במספרים

מספר העניים בישראל הוא מן הגבוהים במדינות ה-OECD. בישראל יש גם מספר גבוה יחסית של עובדים בעלי הכנסה שלא מאפשרת להם לצאת מקו העוני – 14.3%, עלייה של 0.5% הנקודה משנת 2013

אם חד הורית ישראלית עם שני ילדים, צריכה לעבוד 27 שעות שבועיות כדי לחצות את קו העוני. למעשה רק בחמש מדינות צריך לעבוד פחות בעוד שבמדינות רבות מדי עבודה במשרה מלאה בשכר מינימום לא יכולה להוציא משפחות חד הוריות מעוני.

הפער המגדרי בישראל הוא מן הגבוהים מבין מדינות ה-OECD אבל בשנים האחרונות מתבצעת עבודה רבה בתחום, החל מחקיקה ועד לשינויים תרבותיים המאפשרים כניסה רחבה יותר של נשים לשוק העבודה. הפער בתחילת המאה הנוכחית עמד על כמעט 30% בשכר וכיום הוא הצטמצם לקצת יותר מ-20%

תלמידים בישראל לומדים יותר שעות מאשר ממוצע ה-OECD

למרות שהאוכל הישראלי מתהדר בירקות וקטניות, מסתבר שהישראלים אוהבים בשר והם בין אוכלי הבשר הגדולים בעולם, 86 ק"ג פר נפש לשנה.

אבטלת צעירים היא אחת מהצלקות הגדולות ביותר של המשבר הכלכלי האחרון והגיעה לשיאים בעיקר במדינות אירופה. כמעט בכל מדינות המערב, אבטלת הצעירים נמצאת בירידה מאז המשבר אך עדיין גבוהה מאוד ביוון ובספרד (מעל 45%) ואיטליה (קרוב ל-40%). שוק התעסוקה בישראל גילה עמידות בלתי רגילה בזמן המשבר ובשנים האחרונות מגיע לשיאים חיובים עם נתוני אבטלה נמוכים באופן היסטורי. אבטלת צעירים בישראל הגיעה לשיא של 16% אך כיום אבטלה זו הצטמצמה בחצי ועומדת על כ-8%

הישראלים מאוהבים באינטרנט אבל רק 22% מבעלי הסמארטפונים עם חיבור לאינטרנט משתפים פוסטים, מה שמציב אותנו בין המקסיקנים עם 55% לבין הפינים – 10% בלבד

פליטת גזי החממה היא הגורם הראשי לשינוי האקלים ומבחינה גלובלית ישראל זניחה בייצור גזי חמממה אך פר נפש, הישראלים קרובים לממוצע ה-OECD בפליטת גזי חממה וכמות הפליטה עלתה משמעותית מתחילת שנות ה-2000, ב-8%. האוסטרלים הם המזהמים הגדולים ביותר ואילו המקסיקנים הכי פחות

כמו רוב הכלכלות, הכלכלה הישראלית מורכבת רובה מעסקים קטנים – 92.3% מכלל העסקים מעסיקים בין עובד אחד לתשעה עובדים. קצת יותר מאחוז אחד מכלל העסקים מעסיקים מעל 50 עובדים ורק 0.20% הם חברות ענק שמעסיקות מעל 250 עובדים. למרות זאת, חברות הענק הן עדיין המעסיק הגדול במשק עם 30% מכלל העובדים ו-27% מועסקים בעסקים הקטנים של 1-9 עובדים

אחוז הגברים העצמאים בישראל עומד על 15.8%, נמוך ממוצע ה-OECD. יוון, ידועה ככלכלה של עסקים קטנים, 37% הם עצמאים. מה עם הנשים? הפער המגדרי משפיע גם פה ולנשים קשה יותר לצאת לעצמאות ורק 7.6% מהישראליות הן עצמאיות, שוב נמוך יותר ממוצע ה-OECD ואחד מהשיעורים הנמוכים מבין המדינות. אחוז עצמאים נמוך יכול גם להסביר על כלכלת שכירים בריאה עם זכויות רבות כמו בנורווגיה. לרוב הנורווגים לא להוט כלל לצאת לדרך עצמאית ורק 8% מהגברים ו-4% מהנשים הם עצמאים.

עד כמה משפיעה המדינה על אי-שוויון בהכנסות? די הרבה. המדינה מחלקת מחדש את ההכנסות על-ידי מה שמכונה "תשלומי העברה" שהם הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וקצבאות ילדים. לפני תשלומי העברה, מדד הג'יני הישראלי עומד על 0.48 נקודות, דומה למצב של צ'ילה לאחר תשלומי העברה. לאחר העברת הכספים של המדינה כמו קצבאות ומיסים מדד הג'יני יורד בעשר נקודות שלמות ל-0.38. האם זה מספיק? בלגיה ופינלנד למשל גם עומדות על מדד ג'יני של 0.48 אך לאחר חישוב תשלומי העברה ומיסים, הג'יני הבלגי והפיני עומדים על 0.26 ו-0.27 בהתאמה. מה עוד אפשר ללמוד מנתון זה? אירלנד היא למעשה המדינה הכי לא שוויונית מבין מדינות ה-OECD, ולפני העברת תשלומים מדד הג'יני עומד על 0.57 אך לאחר תשלומים זה צונח ל-0.30. המדינות עם הכי מעט השפעה על אי-השוויון הן קוריאה וצ'ילה כיוון שכספי ההעברה מורידים את מדד הג'יני רק ב-0.03 נקודות.

ברוב מדינות ה-OECD כולל ישראל, צעירים שעברו הכשרה מקצועית, מעוסקים באחוזים גבוהים יותר מאשר צעירים בעלי אותה השכלה אך ללא הכשרה. בישראל הפער עומד על 10% בין אלו שעברו הכשרה ואלו שלא

הוצאה על בריאות במדינות ה-OECD עומדת על 8.9% מהתמ"ג ובישראל היא נמוכה יותר ועומדת על 7.5%. רוב ההוצאה הינה ציבורית ולא פרטית, כמו ברוב מדינות ה-OECD למעט ארה"ב וצ'ילה.

מדינות רבות דנות על העלאת גיל הפרישה עקב העלייה בתוחלת החיים אך כמעט בכל מדינה זה נתקל בהתנגדות ציבורית לא פשוטה. ה-OECD בדק מה קורה בפועל והאם האזרחים פורשים בגיל הפרישה החוקי. בישראל, הגברים פורשים בגיל הפרישה הרשמי – 67, בעיקר כיוון שזהו גיל הפרישה הגבוה ביותר ב-OECD. למרות זאת, הגברים הישראלים עובדים פחות מהקוריאנים והמקסיקנים שעובדים באופן אפקטיבי מעל גיל 70. אצל נשים הסיפור הוא קצת שונה כיוון שגיל הפרישה בישראל נמוך יותר ועומד על 62 ולמרות זאת הנשים עובדות שלוש שנים נוספות ופורשות למעשה בגיל 65. הנשים הצ'יליאניות אגב עובדות עד גיל 70.

תמיד חשבנו שישראלים לא אוהבים לבקש הכוונה בכביש. זה אולי נכון אלא אם זה Waze או גוגל מפות. 82% מהישראלים משתמשים במפות דרך הסמארטפון

שיעורי האבטלה יורדים לאט ובהתמדה אך שיעור התעסוקה עדיין לא חזר ברוב מדינות ה-OECD לשיעורו שלפני המשבר. בישראל, שיעור האבטלה דווקא ירד בשנות המשבר ועומד כרגע על 5.2%, נמוך ממוצע ה-OECD. יוון, ספרד, פורטוגל ואפילו איטליה וצרפת מתקשות להתאושש מהמשבר ושיעורי האבטלה עדיין גבוהים מאוד ונעים בין 10% ועד ל25% ביוון.

לרוב הישראלים יש רקע בהגירה, כלומר, נולדו בארץ אחרת (מעל 30%) או שהוריהם הגיעו מארץ אחרת. לפי הנתונים הללו, ישראל נחשבת למדינת ההגירה הגדולה ב-OECD.

מבחינת קליטה מהגרים (עולים בגירסה הישראלית), ישראל היא למעשה המדינה היחידה ב-OECD שבה שיעור העניים הישראלים הילידים גבוה יותר מאשר ישראלים עולים. כלומר, העולים המגיעים לישראל, בניגוד לרוב המדינות, יזכו לרוב, להצלחה כלכלית. מהגרים שמגיעים לספרד או יוון, יש להם פי-2 סיכוי להיות עני ואפילו בארה"ב, ארץ שבה כל אחד יכול להצליח לפי המוטו, למהגרים יש סיכוי גדול הרבה יותר להיות עני מאשר לאמריקאים שנולדו בארה"ב

מהגרים (עולים בגירסה הישראלית) צפויים ברוב מדינות ה-OECD להיות מובטלים בשיעורים גבוהים יותר מאזרחים ותיקים. בישראל, אחת ממדינות ההגירה הגדולות בעולם, שיעור העולים המבוטלים דווקא נמוך יותר מאלו של האזרחים הילידים

הישראלים אוהבים לאכול בריא ואפילו גילו את האוכל הצמחוני והטבעוני אך עדיין לעומת מדינות ה-OECD, הישראלים פחות נוהגים לקנות ולאכול ירקות ופירות אורגניים