בבסיס כל עבודת הארגון מצויים הנתונים המאפשרים השוואה בין מדינות ה-OECD השונות ומתן תמונה מהימנה ואובייקטיבית על העולם שבו אנחנו חיים. מרטין דוארנד, ראש אגף סטטיסטיקה בארגון ה-OECD מסבירה מדוע לדעתה רגשות הם דבר חשוב ואין להתעלם מהם ומדוע לישראלים יש סיבות טובות ואותנטיות להיות מאושרים

האם אנחנו לאחר המשבר או רק בתחילתו? לפי מארק בלייט', כלכלן בכיר באוניברסיטת בראון, המשבר הפוליטי רק התחיל והפופליזם הולך ומשתלט על העולם הדמוקרטי. לפי בלייט' הסיבות לכך הן רבות אבל בעיקר כי הכלכלה לא עובדת למען רוב בני האדם ואנחנו צריכים לחשוב מחדש על הכלכלה העולמית והגלובליזציה

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

הודו עקפה את סין בשיעורי הצמיחה ובעוד הענק הסיני מאט צעדיו, הנמר ההודי שועט לעבר עתיד מבטיח. למרות נתוני המאקרו המצויינים, להודו יש בעיות חברתיות כלכליות רבות כגון שיעורי עוני גבוהים ומגזר חקלאי לא יעיל. ארגון ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על הודו וממליץ על יותר ליברליזציה ויותר תמיכה בעניים

תרבות העבודה דורשת שעות עבודה מאומצות הפוגעת בעיקר בנשים ובאימהות שנושאות בנטל טיפול המשפחה וביצוע מטלות הבית. לכבוד יום האישה הבין לאומי, הזמין ה-OECD את הכלכלנית האמריקאית פרנסס רוזנבלוט להרצאה על הפער המגדרי ומדוע לא יהיה ניתן לסגור אותו כל עוד לא נשנה את השיטה

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

שינוי האקלים דורשים שינוי כלכלי והשקעות לאנרגיה ירוקה אך לפי ה-OECD אין מספיק השקעות בתחום זה והבעיה אינה כספית אלא חסמי מדיניות וסחר

עובדי ציבור הם הבסיס של הממשלה, הם אחראים על עיצוב מדיניות, הטעמתה וכמובן נתינת שירות לאזרחים והם מחויבים לחוק ולערכים של המדינה. אך מהם הערכים הללו? שבדיה ישבה על המדוכה והקימה מועצה לערכים בסיסיים שעובדי המדינה אמורים להיות מחויבים להם כדי להחזיר את האמון האזרחים בעובדי הציבור המשרתים אותם

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

למרות הכלכלה המשגשגת, המשק הגרמני מותאם לאבות ומאלץ אימהות לצאת ממעגל העבודה ולטפל בילדים. ממשלת גרמניה העבירה מספר החלטות ורפורמות שמטרתם היא לייצר הורות משותפות שבה גם הגברים ייקחו חלק בטיפול הילדים. ואימהות יוכלו להיכנס למעגל העבודה. כיצד הממשלה הגרמנית מבקשת לעשות שינוי מגדרי זה?

מדינת הרווחה עומדת בפני עולם עבודה משתנה שבו רבים מתקשים למצוא תעסוקה, אחרים עובדים בחצאי משרות או בכלכלת החלטורה שלא מספקת הגנות סוציאליות. הכנסה בסיסית אוניברסאלית היא מנגנון שרבים רואים בו את השלב הבא של מדינת הרווחה ותפקידה לאפשר לכלל האזרחים הגנה ואף עזרה להצליח. מחקר ראשוני של ה-OECD מגלה שלמרות שעל הנייר, פתרון זה נראה אוטופי, הנתונים מראים שהכנסה זו לא תועיל בהכרח דווקא לאלו שצריכים את מדינת הרווחה יותר מכולם

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?

קומי קיטאמורי, מנהלת מחלקה צמיחה ירוקה ב-OECD מסבירה על ההיסטוריה של פרויקט צמיחה ירוקה ב-OECD ומדגישה את החשיבות של הממשלה בהשגת יעדים ירוקים בעזרת תמריצים ישירים ועקיפים. גברת קיטאמורי מזהירה ממשלות מלסבסד עסקים לשם עמידה בסטנדטים סביבתיים ומסבירה כיצד מדינות אחרות יכולות ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום החדשנות הירוקה

בעבר הלא רחוק מעטים נדרשו לכישורים טכנולוגיים או דיגיטליים אך כיום לשלוח מייל או לגלוש באינטרנט כבר אינו מספיק לעבודות רבות מאוד. במדינות ה-OECD ובישראל יכולות הכישורים הדיגיטליים של הציבור לא מספקות והחשש שאלו הם האנשים שישארו מאחור במפנה הדיגיטלי המרתחש כבר קיום. ה-OECD קורא למדינות להתעורר

כיצד מדינת המדבר יכולה ללמד את העולם איך לא להתייבש ולהתמודד עם משבר המים המאיים על העולם כולו? לפי סת' סיגל, המקרה של ישראל מוכיח שהכול אפשרי ומים יכולים לזרום במדבר וזה עניין של החלטה אמיצה