מה התפקיד של הממשלה והרגולטורים ביצירת מסגרת תעסוקתית טובה? האם המודלים התעסוקתיים הקיימים כיום לוקחים בחשבון את האתגרים הנוגעים לעתיד התעסוקה, והשינויים הצפויים בשוק התעסוקה? האם יש צורך ליצור אסטרטגיית עבודה חדשה כדי להבטיח ביטחון תעסוקתי לדור העתיד?

כיצד הפלטפורמות האינטרנטיות כגון Uber, Airbnb, ואמזון, משנות את כללי המשחק? מה פוטנציאל הרווח הטמון בהן? כיצד הממשלה יכולה להבטיח שכולנו נהנה מפוטנציאל זה?

רבים מתארים את עולם התעסוקה העתידי בצבעים קודרים ואחד מהמחקרים המוכרים ביותר מזהיר שכמעט מחצית מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים בעשורים הקרובים. ה-OECD לעומת זאת מציג תסריט פסימי הרבה פחות ומדגיש שרק 10% מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים. מי צודק?

מה הסיבות לפיריון נמוך במשק בשנים האחרונות? האם ישנם תאגידים אשר פוגעים בפיריון של המשק? כיצד ניתן לזהות תאגידים אלו? האם הרגולציה במדינות המפותחות, מאפשרת לתאגידים שאינם רווחיים להישאר במשחק ולפגוע בצמיחת השוק בכללותו?

בסקירה הכלכלית האחרונה של ה-OECD על כלכלת סין, מזהיר ה-OECD שתהליך המעבר מכלכלה ייצור לכלכלת שירותים יצריך השקעות ורפורמות רבות בממשלה הסינית כדי לא לאבד את קצבי הצמיחה המרשימים שאליהם הורגלו. סין על סף שינוי שישנה לא רק את החברה הסינית אלא את העולם כולו

רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי ב-OECD חושב שתקציב דו שנתי אינו דבר רע בהכרח ומדינות רבות משתמשות במתודה דומה. מר אלטר חושב שקורס צוערים הוא נדבך חשוב בשירות המדינה אך אינו מספק לבד ומדבר איתנו בין היתר על אחד מהמשברים הסביבתיים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל ועל משבר האמון הקיים בין התושבים לממשלות

שבוע ה-OECD ריכז את כלל שרי האוצר והכלכלה של מדינות ה-OECD למפגש השנתי החשוב שעמד בסימן הברקסיט, טראמפ ובעיקר המתקפה כנגד הגלובליזציה. השרים הביעו את מחויבות לעולם מחובר, ללא חומות ופרוטקציוניזם אך עולם שגם יודע להגן על אלו שנפגעו מסחר. שר האוצר משה כחלון שייצג את ישראל חתם על אמנת המס החשובה שאמורה לייצר מערכת מס עולמית צודקת יותר

הכלכלה העולמית תמשיך לצמוח בשנתיים הקרובות אך עדיין פחות מהקצב שלפני המשבר הכלכלי העולמי. בצד החיובי, יש יותר השקעות וסחר עולמי אך נראה שאי-השוויון חוזר לעלות והשכר הריאלי לא צומח. הכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח אך בקצב מתון יותר וה-OECD ממליץ לישראל להגביר את התחרות כדי להוריד את יוקר המחיה

נועם חומסקי, מגדולי אנשי הרוח המזוהה עם אנשי השמאל הרדיקלי, התארח ב-OECD במסגרת סמינר NAEC וצייר תמונה פסימית מאוד על העולם שבו אנו חיים. לפי חומסקי, גל הפופוליזם אינו יוצא כנגד הגלובליזציה אלא כנגד התפיסה הכלכלית הניאו-ליבראלית שרוקנה את הדמוקרטיה מתוכנה

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

הפורום השנתי של ה-OECD ייערך השנה ב-6-7 ליוני בפריז בסימן "בונים גשרים" כמענה למחלוקות הפוליטיות והכלכליות הנוכחיות

בשנתיים האחרונות ה-OECD ערך פרויקט בשם "צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות" שמטרתו לרתום את החדשנות להקטנת אי-השוויון, צמצום הכלכלה הדואלית והכללת קהלים גדולים יותר בכלכלת הידע. ישראל לקחה חלק מרכזי בפרויקט ותרמה לדוח הסופי

האם תמריצי מס יכולים לייצר צמיחה כלכלית ברת קיימא באזורים מיוחדים? מדינות רבות מנסות למשוך משקיעים זרים באמצעות תמריצי מס אך עד כמה זה יעיל? נחום איצקוביץ', מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה הגיע ל-OECD להסביר על המקרה הישראלי

ללא אמון, מוסדות הדמוקרטיה בסכנה ועל המדינה לפעול בנחישות ובתקיפות בתחום זה. ה-OECD אירח בסוף חודש מרץ את הכנס השנתי למאבק בשחיתות ובו הוא קרא לממשלות לעשות יותר בתחום בייחוד כאשר הנתונים מראים שהציבור מאבד אמון בממשלות ובפוליטיקאים

כולם מדברים על הכנסה בסיסית אוניברסאלית אך אף אחד לא מיישם זאת עדיין. גיא סטנדינג, כלכלן בריטי, הגיע ל-OECD להטיף על חשיבות המודל החדש שהוא הפיתרון היחידי לחוליים של החברה במאה ה-21. לפי סטנדינג אנחנו נמצאים בסיפה של מלחמת מעמדות והכנסה בסיסית אוניברסאלית תאפשר חירות למעמד המנוצל