אנשים עם תארים אקדמיים מרוויחים יותר אבל במדינות מסוימות באירופה הכשרה מקצועית שווה לאקדמיה. דוח של ה-OECD מוצא שמערכת ההכשרה המקצועית אינה מספקת

תעסוקת חרדים

אנשים עם תארים אקדמיים מרוויחים יותר אבל במדינות מסוימות באירופה הכשרה מקצועית שווה לאקדמיה. דוח של ה-OECD מוצא שמערכת ההכשרה המקצועית אינה מספקת

לקראת החזרה לאוניברסיטאות מפרסם ה-OECD את הנתון הבא: אנשים עם תארים אקדמיים מרוויחים קצת פחות מכפול ממה שמרוויח מי שאין לו השכלה אקדמית. 75% מתוך האקדמאים הם בעלי משרה מלאה ורק 64% מאלו שלא סיימו תיכון הם בעלי משרה מלאה.

עם זאת, השכלה אקדמית היא אינה ערובה בהכרח להצלחה תעסוקתית. ה-OECD  מציין כי תוכניות הכשרה מקצועית כאלו ואחרות, המאפשרות לימודים פרקטיים של התחום, נמצאו יעילות לא פחות מלימודים אקדמיים כמתכון להכשרת אנשים צעירים לעבודה. בכל זאת, ההכשרה המקצועית נתפסת "נחותה" יותר מההכשרה האקדמית, בעוד מספר מחקרים מראים כי ההכשרה המקצועית עשויה להביא לאבטלה בגיל מאוחר יותר.

118

הנתונים הנוגעים לישראל ב- BETTER LIFE INDEX (אינדקס החיים הטובים) האחרון של ה-OECD מצביעים על כך ש-82% מהמבוגרים בני הגילאים 25-64 הם בעלי השכלה תיכונית. מבחינת ההשכלה האקדמית, נכון לשנת 2012 ישראל נמצאת במקום השני בין עשרת המדינות המשכילות בעולם עם 46% המחזיקים בתואר אקדמי (שנייה לאירלנד). בכל זאת, שתי אוכלוסיות בישראל, שלפי מחקר של הלמ"ס יהיו בעוד כחמש שנים 44% ממערכת החינוך הישראלית, אינן באות, לרוב, בשערי ההשכלה הגבוהה וישראל זכתה על כך לביקורת לא מעטה בדו"חות קודמים של ה-OECD.

הפערים הללו ידועים היטב ומשרד הכלכלה בראשותו של השר בנט הגדיר כיעד את השילוב שלהן, בדגש על תוכניות של הכשרה מקצועית שיסייעו להם ברכישת מקצוע שישלבם בשוק התעסוקה. לאחרונה התקבלה החלטת ממשלה המסמיכה את משרד הכלכלה להשקיע 500 מיליון שקל, בטווח זמן של חמש שנים, בשילובם של החרדים בשוק התעסוקה באמצעות הקמת מרכזי הכוון. מרכזי תעסוקה הללו אמורים לתת סל שירותים נרחב שמתאים לאוכלוסיית היעד, החל ממידע בסיסי, אבחון תעסוקתי, בניית מסלול אישי לקידום תעסוקתי, עד לפיתוח כלים והכשרה מקצועית, ליווי וייעוץ להשמה מוצלחת. יתרה מכך, המדען הראשי במשרד הכלכלה קיים לאחרונה כנס ליזמי הייטק חרדיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *