גלובוס

תרחישים ותחזיות לכלכלת העולם בשנת 2060 

חיזוי כלכלי, אפילו לטווח קצר יחסית, אינו משימה קלה ובמבחן המציאות גם הכלכלנים הטובים ביותר אינם בהכרח מצליחים "לקלוע". כיצד אם כן כותבים תחזית לעשרות שנים קדימה? אמנם מדובר במשימה קשה, אך המאמץ לזהות את הכוחות שיעצבו את המגמות הכלכליות בטווח הארוך הינו מתבקש ואף הכרחי. במאמר כאן אנחנו מציגים את מתודלוגית ה- OECD בתחום של Strategic Foresight והתחזיות האפשריות לשנת 2060

מאת שלי וולקוביץ

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית לשנים 2018-2019 (את התחזיות הכלכליות לפי מדינות ניתן למצוא כאן ואת התחזית הכלכלית עבור ישראל כאן). התחזית העולמית בטווח הקצר, כפי שנסקר בהרחבה באאוטלוק הכלכלה לשנת 2018, צופה המשך של הצמיחה הכלכלית העולמית כאשר התמ"ג העולמי צפוי לעלות בשיעור של קרוב ל-4%. בין היתר, חוזים האנליסטים, ששיעור האבטלה במדינות ה-OECD צפוי לרדת לרמה הנמוכה ביותר מאז 1980 (עם התגברות במחסור בכוח העבודה במדינות מסוימות) ושהאינפלציה בשכר ובמחירים צפויה לעלות, אך במידה מתונה.

נייר המדיניות שפרסם ה-OECD ביולי 2018 לגבי כלכלת העולם בשנת 2060 מציג תחזיות כלכליות ארוכות טווח הנוגעות ל-46 מדינות. זהו מסמך משלים, המרחיב את התחזיות לטווח קצר ומציע תרחישים שונים באשר לכלכלת העולם עד לשנת 2060. תרחיש הבסיס אליו מתייחסים האנליסטים הוא "עולם כמנהגו נוהג"; כלומר המדינות לא יבצעו שינויים ורפורמות מוסדיות ומבניות. התרחיש הזה משמש כנקודת התייחסות, כדי להדגים לאחר מכן את ההשפעה הפוטנציאלית של רפורמות בתרחישים החלופיים. התחזיות האלטרנטיביות לוקחות בחשבון שינויי מדיניות בעשורים הקרובים, ומתייחסות להשפעה של רגולציה מקלה בשווקים לעומת הצרתה, השקעה במחקר ופיתוח, הגדלת ההשקעה הציבורית ועוד.

עולם כמנהגו נוהג

בהנחה ולא יחול שינוי דרמטי במגמות, צופים האנליסטים שקצב צמיחת התמ"ג הריאלי יתמתן ויעמוד על כ-2% בשנת 2060, לעומת כ-3.5% כיום. הגורם המסביר העיקרי לכך הוא בהאטה הצפויה בשווקים המתעוררים הגדולים, שכן אלו ממשיכים להניע את עיקר הצמיחה העולמית כיום. הודו וסין ימשיכו לתפוס נתח הולך וגדל בתפוקה העולמית, בעוד מרכז הכובד הכלכלי ימשיך להיות לנוע לעבר אסיה. רמת החיים (במונחי תוצר ריאלי לנפש) תוסיף לעלות בכל המדינות ובהדרגה תתכנס לעבר איכות החיים במדינות המפותחות ביותר אך במידה משתנה. הצמיחה תורגש ביותר בשווקים המתעוררים ובמזרח אירופה שתלווה בעליה בפריון, אך יחד עם זאת במדינות כדוגמת ה-BRIICS התוצר לנפש יישאר הרחק מאחורי ארה"ב של שנת 2060.

העלייה הצפויה ברמת החיים תשפיע בתורה על העלייה בתוחלת החיים הממוצעת וקצב הזדקנות האוכלוסייה. לכן, מעריכים בארגון, על מנת לייצב את יחס החוב הציבורי ברמות הנוכחיות – תוך עמידה בלחצים הפיסקליים שיושפעו מההוצאות הכרוכות בהוצאה הנוספת על שירותי בריאות והשינויים הדמוגרפיים – ידרשו מדינות ה-OECD לגייס תקבולים בגובה של 6.5% מהתוצר שלהן. יחד עם זאת, המגמה בשנים האחרונות לפיה החיסכון הגלובלי החיובי מפחית את הלחץ על הריבית הריאלית עשויה להימשך עד להימשך 2060.

העלייה ברמת החיים בישראל עד לשנת 2060, במידה ולא יתבצעו רפורמות ושינויי מדיניות, צפויה לעמוד על כ-1.9%, גבוהה במעט ממוצע מדינות ה-OECD (1.7%) אך נמוכה מהממוצע העולמי (2.4%). הפריון וההכנסה לעובד צפויים, בתרחיש הנוכחי, להיות נמוכים ממוצע מדינות ה-OECD והממוצע העולמי. אחוזי התעסוקה בישראל, לעומת זאת, צפויים לרדת בהדרגה עד לשנת 2060 אך יוסיפו לעמוד לאורך השנים הן מעל ממוצע ה-OECD והן מעל לממוצע העולמי.

Figure 4. Per cent increase in real GDP per capita between 2018 and 2060
The Long View: Scenarios for the World Economy to 2060 – © OECD 2018

 

מציאות אלטרנטיבית

התרחישים החלופיים בנייר המדיניות של ה-OECD מתייחסים למספר מוגבל יחסית של שינויים מוסדיים או רפורמות מדיניות. בבחינה והתבססות על שינויים ומגמות משנת 2005 ועד 2018, מציעים האנליסטים תחזיות כלכליות לטווח הביניים עבור השנים 2018-2030, ולטווח הארוך לשנים 2030-2060 (את המגמות לטווח הקצר, לשנים 2018-2019, אפשר כאמור למצוא באאוטלוק הכלכלי לשנת 2018). בין היתר מתייחסים האנליסטים להשפעה האפשרית העתידית של הפיכת הרגולציה בשוק המוצרים לידידותית לתחרות, וההשלכות של העלאת גיל הפרישה לפנסיה על כלכלת מדינות ה-OECD.

רפורמה כוללת לשיפור מדיניות ביחס לשוק העבודה, תעלה לפי התחזיות את אחוזי התעסוקה במדינות ה-OECD ב-6.5% עד לשנת 2040. את המגמה החיובית ניתן יהיה לזקוף בעיקר להגדלת שיעורי התעסוקה בקרב צעירים ונשים ובטווח הארוך יותר, עד שנת 2060 היא צפויה להעלות את רמת החיים הכללית במדינות אלה ב-10%. אפשרות נוספת היא בנוגע להתאמת מדיניות הלוקחת בחשבון את העלייה בתוחלת החיים, לגיל היציאה לפנסיה ובהתאם לכך להוצאות החיים הצפויות. רפורמה זו תעלה את אחוז המבוגרים הלוקחים חלק בשוק התעסוקה במדינות ה-OECD ב-5% ואת רמת החיים ב-2.5% עד לשנת 2060. במדינות בהן לא קיימות עדיין תכניות להעלאת גיל הפרישה השינוי צפוי להיות משמעותי אף יותר ולהשפיע על עליה של 5-7%.

בתחום הסחר מציג ה-OECD תרחיש אופטימי, הכולל הפחתת הנטל הרגולטורי והגברת התחרות, ולעומתו תרחיש פסימי של עליה בחסמי סחר. בתרחיש הראשון, רפורמות במהלך שנות 2030 יהפכו את רגולציית שוק המוצרים במדינות החברות ב-OECD לגמישה יותר, יעילה ופתוחה לתחרות ובכך תעלה את רמת החיים המצרפית ב-8%. במדינות בהן הרגולציה יחסית נוקשה כיום השינוי צפוי להיות משמעותי אף יותר ולעמוד על עליה של 15-20% ברמת החיים. בתרחיש השני, לפיו תתרחש נסיגה בליברליזציה המסחרית ותתהווה חזרה לשיעורי המכסים הממוצעים של 1990, תורגש בעולם ירידה ברמת החיים בכ-14%. במדינות שיספגו את מירב ההפחתה, כגון הודו וסין וכן מדינות שסוחרות רבות עם מדינות אלו, כמו אוסטרליה וקוריאה, תורגש ירידה חדה אף יותר ורמת החיים תפחת ב- 15-25%.

ישראל 2060

ישראל בולטת במחקר בעיקר כאחת מחמשת המדינות המובילות בהשקעה במחקר ופיתוח לצד קוריאה, יפן, שבדיה ואוסטריה. האנליסטים מדגישים את החשיבות והתרומה של מדיניות מעודדת חדשנות בכל תחומי הכלכלה, וצופים כי מדינות שיוסיפו להמשיך ולהשקיע בעצימות המחקר והפיתוח צפויות להעלות את רמת החיים. בישראל וקוריאה צפויה החדשנות לחלחל בהדרגה לסקטורים נוספים והעליה המשוערת מתונה יחסית, כיון שהן כבר משקיעות מרכזיות בתחום. העלייה הממוצעת במדינות ה-OECD ככלל צפויה לעמוד על כ-6% ולהשפיע על כלל המשק.

שני התחומים המרכזיים שעשויים לשפר את התחזית עבור ישראל לשנת 2060 הם יישום רפורמה ברגולציית שוק המוצרים והעלאת ההוצאה הציבורית (כפי שהמליץ ה-OECD גם בדו"ח הכלכלי לישראל לשנת 2018). ביחס לליברליזציה של שוק המוצרים, המדינות להן הפער הגדול ביותר מהמדינות המובילות בתחום ולכן בעלות הפוטנציאל הגבוה להעלאת רמת החיים, הן ישראל, טורקיה, קוריאה, סלובניה ומקסיקו.

ביחס להגדלת ההשקעה הציבורית, חוזים האנליסטים שהגידול המתמיד בהשקעה בכל מדינות ה-OECD ל-6% מהתמ"ג יעלה את רמת החיים המצרפית ביותר מ-4% עד לשנת 2060. הנטל הפיסקלי יעלה בהרבה פחות מעלויות ההשקעה הנוספת ובחלק מהמדינות תוכל הרפורמה המדינית אף לממן את עצמה. ישראל ובריטניה הן בעלות המרחב הגדול ביותר לעידוד ההשקעה הנוספת ורמת החיים צפויה לעלות על 7% עד שנת 2060, במידה ותוטמע רפורמה מתאימה.

Figure 20. Per cent increase in real GDP per capita by 2060 relative to baseline with public investment boost
The Long View: Scenarios for the World Economy to 2060 – © OECD 2018

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *