אי-שיוויון ועוני

לפערי שכר מגדריים השפעה בטווח הארוך ; ההבדלים בהפרשות לפנסיה, גיל הפרישה השונה והשכר המצטבר מובילים לכך שנשים בממוצע עניות יותר מגברים בגילאי 66+

מצד אחד הצמיחה הגבוהה, האבטלה נמוכה ויחס החוב־תוצר נמוך ■ מצד שני שיעור העוני הגבוה, יש בעיית תשתיות, מחסור בתחרותיות ופריון נמוך

איפה הכסף? לאורך רוב שנות המאה ה-20, העובדים החזיקו את רוב ההכנסות במדינה אך מאז שנות ה-80 חלה הדרדרות ובחלק מהמדינות החלק של ההכנסות מהתוצר הוא לא הרוב, כמו בישראל למשל שבשנת 1995 החלק של ההכנסות מהתוצר עמד על 55% ובשנת 2015 לראשונה רוב הכסף לא מגיע מעבודה. במדינות רבות המגמה הייתה דומה לאורך העשורים האחרונים אך נראה שהיא מתחילה להתהפך.

האם מערכת החינוך מצליחה לקדם תלמידים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה? לפי מבחן פיז"ה של ה-OECD, המודד כישורים לתלמידי בית ספר, רק 16% מהתלמידים בישראל מהשכבות הנמוכות הצליחו להשיג ציונים גבוהים, לעומת כמעט 30% ממוצע ה-OECD וקרוב ל-50% ביפן ואסטוניה.

האם יש ניידות חברתית בישראל? הניידות החברתית בישראל גבוהה יחסית, כלומר יש קשר חלש יחסית בין שכר ההורים לשכר הילדים. למרות זאת מוצא המחקר שבעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים אך הוא עדיין גבוה יותר מזה שבארה"ב

האם הקצבאות צריכות להיות מחולקות באופן אוניברסאלי או בעיקר לעניים? לפי נתוני ה-OECD, ברוב המדינות הקצבאות ניתנות בעיקר ל-20% העניים ביותר אך גם העשירים ביותר נהנים מהם. בישראל, העניים ביותר מקבלים כ-125% מהקצבה הממוצעת בעוד העשירים ביותר מקבלים קצת פחות מ-100%. המדינה עם החלוקה המוטה ביותר לטובת עניים היא ניו-זילנד כאשר העניים מקבלים 250% מהקצבה הממוצעת בעוד העשירים כ-30% בלבד. במדינות המשבר הכלכלי המצב באופן אבסורדי שונה לחלוטין ובעוד העשירים ביותר מקבלים מעל 150%, העניים ביותר מקבלים פחות מחצי ביוון ובאיטליה וקצת יותר בפורטוגל וספרד.

כולם מדברים על הכנסה בסיסית אוניברסאלית אך אף אחד לא מיישם זאת עדיין. גיא סטנדינג, כלכלן בריטי, הגיע ל-OECD להטיף על חשיבות המודל החדש שהוא הפיתרון היחידי לחוליים של החברה במאה ה-21. לפי סטנדינג אנחנו נמצאים בסיפה של מלחמת מעמדות והכנסה בסיסית אוניברסאלית תאפשר חירות למעמד המנוצל

האם אנחנו לאחר המשבר או רק בתחילתו? לפי מארק בלייט', כלכלן בכיר באוניברסיטת בראון, המשבר הפוליטי רק התחיל והפופליזם הולך ומשתלט על העולם הדמוקרטי. לפי בלייט' הסיבות לכך הן רבות אבל בעיקר כי הכלכלה לא עובדת למען רוב בני האדם ואנחנו צריכים לחשוב מחדש על הכלכלה העולמית והגלובליזציה

מדינת הרווחה עומדת בפני עולם עבודה משתנה שבו רבים מתקשים למצוא תעסוקה, אחרים עובדים בחצאי משרות או בכלכלת החלטורה שלא מספקת הגנות סוציאליות. הכנסה בסיסית אוניברסאלית היא מנגנון שרבים רואים בו את השלב הבא של מדינת הרווחה ותפקידה לאפשר לכלל האזרחים הגנה ואף עזרה להצליח. מחקר ראשוני של ה-OECD מגלה שלמרות שעל הנייר, פתרון זה נראה אוטופי, הנתונים מראים שהכנסה זו לא תועיל בהכרח דווקא לאלו שצריכים את מדינת הרווחה יותר מכולם

מערכת הקצבאות אמורה לעזור גם לחלשים ביותר בחברה, לאלה שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה. המטרה היא שתעסוקה תוציא מעוני אך מה עם קצבאות? ברוב מדינות ה-OECD, הבטחת הכנסה אינה מוציאה מעוני וכך גם בישראל שהיא 27% מההכנסה החציונית במשק. מדינות סקנדינביה נדיבות יותר והקצבאות מאפשרות עלייה מעל קו העוני היחסי וביפן סכום זה מגיע כמעט לעד 70% מההכנסה החציונית

מידת ההשפעה של מדינת הרווחה בישראל על אי-השוויון ושיעורי העוני היא קטנה יחסית - ירידה של 0.8 במדד הג'יני וקצת יותר מ-3% בשיעורי העוני

הצטמקותו של המעמד הבינוני - לפני המהפכה הבורגנית, היו עשירים ועניים אך המהפכה התעשייתית יצרה מעמד נוסף - מעמד הביניים ובמאה ה-20 מעמד זה גדל מאוד ונכנסו אליו גם אנשים שעבדו במפעלים בזכות מדינת הרווחה. מאז שנות ה-80, מעמד הביניים החל להצטמק. לפי נתוני ה-OECD, רוב תושבי המערב נחשבים מעמד בינוני אך שיעורם באוכלוסייה מצטמצם. בישראל, בשנות ה-80, 60% מהישראלים השתייכו למעמד הבינוני וכיום שיעורם מתקרב לחמישים אחוז. בארצות אירופה המתקדמות, שיעור המעמד הבינוני הוא סביב 70% מהאוכלוסייה, בעוד בארה״ב, אחת המדינות שבהן המעמד הבינוני הוא חלק מהאתוס הלאומי, הנפילה מאז שנות ה-80 הייתה הגדולה ביותר ועומד כיום על כ-50%

אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במערב אך כיצד ההכנסות מתחלקות? העשיריון העליון בישראל מחזיק ביותר מרבע כלל ההכנסות בישראל - 26.3% וכאשר מחשבים גם את העשירון התשיעי מגיעים לכמעט מחצית מההכנסות - 42.2%. העשירון התחתון בישראל מחזיק אך ורק ב-2% מכלל ההכנסות בישראל. בסלובניה - העשירון העליון מרוויח 20% מכלל ההכנסות ובצ'ילה זה נושק ל-40%. במדינות סקנדינביה העשירון התחתון מרוויח כ-4% מכלל ההכנסות ובארה"ב, העשירון התחתון הוא העני ביותר באופן יחסי עם 1.6% מכלל ההכנסות

אחד מהתפקידים החושבים של מערכת החינוך היא להקנות כישורים לתלמידים מוחלשים לשם ניידות חברתית. הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים עומד על 467 כאשר תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הציגו ציונים נמוכים הרבה יותר - 380. בויטנאם, התלמידים בעלי רקע סוציו-אקנומי נמוך הציגו ציונים גבוהים במיוחד, מעל 500 נקודות (מעל הממוצע הישראלי)

שיעור העניים בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. לאורך עשרות שנים, קבוצת העניים הגדולה במערב הייתה המבוגרים, בעיקר הפנסיונרים עקב נפילה בהכנסות. המשבר הכלכלי האחרון הפך את היוצרות ועקב שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד, בעיקר באירופה, קבוצת העניים הגדולה ביותר היא דווקא הצעירים. בישראל המצב הפוך וקבוצת העניים הגדולה ביותר היא המבוגרים מעל 65 אך גם קבוצת הצעירים אינה קטנה במיוחד

כיצד נראת חברת המערב ב-2016?

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

מקרי מבחן של 39 מדינות OECD כיצד הממשלות פועלות למען צמיחה מכלילה

כאשר פירסם ה-OECD את נתוני האי-שוויון ההיסטוריים הוא השתמש בטיעון של תומס פיקטי שהמיסים הם הסיבה לעלייה באי-שוויון והם הדרך להורדתם. משרד האוצר בסקירה השבועית שלו מראה שגביית המיסים בישראל מעודדת צמיחה על חשבון אי-השוויון ולפי האוצר המסים המגבירים את השוויון הם המסים הישירים על יחידים (מס הכנסה) ומסי רכוש ומסים המפחיתים את השוויון הם מסי צריכה (מע"מ, מסי קנייה) וארנונה

חדשנות יוצרת מוצרים חדשים וחשובים, מגדילה את הפרודוקטיביות ומשפרת את חיינו. יחד עם זאת, חדשנות יוצרת פערים בחברה ומגדילה את אי-השוויון. פיליפ איון, מרצה בכיר בהרווארד, טוען שיש לשים לב שהמיסוי להקטנת הפערים לא פוגע בחדשנות וביזמים וכמו שיש כולסטרול טוב יש גם אי-שוויון טוב