תעסוקה בישראל – תעסוקה לכולם

שוק התעסוקה הישראלי מציג בשנים האחרונות נתונים מרשימים, בעיקר למול הקושי של מרבית מדינות ה-OECD להשתקם, לאחר פרוץ המשבר הכלכלי האחרון, שהשפיע באופן מסיבי על שוק התעסוקה העולמי באמצעות ירידה דרסטית במספר העבודות בשוק ועלייה תלולה במספר המובטלים, בעיקר בקרב צעירים.

הצטרפות ל-OECD חובה בתוכה, מעבר ליוקרה וכבוד רב, גם חובות שיש למלא וכאשר ישראל הצטרפה ל-OECD לפני כחמש שנים, התבקשה ישראל למלא אחר 16 המלצות בשוק התעסוקה ולפני מספר שבועות הציגו נציגי שוק התעסוקה במשרד הכלכלה את ההתקדמות, שביצעה ישראל למול ההמלצות.

שוברים את התקרה

ממשלת ישראל הציבה לעצמה כיעד להגיע לשיעור תעסוקה של 76.5% עד 2020, גבוה יותר מהיעד של מדינות האיחוד האירופי, העומד על 75% עד 2020. נראה, שישראל תעמוד ביעד זה וכיום שיעור התעסוקה הכללי עומד על 75.5%, גבוה יותר ממוצע ה-OECD, העומד על 71.8%. העלייה בשיעור התעסוקה התרחשה גם במגזר החרדי, שבו מעל 70% מהנשים בגיל העבודה מועסקות, אך אצל הגברים העלייה הייתה מינורית של פחות מ-3% הנקודה ל-45.2%.

שיעור התעסוקה בישראל לפי שנה וקבוצת אוכלוסייה

שילוב אוכלוסיות נוספות

בכל מדינות ה-OECD וגם בישראל מבינים, שכדי להגדיל את שיעור התעסוקה יש להכיל קבוצות שונות, שחלקן מתקשות להיכנס לשוק זה ולכן ה-OECD המליץ לישראל להשקיע יותר בשירותי ההכוון התעסוקתי וההכשרה. לשם כך, ממשלת ישראל הקימה בשנים האחרונות מרכזי תעסוקה לאוכלוסיות ספציפיות, שלא יספקו “רק” תעסוקה, אלא יהיו מרכזים של קליטה ועזרה בכל שלבי קבלת העבודה. עד כה, 22 מרכזים נפתחו לאוכלוסייה הערבית כפרויקט משותף עם ה-OECD, עשרה מרכזים לחרדים, 7 מרכזים לאוכלוסייה האתיופית, מרכז לבעלי מוגבלויות ומרכזים למעסיקים שלהם.

להקטין את אי-השוויון

המלצה חשובה נוספת של ה-OECD לישראל הייתה הרחבת מדיניות פעילה אפקטיבית בשוק העבודה ומספר פעולות ננקטו בשנים האחרונות. ה-OECD הדגיש בשנתיים האחרונות את החשיבות לשכר מינימום כתמריץ לתעסוקה וכפעולה לצמצום אי-השוויון ההולך וגדל. ממשלת ישראל הגדילה בשנים האחרונות את שכר המינימום במספר פעימות, כאשר היעד הסופי, נכון להיום, עומד על 5,300 ₪ בסוף 2017.

עלייה בשכר המינימום לאורך השנים

פעולות אקטיביות נוספות שבוצעו הן העלאת מס הכנסה שלילי ב-50% לאמהות עובדות והעלאת השיעור הכללי של מס הכנסה מ-51.8% ל-65.3% ב-2012.

אכיפה, אכיפה, אכיפה

אחת מההמלצות הראשיות של ה-OECD לישראל היו להשקיע בחיזוק היכולות הרגולטוריות לאכיפה אפקטיבית יותר של חוקי העבודה ובכלל זאת החקיקה בנושא שכר מינימום ותנאי העסקה לעובדים ישראלים ולא ישראלים. כל אלה מצריכים הגדלה של המשאבים המוקצים לפקחי עבודה ולבתי הדין לעבודה. לשם כך, ביצעה ממשלת ישראל מספר פעולות, שהעיקריות בהן:

• החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, שנכנס לתוקף ביוני 2012
• תוספת של 121 תקני כוח אדם למִנהל ההסדרה והאכיפה
• חוק העסקת קבלני כוח אדם תוקן בשנת 2012 ומטיל אחריות פלילית לא רק על הקבלן, אלא גם על המשתמש בשירותי הקבלן

אכיפת חוקי עבודה

אימהות עובדות

הצמיחה האדירה בתנאי החיים במדינות המערב התרחשה גם בזכות כניסה מוגברת של אוכלוסיות רבות לשוק התעסוקה וביניהן גם נשים. בשנים האחרונות, רואים מגמה מדאיגה של האטה בכניסת נשים לשוק העבודה, כאשר בארה”ב מגמה זו בולטת ביותר. ה-OECD, בפרסומים האחרונים על שוק התעסוקה ועל אי-שוויון, קורא לכל המדינות לתמרץ כניסה של נשים על-ידי הטבות ועזרה עם ילדים. בשנים האחרונות, משרד הכלכלה הגדיל התקציבים לילדים בגילאי 0-3 בדגש על משפחות עובדות מועטות הכנסה. בין 2010 ל-2014 הסובסידיות גדלו ב-36%. נכון לשנת 2015, 82% מהילדים בגילאי 3 ו-88% מהילדים בגילאי 4 היו במערכת ציבורית כדי לאפשר להוריהם לצאת לעבודה. בנוסף, משרד החינוך מפעיל תכנית צהרונים למשפחות מועטות יכולות עם ילדים בגילאי 3-8.

בעלי מוגבלויות ועובדים

אחת מהקבוצות החשובות ביותר לשילוב בשוק התעסוקה הינה אוכלוסייה בעלת מוגבלות, כיוון שפעמים רבות אוכלוסייה זו, למרות רצון להשתלב בעבודה, מתקשה למצוא עבודות, התואמות את המגבלות שלה. מנתוני הסקר החברתי של הלמ”ס עולה, כי חל שיפור במגמת השילוב בעבודה במהלך השנים 2011-2013. בקרב אנשים עם מוגבלות מתונה, חלה עלייה בשיעור התעסוקה בגילי 20-64 מ- 60% ל-65% ובקרב אנשים עם מוגבלות חמורה מ-32% ל-42%. בנוסף, בספטמבר 2014 חתם שר הכלכלה על צו הרחבה, המכיל חובה על כל מעסיק פרטי עם מעל ל-100 עובדים להעסיק כ-3% מכלל העובדים אנשים בעלי מוגבלות.

סיכום המלצות

המלצות כלליות

שוק התעסוקה הישראלי התקדם רבות בשנים האחרונות ומעבר לנתוני התעסוקה המחמיאים, המקדמים את כלכלת ישראל לעבר היעד הנכסף, פעילויות אקטיביות חשובות נעשו כדי להפוך אותו למכליל והוגן יותר, כגון: פעילות אכיפה, הגדלת שכר המינימום, הכללת אנשים בעלי מוגבלויות, הכללת אוכלוסיות שונות, כמו ערבים וחרדים וכמובן עזרה לאימהות עבודות. יש עדיין פעולות רבות, שיש לבצע, אך שילוב ישראל ב-OECD מוכיח עצמו ביכולות של הארגון לתרום לישראל ולאוכלוסייה כולה.

לדוח המלא:

דוח התקדמות ביישום המלצות ארגון ה-OECD from Israel at the OECD