כאשר הצטרפה ישראל ל-OECD, התחייבה לפעול לאורם של מספר המלצות שניתנו בוועדת התעסוקה. חמש שנים לאחר ההצטרפות, נציגי משרד הכלכלה הגיעו ל-OECD ולדווח על התקדמות שוק התעסוקה בשנים האחרונות ובראשם העלאת שיעורי התעסוקה בקרב כלל האוכלוסיות

לאור המשבר הכלכלי העולמי, גישות כלכליות חדשות החלו למשוך את תשומת ליבו של הציבור ובפרט זו המכונה גישת "המורכבוּת הכלכלית" (Complexity of Economics). לפי זו, עלינו לנטוש את הפרדיגמות הכלכליות המקובלות והפשוטות, אשר תופסת את הפרטים בחברה כהומוגניים, רציונאליים וממקסמי-רווח ולבנות ולאמץ מודלים של משקים מורכבים יותר, אשר ישקפו בצורה טובה את המציאות

המודל הדני לשוק התעסוקה נחשב בעיני רבים למודל הטוב מכל העולמות כיוון שמאפשר למעסיקים גמישות בהעסקה ובפיטורים ומצד שני לא מפקיר את העובדים והמדינה היא זו שדואגת לאבטלה נדיבה והכשרה מקצועית. המשבר הכלכלי האחרון העמיד מודל זה בפני משבר אמיתי וכדי לא לוותר עליו, נאלצה דנמרק לבצע בו שינויים מסוימים

יוקר המחייה יצר את המחאה החברתית בישראל בשנת 2011 וחלק גדול מזה הוא יוקר מחירי המזון. ה-OECD עסק בנושא זה פעמים רבות וציין את מגזר החקלאות ומחסור בתחרות כגורמים ליוקר זה

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

צנע, הרעיון השלט באיחוד האירופי שנקט גישה של צנע כלכלי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העובר על היבשת. לפי הכלכלן מארק בלייט' שהוזמן לסמינר NAEC, צנע הוא רעיון מסוכן פוליטית ולא יעיל כלכלית שלא יאפשר צמיחה ורווחה

בכנס ראשוני ב-OECD העוסק בצעדים פרקטיים לצמיחה חברתית, סלובניה וארה״ב הציגו את התכנית שלהם לכך הכוללת העלאת שכר, פרודוקטיביות באמצעות חדשנות והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה

פגישת שרי המדע והטכנולוגיה של ה-OECD נערכה השנה בעיר דג'אן, עיר המדע והטכנולוגיה של קוריאה. לצד פגישת השרים נערך הפורום העולמי למדע וטכנולוגיה שהדוברים העיקריים היו ג'רמי ריפקין (Jeremy Rifkin), תאורטיקן חברתי וכלכלי הכתב ספרים רבים על שינויים טכנולוגיים והשפעתם על הכלכלה ואהרן צ'חנובר, ביוכימאי ישראל וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004

במסגרת פרויקט NAEC, הוזמנה ג'יליאן טט להרצאה על ספרה האחרון שכתבה "The SILO Effect". טט, ד"ר לאנתרופולוגיה ועיתונאית מובילה בעיתון ה-Financial Times, דנה בספרה בהשלכותיו של מבנה ארגוני המושתת על מחלקות מקצועיות סגורות וההשלכות של מבנה ארגוני זה

כנס "בואו נדבר על מים" התקיים ב-OECD ובו מומחים רבים דיברו על הנושא ובראשם מדען נאס"א המסביר את משבר המים בקליפורניה וכיצד ממשלות יכולות למנוע זאת

עם פרוץ המשבר הכלכלי, ארגון ה-OECD ניסה ליצור חשיבה חדשה על כלכלה ומתוך זה צמח פרויקט NAEC שמטרתו לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות הכלכליות. בכנס שנערך ב-OECD הוצג דו"ח הפרויקט

לאחר חמש שנות פעילות ישראל ב-OECD, לראשונה ישראל עומדת בראש ועדה בארגון ה-OECD.

דוח חדש של ה-OECD בודק לימוד במחשבים ואת השפעת שימוש זה על תוצאות הלמידה

אם בעבר 12 שנות לימוד היו מספקות למציאת עבודה, כיום דרישות הסף הם תואר ראשון, עם עדיפות לתואר מתקדם. בכל מדינות ה-OECD אקדמאיים מרוויחים יותר ויותר קל להם למצוא עבודה

קיפאונו המתמשך של סבב דוחא ב-14 השנים האחרונות הותיר את מערכת הסחר המולטילטראלית מיושנת ובעלת השפעה מוגבלת למדי לקדם ליברליזציה בשווקים הבינלאומיים. מתוך רצון להכיר טוב יותר את אופי האס"חים ולנסות לזהות מגמות, ועדת הסחר של ה-OECD ערכה פרויקט במסגרתו נבחנו מגוון היבטים שונים באס"חים