במספרים

הוצאות בריאות כאחוז מהתמ"ג

כ- 19 מיליון בני אדם סובלים כיום מתסמינים של דמנציה בקרב המדינות החברות ב-OEDC, ועם הזדקנות האוכלוסיה הערכה זו צפויה לעלות לכמעל ל- 40 מיליון בני אדם החולים בדמנציה עד לשנת 2050

לפערי שכר מגדריים השפעה בטווח הארוך ; ההבדלים בהפרשות לפנסיה, גיל הפרישה השונה והשכר המצטבר מובילים לכך שנשים בממוצע עניות יותר מגברים בגילאי 66+

אירוויזיון, גירו איטליה והאתרים הקדושים - כמה באמת מבוססת כלכלת ישראל על תיירות? וביחס למדינות האחרות ב-OECD?

ההומופוביה במדינות ה- OECD פחתה מאז תחילת שנות השמונים, אבל חסמי הכלה חברתית עדיין קיימים והקהילה הגאה נמצאת בסיכון לאפליה במגוון תחומי הרווחה

שלא נדע מצרות אך אם כן לפחות מערכת הבריאות בישראל ידועה ביעולתה. שיעור התמותה ממחלות שונות נמוך מממוצע ה-OECD ומרוב מדינות המערב

האם הישראלים מוכנים למפנה הדיגיטלי? לפי סקר PIAAC הבודק כישורים באוכלוסייה העובדת יש פערים גדולים בין כישורי הטכנולוגיה בקרב צעירים ובקרב מבוגרים. רק 10% מהישראלים המובגרים בגילאי 55-65 קיבלו ציון גבוה בפיתרון בעיות בסביבה דיגיטלית בעוד מעל 40% מהצעירים הגיעו לציון הגבוה ביותר. יחד עם זאת, הצעירים בישראל ממוקמים נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD כך שיש להשקיע לא רק באוכלוסיית המבוגרים

חברה אזרחית חזקה היא חלק חשוב מדמוקרטיה משגשגת וה-OECD בודק האם החברה האזרחית פעילה בקבלת החלטות ממשלתיות ורגולציה וישראל ממוקמת בתחתית הטבלה

ישראל משקיעה מעל 2% מהתמ"ג ב-ICT כלומר בטכנולוגיה ותקשורת, מעט נמוך יותר מממוצע ה-OECD

ברוב מדינות המערב, חלק הארי של הוצאות הממשלה הולך להגנות סוציאליות כאשר בצרפת זה עומד על 45% ובארה"ב על 21% בסה"כ. ישראל אינה שונה ורוב הוצאות הממשלה - 27% - הולכות לרווחה. ומה עם ביטחון? ברוב מדינות ה-OECD חלק זה קטן עד זניח עם ממוצע של 5% אך ישראל היא מדינת המערב היחידה במזרח התיכון ומוציאה 15% על ביטחון כאשר ארה"ב קרובה אלינו עם 9%. איסלנד שלה אין צבא ההוצאה היא אפס.

כ-90% מההוצאה בישראל על מעונות יום וחינוך פרטית הינה ציבורית

כמעט 90% מהדו-חיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, הגבוה ביותר ב-OECD

ישראלים רבים בעת ביקור באירופה מרגישים שהאירופאים אוהבים את בתי המרקחת שלהם כי הם בכל מקום. אז זוהי לא הרגשה בלבד כי במדינות ה-OECD יש בתי מרקחת רבים או שאולי בישראל יש מעט מדי - 6 לכל 100 אלף איש, רק בדנמרק יש פחות. בספרד לעולם לא תתקעו ללא אקמול עם 47 בתי מרקחת לכל 100 אלף איש

גלגלי הצדק נעים לאט גם בדיונים כלכליים ובישראל לוקח בממוצע כמעט אלף ימים לאכוף חוזה. איפה המצב גרוע יותר? איטליה ויוון

איפה הכסף? לאורך רוב שנות המאה ה-20, העובדים החזיקו את רוב ההכנסות במדינה אך מאז שנות ה-80 חלה הדרדרות ובחלק מהמדינות החלק של ההכנסות מהתוצר הוא לא הרוב, כמו בישראל למשל שבשנת 1995 החלק של ההכנסות מהתוצר עמד על 55% ובשנת 2015 לראשונה רוב הכסף לא מגיע מעבודה. במדינות רבות המגמה הייתה דומה לאורך העשורים האחרונים אך נראה שהיא מתחילה להתהפך.

בישראל, מעונות יום מתחת לגיל 3 הם פרטיים כאשר מעל גיל 3 שיעור הילדים בגנים פרטים יורד ל-40%

שלא נדע מצרות אבל אסונות מתרחשים ולממשלה יש תפקיד חשוב בלנסות למנוע אותם או לפחות למזער נזקים. בשנים האחרונות עולות שוב ושוב תלונות כנגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול באסונות כגון הוריקן קתרינה בארה"ב שבה לפחות 1,836 בני אדם נספו כתוצאה מהסופה וחוסר הכנה מספק ולאחרונה המגדל הבוער בלונדון שמספר המתים בו לא נקבע עדיין ויש חשש שאי אכיפת רגולציות גרמו לאסון. גם בישראל התרחשו אסונות בשנים האחרונות כגון השריפה בכרמל שבה ניספו 44 בני אדם. ברחבי מדינות ה-OECD מתרחשים כ-3.4 אסונות בשנה (מעל 10 הרוגים או/ו 100 אנשים שהושפעו מאסון זה או/ו מצב חירום הוכרז או/ו התבקש סיוע בינלאומי). בישראל יש פחות מאסון בשנה והנזק למשק הוא כ-700 אלף ש"ח בשנה. בארה"ב, האסונות תכופים במיוחד עם 29.5 אסונות בשנה בממוצע ונזק של 22.5 מיליון דולרים. אסטוניה ופינלנד הן המדינות הבטוחות ביותר

מטפלות וגננות בישראל מרוויחות שכר התחלתי של 21,333$ בשנה (מתוקנן) שכר נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD העומד על כמעט 30 אלף דולרים. וכמה שווה הניסיון? לאחר 15 שנות ניסיון השכר עולה לקצת יותר מ-31 אלף דולרים, עדיין נמוך מהממוצע הקרוב ל-40 אלף דולרים. בקצה הסקאלה של הגננות והמטפלות מרוויחים משכורת נאה וגבוהה יותר מהממוצע העומדת על כמעט 60 אלף דולר

הרפואה המתקדמת וקירבה לבתי חולים הפחיתו לשיעורים מזעריים תמותת תינוקות במדינות המערב אך בכל זאת יש הבדל בין אזורים. בישראל, תמותת תינוקות עומדת על 3.1 לכל אלף לידות, נמוך מהממוצע. יחד עם זאת, באיזור הנגב המספרים גבוהים יותר עם 5 מיתות לכל אלף לעומת 2 מיתות לכל אלף באיזור המרכז

אחד מכל ארבע עובדים בישראל מאוגד באיגוד עובדים אך יחד עם זאת יש קצת יותר עובדים הנמצאים תחת הסכם קיבוצי - 26% ליתר דיוק. באוסטריה, בלגיה וצרפת כמעט כל העובדים נמצאים תחת הסכם קיבוצי וצרפת היא מקרה מעניין כי רק 11% מהעובדים חברים באיגודים מקצועיים אך כוחם הוא מרשים וכך הרוב המוחלט של העובדים בצרפת מוגנים תחת הסכם קיבוצי