במספרים

אומרים שאת כל הדברים החשובים לומדים בגן ונראה שסגירת פערים מתחילה מוקדם ככל הניתן. לפי מבחני פיז"ה 60% מהתלמידים שקיבלו ציונים נמוכים לא היו בחינוך מקדים או שהיו בו פחות משנה לעומת 15% מהתלמידים ששהו בחינוך מקדים 3 שנים או יותר

האם שוק התעסוקה בישראל הוא מכיל או מבדיל? הפער בשיעורי התעסוקה הכלליים לאלו של קבוצות פגיעות כגון: אימהות לילדים צעירים, נכים, צעירים, מהגרים ומבוגרים הוא כמעט הנמוך ב-OECD ועומד על 14% ופער זה ירד בין השנים 2006-2015 ביותר מ-7%

מעל 8000 מבקשי מקלט חדשים בישראל בשנת 2016, רובם המוחלט מאריתריאה וסודן. רוב מבקשי המקלט מגיעים לגרמניה, אוסטריה ויוון

‫ברוב מדינות הOECD הוצאות הממשלה עלו מאז 2007 אך בישראל ובשלוש מדינות נוספות הן קטנו ביחס לתוצר. בישראל ההוצאה הממשלתית היא כ-40%, נמוך מהממוצע ‬

40% מהישראלים קוראים ספרים לפחות פעם בשבוע, גבוה מממוצע ה-OECD

קרוב לאחד מכל ארבעה עובדים בישראל חבר באיגוד עובדים כגון ההסתדרות או כוח לעובדים, גבוה ממוצע ה-OECD. במדינות סקנדינביה זה מעל 60%

כדי לעודד תעסוקת אימהות, רוב המדינות מספקות מעונות יום. בישראל שיעור האימהות העבודות גבוה מעל הממוצע ועומד על 70% ושיעור הילדים מתחת לגיל שלוש הנמצאים במעונות יום עומד על יותר מ-30%

קידום אמהות עובדות מצריך השקעה בחינוך מקדים ובמעונות יום. בישראל, רוב הילדים מתחת לגיל 3 לא נמצאים בחינוך מקדים, ליתר דיוק רק 33%, דומה לממוצע ה-OECD. דנמרק הינה יוצאת מן הכלל בתחום הזה ו-65% מהפעוטות עד גיל 3 נמצאים במסגרות של חינוך מקדים. כאשר בודקים גילאי 3-5 התמונה משתנה ולמעשה כמעט כלל הילדים בישראל נמצאים בחינוך מקדים, 98% ליתר דיוק. צרפת היא המדינה היחידה במערב עם 100% ילדים בגילאי 3-5 בחינוך המקדים

אומרים שאת כל הדברים החשובים מלמדים בגן אבל מי זה שמלמד אותם? ללא עוררין אלו נשים כיוון ש-99% מהמטפלים במעונות היום והגננות בגנים הן נשים. למרות שהמורים בישראל הם אוכלוסייה צעירה יחסית, דווקא בחינוך המקדים הגיל הממוצע מבוגר יותר ורק 11% הם פחות מגיל 30 ויותר מרבע המטפלים והגננות הן מעל גיל 50

מחירי חבילת האינטרנט בישראל הם מהזולים במדינות ה-OECD ומחיר חבילה ממוצעת עומדת על 19$ מתוקנן (PPP). בארה"ב, המדינה שהביאה לנו את נטפליקס, אמזון והולו, המחיר הוא בלתי נתפס ועומד על 67$

לימודים לא תואמים - כ-37% מהעובדים בישראל עוסקים בתחום השונה מתחום הלימוד הדרוש למשרה הספציפית שאותה הם מחזיקים, מעט נמוך יותר מממוצע ה-OECD

כמעט 30% מהעבודות הקיימות בישראל בסכנה של אוטומציה והחלפת עובדים אנושיים על-ידי רובוטים

האם מערכת החינוך מצליחה לקדם תלמידים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה? לפי מבחן פיז"ה של ה-OECD, המודד כישורים לתלמידי בית ספר, רק 16% מהתלמידים בישראל מהשכבות הנמוכות הצליחו להשיג ציונים גבוהים, לעומת כמעט 30% ממוצע ה-OECD וקרוב ל-50% ביפן ואסטוניה.

האם יש ניידות חברתית בישראל? הניידות החברתית בישראל גבוהה יחסית, כלומר יש קשר חלש יחסית בין שכר ההורים לשכר הילדים. למרות זאת מוצא המחקר שבעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים אך הוא עדיין גבוה יותר מזה שבארה"ב

עד כמה המדינה מעורבת בשוק הפרטי? לפי מדד ה-OECD, מעורבות הממשלה בישראל בעסקים באמצעות קביעת מחירים או רגולוציה גבוהה היא בין הגבוהות במערב ולמעשה רק בטורקיה המוערבות גבוהה יותר

מהי מדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר בישראל? כמחצית מהמשכורת. בדנמרק זה עומד על 60% ואילו בצ'כיה והונגריה העשירים ביותר משלמים רק 15% מס עקב מס הכנסה קבוע

ישראל משקיעה קצת פחות מממוצע ה-OECD על חולים ונכים. נורווגיה משקיעה הכי הרבה וקוריאה הכי מעט

כדי שעסק קטן יצליח הוא חייב גישה למקורות מימון אך זו לא משימה קלה ובכל מדינות ה-OECD הריבית לעסקים קטנים גבוהה יותר מזו של עסקים גדולים. שיעור הריבית במדינות הארגון עומד על 4%, בדיוק כמו בישראל. אם אתם בעלי עסק קטן בשבדיה מצבכם מצוין והריבית עומדת על כ-2% אך אם החלטתם לפתוח אותו בניו-זילנד, עדיף שתבואו עם כסף מהבית כי אם לא תאלצו לשלם ריבית של מעל 9%

האם הקצבאות צריכות להיות מחולקות באופן אוניברסאלי או בעיקר לעניים? לפי נתוני ה-OECD, ברוב המדינות הקצבאות ניתנות בעיקר ל-20% העניים ביותר אך גם העשירים ביותר נהנים מהם. בישראל, העניים ביותר מקבלים כ-125% מהקצבה הממוצעת בעוד העשירים ביותר מקבלים קצת פחות מ-100%. המדינה עם החלוקה המוטה ביותר לטובת עניים היא ניו-זילנד כאשר העניים מקבלים 250% מהקצבה הממוצעת בעוד העשירים כ-30% בלבד. במדינות המשבר הכלכלי המצב באופן אבסורדי שונה לחלוטין ובעוד העשירים ביותר מקבלים מעל 150%, העניים ביותר מקבלים פחות מחצי ביוון ובאיטליה וקצת יותר בפורטוגל וספרד.

לתקציב הממשלה יש משמעות ענפה על חיי האזרחים וכדי לקדם שוויון מגדרי חלק מהמדינות הטמיעו בתהליך קבלת ההחלטות התקציביות גם ממד מגדרי, כלומר, כיצד סעיף תקציבי משפיע על נשים. ישראל היא מחלק מדינות המיעוט שעבר הטמיעו תהליך זה