם העבודה שלכם תואמת את הכישורים שלכם? העבודה שלכם קטנה על היכולות שלכם או שהיא גדולה פי כמה על המידות שלכם? לפי הנתונים של ה-OECD, העובדים הישראלים הם העובדים הכי over-qualified (כישורים גבוהים יותר מדרישות התפקיד) - מעל 32%. רק כ-10% מהעבודים בישראל הם Under-qualified (כישורים נמוכים יותר מדרישות התפקיד).

קרא עוד...

זמן אשפוז

מדד זה בודק את יעילות מערכת הבריאות והמטרה היא הממוצע ולא הקצוות כי זמן אשפוז ארוך יכול להעיד טיפול לא יעיל ואילו זמן טיפול קצר על שחרור מהיר מדי של חולים עקב מחסור במשאבים. זמן האשפוז הממוצע בישראל עומד על 7 ימים וזוהי ירידה מ-10 ימים בתחילת שנות ה-2000

קרא עוד...

השקעה ממשלתית

השקעות ממשלתיות כוללות בניית כבישים, בתי ספר, בתי חולים, דיור ציבורי ואף תקשורת. ההשקעה הציבורית בישראל היא הנמוכה ביותר ב-OECD ועומדות על 1.5% מהתוצר לעומת פי-2 ממוצע ה-OECD

קרא עוד...

השכלה לאורך השנים

היום רובנו מסיימים תיכון אך לדור ההורים וכמובן הסבים והסבתות, למידה בתיכון לא בהכרח הייתה אפשרית או יעד. בשנות השישים, רק 40% מאזרחי ה-OECD היו בעלי השכלה תיכונית אך בישראל חינוך תמיד היה דבר חשוב וכבר בשנות השבעים 70% מהדור הצעיר (25-34) היה בעל השכלה תיכונית. כיום מעל 90% מהאוכלוסייה היא בהשכלה זו, גבוה ממוצע ה-OECD. למרות שהאוכלוסייה בישראל אוהבת תארים, בין שנות ה-70 ל-2015, יש ירידה של 10% בשיעור האוכלוסייה הצעירה בעלת תואר אקדמי. למעשה, רק בישראל ובפורטוגל שיעור האקדמים בירידה.

קרא עוד...

שכר שעתי

לפי טבלת ה-OECD, השכר בישראל נמוך יחסית לשאר מדינות המערב - 12.6$ ברוטו לשעה. באירלנד מרוויחים פי -2 ובהולנד פי-3

קרא עוד...

משפחות חד הוריות

-כ-6% מהמשפחות בישראל הן משפחות חד הוריות, נמוך מממוצע ה-OECD. כפי שניתן לראות, משפחות חד הוריות נפוצות יותר במדינות האנגלו-סאקסיות ושכיחות פחות במדינות מערב אירופה וביפן שיעור זה נמוך במיוחד

קרא עוד...

רווחים ממיסים

רווחי המדינה ממיסים ממשיכים לרדת וגם בישראל הייתה ירידה של 3% בשנים האחרונות. סך ההכנסות ממיסים כשיעור מהתמ"ג מצביע על החלק מתוצר המדינה אשר הולך לממשלה על ידי גביית מיסים. ניתן לראות זאת כמדד לשליטת הממשלה במשאבי הכלכלה.

קרא עוד...

הוצאות דיור

ביתנו הוא מבצרנו אך המבצר הזה עולה לא מעט כסף - משק בית ישראלי מוציא כ-25% מההוצאות שלו על דיור, כולל חשמל ומים, קצת יותר גבוה מממוצע ה-OECD

קרא עוד...

השמנת יתר

שיעורי השמנת היתר בישראל עולים בשנים האחרונות וכ-18% מהאוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 15) נחשבים בעלי השמנת יתר חולנית או חריגה, לעומת 13% בשנת 2000. למרות זאת, נתונים אלו לא חריגים לממוצע ה-OECD העומדים על 19%. המדינות בעלי האנשים הרזים ביותר במערב הן, באופן לא מפתיע, קוריאה ויפן והשמנות ביותר הן ארה"ב ומקסיקו

קרא עוד...

החזר על חינוך

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה והיא למעשה מקבלת פי 1.5 במיסים על כל השקעה

קרא עוד...