מאת שלי וולקוביץ ולנה זייגר אינטליגנציה מלאכותית מרתקת אותנו כבר שנים ועומדת במוקד של מגוון ספרים, סרטים וסדרות בניסיון למתוח את גבולות הדמיון והמחשבה. אך בשנים האחרונות המציאות הווירטואלית הופכת לריאלית ומעלה שאלות אתיות ואסדרתיות אקוטיות העוסקות בטווח שבין האדם למכונה. פיתוח מואץ ושימוש יומיומי בבינה מלאכותית מעלה ביתר שאת …

ה-OECD השיק היום את התחזית הכלכלית השנתית שלו, שבה הוא מזהיר מפני השלכות כלכליות של התפתחויות בזירה הבינ"ל ובפט המשך עימותי הסחר, חוסר יציבות פוליטית, סיכונים בשווקים פיננסיים והאטה בסין. סחר בינ"ל – "עורק הדם" העיקרי של הכלכלה העולמי – מצופה לגדול ב- 2% בלבד – השיעור הנמוך ביותר מזה …

מידע חדש של ה- OECD על מגבלות בסחר בענפי שירותים מראה שקצב הרפורמות בעולם מאט וספקי שירותים בינלאומיים מתמודדים עם מגבלות גוברות על השקעות ועל כניסה של מומחים זרים. במדד STRI 2018 ישראל נראית כמגבילה יותר, יחסית לממוצע, ברוב ענפי השירותים. מגבלות בתחומים אלו משפיעות לרעה על יצוא וגם יבוא של שירותים, ומי שמשלם את המחיר הם הצרכנים וגם החברות שמתמודדות עם עלויות גבוהות יותר של שירותים כמו תחבורה, תקשורת ולוגיסטיקה. גם במדד מגבלות לסחר בענפי שירותים דיגיטליים ישראל מגבילה יותר מהממוצע, בעיקר בשל ענף התקשורת

שגריר ישראל ל-OECD, אונסק"ו ומועצת אירופה, מר אלי לב (Ambassador_Lev@) נכנס לתפקידו בחודש נובמבר 2018. כעת, שלושה חודשים לכניסתו לתפקיד ביקשנו ממנו לשתף אותנו בתובנות וכיוונים לגבי ה-OECD, המשלחת הישראלית והחזון לשנים הקרובות

לנה זייגר, הנספחת הכלכלית ל-OECD התראיינה לבלוג מינהל סחר חוץ על עבודת הנספחות, הישגים ואתגרים

ארגון ה-OECD השיק לפני שנתיים הנחיה לבדיקת נאותות של שרשרת האספקה במגזר הביגוד וההנעלה. השבוע יתכנס הפורום השנתי לבחינת השפעת ההמלצות והערכתן, שנתיים לאחר קבלתן בארגון. מומחים בינלאומיים יספקו תובנות אודות יישום בדיקת נאותות בפעילויות ובשרשראות אספקה שלהן בענף הטקסטיל

מדינות דרום-מזרח אסיה וענקיות הסחר סין והודו אחריות לנתח שוק הולך וגדל בתחום הסחר האלקטרוני שצפוי להגיע להיקף של 900 מיליארד דולר בשנת 2021 (!) על תחזיות כלכליות, תכניות ממשלתיות, סחר אלקטרוני וחברות ישראליות

בעשור האחרון קידם ה-OECD את נושא מדידת איכות החיים בפיתוח ה-Better Life Index והפרסום How’s Life, בהם נסקרים תחומים שונים המשפיעים על איכות החיים של התושבים במדינות ה-OECD. מיכל ואפרת, שתי ישראליות בארגון, חקרו את השפעות המגזר העסקי על איכות החיים וקיימות ויש להן תובנות שיכולות לסייע לעסקים להגדיל את הרווחה הכללית (והמאזן הכספי)

מומחים, חוקרות, אנשי עסקים וקובעות מדיניות התכנסו יחד כדי לדון באופני שיתופי הפעולה המיטביים בין הסקטור העסקי והרגולציה המדינית לאבטחה דיגיטלית. הפורומים הגלובליים צפויים להוות פלטפורמה ללמידה הדדית ושיתוף דעות וחוויות בתחום הסיכון הדיגיטלי וניהולו עבור שגשוג כלכלי וחברתי. הצלחת הדיונים תשפיע על השיח הבינלאומי בנושאי מדיניות ציבורית שתוכל להוביל לפיתוח של מחקר אנליטי, גיבוש עקרונות ויצירת המלצות מדיניות

בפעם הרביעית השנה אירחנו השבוע משלחת של צעירים מבריקים מהשירות הציבורי לסמינר OECD בפריז. חברי המשלחת, סטודנטים בתכנית המנהלים של בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, מעורבים כולם במגזר הציבורי ועובדים בעמותות, גופים ומשרדי ממשלה שונים. הם עוסקים בתחומים מגוונים כחינוך, תרבות או משפטים למשל אך מכוונים כולם לאותה מטרה – כיצד לאתגר, ליזום ולהתוות מדיניות לטובת המשק והחברה.

חיזוי כלכלי, אפילו לטווח קצר יחסית, אינו משימה קלה ובמבחן המציאות גם הכלכלנים הטובים ביותר אינם בהכרח מצליחים "לקלוע". כיצד אם כן כותבים תחזית לעשרות שנים קדימה? אמנם מדובר במשימה קשה, אך המאמץ לזהות את הכוחות שיעצבו את המגמות הכלכליות בטווח הארוך הינו מתבקש ואף הכרחי. במאמר כאן אנחנו מציגים את מתודלוגית ה- OECD בתחום של Strategic Foresight והתחזיות האפשריות לשנת 2060

מה היא בדיוק טכנולוגיית בלוקצ'יין ומה הפוטנציאל הטמון בה בהקשר של רגולציה וממשל ציבורי? מדריך שכתבו מומחי ה-OECD מעניק הסבר המפשט את הדרך שבה הטכנולוגיה עובדת, מספק דוגמאות לתמורות אפשריות במגזר הציבורי וגם סוקר תחומים רגולטוריים שבהם היא עדיין מוגבלת

ה- OECD פרסם בחודש יולי את הסקירה הראשונה של מדיניות חקלאות ומזון בהודו, בשותפות עם המועצה ההודית למחקר על יחסים כלכליים בינ"ל ומשרד המסחר ההודי. הדו"ח עב הכרס מציג - לראשונה עבור הודו - שורה רחבה של אינדיקטורים לתמיכה חקלאית, ובהתבסס על 30 שנות ניסיון של ניתוח מדיניות חקלאית ב- OECD, מבצע ניתוח כמותי ייחודי למידת ההשפעה של תמיכה ממשלתית על חקלאים וצרכנים.

העלות הכוללת של זיהום המים הנגרמת על ידי החקלאות ברחבי מדינות ה-OECD כמו גם נזקים למערכת אקולוגית מוערכים במיליארדי יורו בשנה ואף יותר. הניסיון הישראלי לרפורמות בתעריפי מים לחקלאות יכול לסייע למדינות רבות לעצב מדיניות מושכלת ולהוביל לשינוי.

דו"ח ה- OECD אודות חינוך והכשרה מקצועית בישראל שפורסם ביוני 2018 מדגיש את הנתון המדאיג לפיו לחלק גדול מהמבוגרים בישראל יש כישורים בסיסיים בלבד. כיצד השקעה ממשלתית יכולה לסייע בפיתוח ההכשרה המקצועית? מה התרומה הצפויה ליעילות המשק הישראלי? וכיצד הענקת כישורים הנמצאים בביקוש גבוה בשוק העבודה תשפיע לא רק על אפשרויות התעסוקה של יחידים, אלא גם תשפר את אפשרות הניידות החברתית שלהם?