ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים מהירים המשפיעים מאוד על שוק התעסוקה כגון גלובליזציה, הזדקנות האוכלוסייה וכמובן המפנה הדיגיטלי. בעוד ההשפעה של השניים הראשונים ברורה ואף נחקרה לא מעט, יש עדיין ויכוחים רבים על ההשפעה של הדיגיטציה על הכלכלה ובעיקר השלכות לגבי תעסוקה. חוקרים רבים מאמינים ששיעור גבוה מהעובדים יאבדו את עבדותם למכונות ולתהליכי אוטומציה אך יש גם הטוענים שהשד לא כזה נורא ושוק התעסוקה יסתגל לכלכלה הדיגיטלית.
השינוי כבר כאן
רבים ציפו שרוב העבודות שיאבדו עקב המפנה הדיגיטלי יהיו אלו הדורשים כישורים נמוכים אבל דווקא עבודות האמצע הם אלו שנפגעו קשות והדרישה לעבודות הדורשות כישורים גבוהים ובעיקר יצירתיים ועבודות הדורשות כישורים נמוכים אך הן לא רפטטיביות, עלו. כלומר, עבודות שמכונות אינן יכולות לבצע או שאינו משתלם להחליף עובד אנושי במכונה. הדיגיטציה תמשיך לעצב את שוק התעסוקה וברוב מדינות ה-OECD, ל-95% מהעובדים בעסקים הגדולים ו-85% בעסקים הבינוניים, יש גישה לאינטרנט כחלק מתפקידם. כבר כיום שוק התעסוקה שונה לחלוטין עם עלייה בשיעורי העצמאים, משרה חלקית, זמנית וכמובן העבודות שהן חלק מכלכלת החלטורה.
מכמות לאיכות
בכנס שרי התעסוקה שנערך בינואר ב-OECD אמר השר התעסוקה ההולנדי שכאשר מעסיקים טוענים בפניו שאינם יכולים לשלם לעובדים שלהם שכר מינימום, תשובתו היא שלעבודות אלו אין מקום במערב. ה-OECD ומדינות רבות שמות דגש בשנים האחרונות לא רק על יצירת עבודות אלא על עבודות איכותיות המספקות רווחה ותרומה לקריירה של העובד. תחת עבודות איכותיות ה-OECD מדגיש שלושה ממדים: שכר, יציבות תעסוקתיות וסביבת העבודה. שוק התעסוקה בישראל ממוקם סביב הממוצע עקב שיעורי אבטלה נמוכים מאוד אך שכר לא גבוה ביחס למערב.
העתיד הדיגיטלי
הוויכוח בין הכלכלנים להשפעת הטכנולוגיה על תעסוקה החל עוד בשנות ה-30 עם קיינס וגם היום רוב המומחים אינם מסכימים ביניהם. יש חוקרים (McAfee and Brynjolfsson) הטוענים שלא רק שעבודות ישתנו אלא התעסוקה הכללית תרד עקב יכולת המכונות לבצע עבודות לא רוטיניות כגון כתיבת מסמכים פיננסים. המחקר המפורסם של Frey and Osborne האמריקאים הגיע למסקנה ש-50%! מהעבודות במערב בסכנה עקב אוטומציה ב-10 עד 20 שנה הקרובות. מרכז טאוב ערך מחקר דומה בישראל והגיע למספר שקרוב למספרים של המומחים האמריקאים – כ-40% מהעובדים בישראל בסכנה של איבוד עבודתם למכונות. ה-OECD ערך מחקר דומה אך שינה את המתודולוגיה ובדק לא את המשימה הבסיסית שעובד מבצע בכל עבודה והאם היא יכולה להתבצע על-ידי מכונה אלא על-ידי המשימות הרבות שמבצע כל עובד והמספר שאליו הגיעו מומחי הארגון נמוך משמעותית ועומד על 9% בלבד.
אבטלה טכנולוגית
לא קל לכמת את מספר המובטלים שאיבדו עבודתם עקב שינויים טכנולוגים אך כאשר בוחנים את שוק התעסוקה בכללי אפשר לראות שהפיצוי הטכנולוגי גבוה. אמנם, שוק הטכנולוגיה לא מספק מספר רב של עבודות במערב כמו שמפעלים לאו-טק סיפקו בעבר אך ההערכה אומרת שעל כל עובד אחד בתעשיית ההיי-טק, נוצרות עוד חמש עבודות נוספות במעגל השני. בנוסף, המפנה הדיגיטלי לא בהכרח יביא לאבטלה אלא לשינוי שעות העבודה ואף הפחתה שלהם כמו שהתרחש כבר במספר מדינות באירופה.
עליית הפלטפורמות
תרופה מסוימת לאבטלה הטכנולוגית מגיעה מהשינוי הדיגיטלי ובעיקר בזכות האינטרנט וכלכלת החלטורה או כלכלת פלטפורמה שהוא יצר. אנשים רבים חזרו למעגל העבודה באמצעות אובר, חברת ההסעות. בכנס שרי התעסוקה ב-OECD, טען נציג אובר, שמעל 40% מהעובדים שלהם בצרפת, הגיעו מאבטלה ולא מעבודה אחרת או כעבודה נוספת. חשוב לציין שהמספרים של כלכלת החלטורה עדיין קטנים מדי כדי להשפיע על הכלכלה בכללותה ורוב העובדים בכלכלה זו אינם עובדים סטנדרטים, עובדים במשרה חלקית או נוספת ואינם זכאים ליחסי עובד מעביד.
העולם של מחר – אלא שיש להם ואלה שאין להם
המעמד הבינוני שעליו התבססה תרבות המערב נמצא בנסיגה ומצטמצם ברוב המדינות ואם המגמה שבה הדרישה לעובדים בעלי כישורים גבוהים ובעלי כישורים נמוכים גדלה בעוד הדרישה לעובדים בעלי כישורים בינונים יורדת, האי-שוויון ילך ויגבר והפערים רק יגדלו. במדינות מסוימות, חיסול עבודות ברמה הכישורים הבינונית גרמה לירידת שכר גם לעבודות של כישורים נמוכים עקב תחרות רבה יותר ובאותו זמן, השכר לבעלי כישורים גבוהים רק עולה, שוב עקב הביקוש הגבוה. בארה”ב, בבחירות האחרונות היה אפשר לראות את הפער הפוליטי העצום בין תושבי הערים לבין תושבי הפרברים וחלק מכך נובע מהכלכלה החדשה היוצרת פערים אדירים בין ערים השואבות אליהם בעלי כישורים גבוהים למול אזורים אורבניים פחות המספקים עבודות לבעלי כישורים נמוכים בלבד. בסקירה האחרונה שביצע ה-OECD בנושא פיתוח מקומי בישראל, נמצא שבעוד באזור המרכז יש עובדים משכילים והיצע של עבודות לבעלי כישורים גבוהים, אזור הדרום והצפון נמצאים במה שהמומחים מכנים “מלכודת של כישורים נמוכים”, כלומר היצע העובדות מיועד לכישורים נמוכים והאוכלוסייה הקיימת היא בעלת כישורים נמוכים.
השינוי חייב להתחיל עכשיו
עולם העבודה העתידי וזה הקיים כבר עכשיו מצייר תמונה עגומה ולכן המדינות חייבות לפעול כבר עכשיו בשיפור הכישורים של האזרחים שלהם ובעיקר בכישורים טכנולוגיים וכישורים מתקדמים. בישראל, נתוני פיז”ה לתלמידים בגיל 15 ונתוני PIAAC לבוגרים מראים שיש פער כישורים רב בין האוכלוסיות השונות וחלק גדול מאוד מהאוכלוסייה העובדת בישראל אינה מסוגלת לבצע פעולות מרוכבות בסביבה ממוחשבת, כישורים כל-כך חשובים כיום ובוודאי בעתיד הקרוב. בעיה זו אינה ייחודית רק לישראל ורק 10% מהעובדים בגילאי 55-64 הם בעלי כישורים טכנולוגיים גבוהים. כישורים אלו הם קריטיים כבר כיום ובמחקר שנערך בארה”ב נחשף שעובדים ללא כישורים טכנולוגיים כלל מרוויחים 20% פחות לעומת אלו בעלי כישורים נמוכים, הווה אומר, להקליד ולהשתמש בעכבר.
ארגון ה-OECD ממליץ למדינות להשקיע בכישורים ולא בשינון חומר, בעיקר בלמידת כישורים שיאפשרו לתלמידים ללמוד דברים חדשים ללא הרף. עולם העבודה משתנה תדיר עקב השינויים הטכנולוגים ואם בעבר עובד היה מתחיל את הקריירה בשנות העשרים ונשאר במקום עבודתו על הפנסיה, כיום עוד יחליף מספר עבודות ואף קריירות שונות והיכולת ללמד מחדש רלוונטית יותר מתמיד.
