העלות הכוללת של זיהום המים הנגרמת על ידי החקלאות ברחבי מדינות ה-OECD כמו גם נזקים למערכת אקולוגית מוערכים במיליארדי יורו בשנה ואף יותר. הניסיון הישראלי לרפורמות בתעריפי מים לחקלאות יכול לסייע למדינות רבות לעצב מדיניות מושכלת ולהוביל לשינוי.

דו"ח ה- OECD אודות חינוך והכשרה מקצועית בישראל שפורסם ביוני 2018 מדגיש את הנתון המדאיג לפיו לחלק גדול מהמבוגרים בישראל יש כישורים בסיסיים בלבד. כיצד השקעה ממשלתית יכולה לסייע בפיתוח ההכשרה המקצועית? מה התרומה הצפויה ליעילות המשק הישראלי? וכיצד הענקת כישורים הנמצאים בביקוש גבוה בשוק העבודה תשפיע לא רק על אפשרויות התעסוקה של יחידים, אלא גם תשפר את אפשרות הניידות החברתית שלהם?

עידו דור, משנה למנכ"ל ומנהל תחום חקלאות-ביולוגית בחברה הישראלית Evogene, השתתף בפאנל שעסק בהזדמנויות ואתגרים לפיתוח ומסחור החדשנות בעידן הדיגיטלי ודן עם המומחים בנושאי רכב, חקלאות, קמעונאות ועוד

אתמול, 30 במאי 2018, קיבלו המדינות החברות ב- OECD באופן רשמי את קולומביה וליטא לארגון המדינות המפותחות. ההכרזה ההיסטורית מסמנת אבן דרך מרכזית בהתפתחות הכלכלית של המדינות והיא צפויה להשפיע הן על מדיניות ורגולציה מקומית, והן על היחסים הכלכליים ברמה הבין לאומית

TopClass הוא פודקאסט בנושאי חינוך גלובלי העוסק בתחומים כגיוון מחשבתי, מנהיגות ואזרחות גלובלית ומספק תובנות אודות נוהלי החינוך בעולם. כל פרק מתמקד בסוגיה אחרת בתחום וכולל התייחסויות להשפעת התהליכים על התלמידים והמורים, ועל האופן שבו על ממשלות להיות מעורבות בשינויים.

ה-OECD מצא כי ישראל מובילה בתחום המחקר האיכותי ונמצאת במקום בולט בתחומי הדיגיטל, מידע ותקשורת. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי, הצורך במשכורות שהולמות שעות עבודה ועל פערי מגדר?

דו"ח 2018 מסיק שלישראל כלכלה חזקה וישנה ירידה באי-השוויון בהכנסות, אם כי הפערים הכלכליים מוסיפים להיות משמעותיים וישנה חוסר לכידות חברתית. על מנת לעודד את הפרודוקטיביות והצמיחה המכלילה במשק, ממליצים באירגון להוביל רפורמה בחינוך, בשוק המוצרים ושיפור התשתיות

הדו"ח החדש של ה-OECD שבוצע לבקשת ברזיל, שואף לשפר את המדיניות המקומית במדינה על מנת להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים. המלצות המדיניות של ה-OECD מציעות רפורמה משמעותית של משק המים בברזיל בו נדרשות השקעות רבות ושדרוג טכנולוגי של תשתיות, ומציע הזדמנויות עסקיות רבות עבור חברות מים ישראליות

סקירת הכלכלה הדיגיטלית היא דו"ח דו-שנתי הבוחן את ההתפתחויות, ההזדמנויות, והאתגרים בתחום. פירסום 2017 מתייחס לנושאים מרכזיים כמו ניסוח אסטרטגיות דיגיטליות לאומיות, צמיחת ענף שירותי טכנולוגיית המידע, פיתוח תשתיות תקשורת ונגישות לשירותים עבור מדינות, חברות ויחידים. ישראל בולטת בנטייה לתחום תעשיית טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) ומובילה עולמית בהשקעות הון-סיכון ביחס לתוצר. יחד עם זאת, דירוג העומס הביורוקרטי המושת על חברות סטארט-אפ ממקם את ישראל בחציה התחתון של הרשימה ומאתגר אותה לשמור על הסטטוס "סטארט-אפ ניישן"

לאחרונה התקיים עוד שבוע אינטנסיבי בו ליוותה נספחות משרד הכלכלה משלחות של נציגים מהארץ שהגיעו לפגישות וועדות בארגון ה- OECD. בסך הכל הגיעו 11 נציגים להשתתף ב- 6 וועדות העוסקות בתחומים של תעשיה, חדשנות, תעסוקה, הגנת צרכן, בטיחות מוצרי צריכה ורגולציה. המפגש בין הנציגים מהמדינות השונות, לצד השתתפות בדיונים בהובלת מומחים מה- OECD מהווה פלטפורמה מקצועית לשיח משותף, פיתוח רעיונות, פתרון בעיות ויישור קו בתחומי מדיניות ומחקר.

ההתפתחות המהירה של הרובוטיקה התעשייתית, הופכת את מה שפעם היה בגדר מדע בדיוני, למציאות קיימת שרק הולכת ומתבססת עם הזמן. המכירות של רובוטים תעשייתיים עלו ל- 254,000 יחידות ב- 2015, עם תחזית של עוד 1.4 מיליון יחידות שירכשו בין 2016-2019. השימוש הגובר ברובוטיקה ואוטומציה, מעלה שאלות מדיניות רבות. למרות הדיון הער ביחס להשפעות החברתיות, המשפטיות, והכלכליות של תופעה זו, לא קיימים מחקרים אמפיריים ומידע רב על ההשלכות הצפויות על מדינות מתפתחות ומפותחות, ובפרט ההשפעות על שוק התעסוקה.

מחסור בגישה אמינה למי שתיה, סיכוני הצפות, בצורת, זיהום מים – כל אלה הופכים להיות לבעיה יותר ויותר אקוטית בעולם, המתפתח והמפותח כאחד.

מה התפקיד של הממשלה והרגולטורים ביצירת מסגרת תעסוקתית טובה? האם המודלים התעסוקתיים הקיימים כיום לוקחים בחשבון את האתגרים הנוגעים לעתיד התעסוקה, והשינויים הצפויים בשוק התעסוקה? האם יש צורך ליצור אסטרטגיית עבודה חדשה כדי להבטיח ביטחון תעסוקתי לדור העתיד?

כיצד הפלטפורמות האינטרנטיות כגון Uber, Airbnb, ואמזון, משנות את כללי המשחק? מה פוטנציאל הרווח הטמון בהן? כיצד הממשלה יכולה להבטיח שכולנו נהנה מפוטנציאל זה?

רבים מתארים את עולם התעסוקה העתידי בצבעים קודרים ואחד מהמחקרים המוכרים ביותר מזהיר שכמעט מחצית מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים בעשורים הקרובים. ה-OECD לעומת זאת מציג תסריט פסימי הרבה פחות ומדגיש שרק 10% מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים. מי צודק?