במספרים

בניגוד למדינות רבות ב-OECD, מצב התעסוקה בישראל יחסית טוב עם שיעורי אבטלה נמוכים מאוד. נתון נוסף המראה את חוזקו של שוק העבודה הישראלי הוא לגבי מובטלים ארוכי טווח, כלומר אנשים המחפשים עבודה מעל שנה ברציפות. אחוז המובטלים הכרוניים בישראל עומד על 10.8% מכלל המובטלים וזו ירידה מרשימה מ-18.8% ב-2007. במדינות ה-OECD, אבטלה ארוכת טווח הינה בעיה אקוטית של משק העבודה כיוון שכיום, 32.7% מהמבוטלים הינם ארוכי טווח לעומת 27% בשנת 2007, השנה שלפני פרוץ המשבר הכלכלי. למידע נוסף

כאשר מחשבים את החוב הלאומי פר נפש, כל ישראלי "חייב" 28,511 דולר. מבחינת החוב הממשלתי, ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע בעוד החוב הממשלתי ביפן מרקיע שחקים ועומד על 90,345 דולר לנפש.

שכר המינימום בישראל ביחס לשכר החציוני נחשב יחסית גבוה אך כאשר משווים אותו ברמה בינלאומית ביחס לכוח קנייה הוא עומד על 5.85 דולר לשעה. בצרפת, שכר המינימום השעתי, בתקנון כוח הקנייה, שווה ל-11.22 דולר לשעה ובמקסיקו הוא פחות מדולר לשעה

המטבח הישראלי מבוסס על ירקות ומעל 80% מהישראלים אוכלים ירקות באופן יומיומי, הרבה יותר גבוה ממצוע ה-OECD. הישראלים אוהבים גם פירות אך קצת פחות מירקות וכ-75% אוכלים פירות באופן יומיומי.

שכר מינימום הוא כלי חשוב ליציאה מעוני והבטחת שכר בסיס מספק אבל המספרים הם תמיד בברוטו וגם על שכר הבסיסי יש מיסים. בישראל, רוב שכר המינימום מגיע לעובד עם 9% מס בלבד. בצרפת למשל, שלה שכר מינימום מהגבוהים בעולם (מעל 10 יורו לשעה), המדינה לוקחת 22% מס. מקסיקו הינה המדינה היחידה שבה אין מס על שכר מינימום והם הגדילו לעשות והשיתו מס שלילי על שכר זה

כאשר מורידים מהוצאות הממשלה את הוצאות הביטחון ותשלומי הריבית, מתקבלת הוצאה אזרחית. בישראל, ההוצאה האזרחית הינה הנמוכה מבין מדינות ה-OECD להוציא את קוריאה שבה היא נמוכה יותר. באופן לא מפתיע, המדינות הסקנדינביות הן בראש הטבלה אך מקדימה אותן סלובניה. ממוצע ה-OECD עומד על 43.3% מהתוצר ובישראל על 30.8%.

חופשת לידה הינה כלי חברתי חשוב לאישה העבודת. החוק בישראל מאפשר לעובדת לקבל 14 שבועות בתשלום, לעומת 17 שבועות בממוצע במדינות ה-OECD. מצד שני, בישראל, כלל השבועות הינם בתשלום מלא. המדינה הכי נדיבה הינה קרואטיה עם 30 שבועות ב-100% שכר והכי פחות נדיבה היא ארה"ב, מדינת ה-OECD היחידה שבה אין חופשת לידה בתשלום על-פי חוק.

67% מהישראלים הביעו אמון במערכת החינוך הישראלית, זהה לממוצע ה-OECD, עלייה מרשימה משנת 2007

ברוב מדינות ה-OECD, השכר נשחק בתקופה של המשבר הכלכלי. השכר בישראל נשחק בדומה ללממוצע ה-OECD. המדינות היחידות שבהן השכר עלה הן: פולין, צ'ילה, גרמניה ויפן.

במקורות אומרים "אין חכם כבעל ניסיון" ולמורה טוב צריך שיהיה ניסיון בהוראה. לפי נתונים עדכניים ל-2013, מורים עם פחות מ-5 שנות ניסיון בהוראה, נוטים ללמד בבתי ספר עם אוכלוסייה מוחלשת. בישראל, 46% מהמהורים ללא ניסיון משמעותי בהוראה, מלמדים בבתי ספר מוחלשים, לעומת ממוצע של 20% במדינות ה-OECD. חלק נוסף בטבלה מראה את האיזון בין מורים מנוסים ללא מנוסים ולמעשה את היחס בניהם בבתי ספר מוחלשים. ככל שהגרף שלילי יותר, כך השיעור אינו מאוזן ובישראל, כפי שניתן ללמוד, הוא אינו מאוזן.

קו העוני מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית, למשפחה. לפי הנתונים המעודכנים ביותר, בישראל, כ-19% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני, הנתון הגבוה ביותר ב-OECD

האישה הישראלית צפויה לחיות כ-3 שנים יותר מאשר הגבר הישראלי, עד גיל 83.9 בממוצע. תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות ב-OECD אך ביפן, ספרד וצרפת הנשים צפויות לחיות מעל גיל 85. במקסיקו, הונגריה וטורקיה, פחות מ-80. האם יש קשר בין משבר כלכלי לתוחלת חיים? לא בהכרח. ביוון ופורטוגל שסבלו קשות ממשבר הכלכלי האחרון וקיצצו רבות בתחום הבריאות, הנשים צפויות לחיות עד גיל 84, גבוה יותר מישראל. ארה"ב בעלת התמ"ג הגבוה בעולם ממוקמת מתחת לממוצע של ה-OECD עם 81.2 לנשים

הדרך היעילה ביותר להפחתת זיהום האוויר, שיהפוך בעוד מספר שנים לאחד מגורמי התמותה העיקריים במדינות המערב, ופליטת הפחמן הדו חמצני הוא על-ידי מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת. ישראל משקיעה בשנים האחרונות בעידוד אנרגיה מתחדשת אך עדיין רק כ-5% ממקורות האנרגיה הן מתחדשים. רק 2% מייצור החשמל בישראל מקורו באנרגיה מתחדשת בעוד באיסלנד זה 100%

הפערים בין העשירים ביותר לעניים ביותר הולך וגדל וארגון ה-OECD מזהיר שהפערים הם לא רק בהכנסות אלא גם בחינוך, בריאות ורווחה. הפער הממוצע בין העשירון העליון לתחתון עומד על פי-10 אך בישראל זה הרבה יותר גבוה ועומד על כמעט פי-15 כאשר רק במדינות הלטיניות, טורקיה וארה״ב, הפערים גדולים יותר.

האמהות שלנו צדקו – החינוך משתלם. בכל מדינות ה-OECD, תואר אקדמי מאפשר כושר השתכרות גבוה יותר כאשר התגמול על תואר אקדמי, גבוה יותר ככל שמספר האקדמאים נמוך יותר כמו במדינות צ'ילה וברזיל. בישראל, תואר מתקדם מקנה יכולת השתכרות גבוהה יותר – פי 1.53, יזהה לממוצע ה-OECD

רוב מדינות ה-OECD ואף כלכלות מתפתחות התקינו בחוק שכר מינימום ומספר המדינות שלא עשו זאת יורד משנה לשנה. כיום, 26 מתוך 34 מדינות ה-OECD חוקקו חוק שכר מינימום. לשכר המינימום יש השפעה גדולה מאוד על השכר של העשירונים הנמוכים בחברה ולכן מדינות רבות יישמו זאת כמדיניות בזמן המשבר לשם עליית שכר של הקבוצות העניות ואלו המשתכרים משכורת נמוכה או בצדו השני של המטבע, להוריד עלויות העבודה במדינות שהחליטו לקצצו. נושא חשוב הוא גובה שכר המינימום ובמספר מדינות כמו צ'כיה, מקסיקו וארה"ב, גובה השכר נמוך מ-40% מהשכר החציוני בעוד שבטורקיה, צ'ילה וצרפת הוא מעל 60% מהשכר החציוני. בישראל, שכר המינימום שנבדק (שנת 2013), נושק ל-60%, אך השכר המעודכן הוא כבר מעל 60% מהשכר החציוני במשק

מה מניע את הכלכלה הישראלית? לפי פילוח האנרגיה בעיקר פחם ונפט. 66% ממקורות האנרגיה בישראל מקורם בפחם ונפט אך הגז הטבעי הופך לגורם משמעותי

כמה שעות אתם עובדים בשנה? הישראלים עובדים הרבה יותר מרוב מדינות ה-OECD, כ-1,858 שעות בשנה לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 1,766 שעות. כלומר, הישראלים עובדים כ-100 שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD וכמעט 500 שעות יותר מאשר גרמניה, המדינה שבה עובדים הכי מעט שעות במערב. חשוב להזכיר, ככל שהפרודוקטיביות של העובדים גבוהה יותר, כך למעשה יש צורך בפחות שעות עבודה פר עובד.

הוצאות מו"פ של חברות עסקיות (BERD) כוללות את פעילויות המו"פ המבוצעות בסקטור העסקי ע"י חברות ומוסדות, ללא קשר למקור המימון. לממד זה ישנו קשר הדוק עם יצירת מוצרים וטכנולוגיות חדשות.

כאחוז מסך המו"פ העסקי