ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
במדינות ה-OECD נהוג להשתמש בתמריצי מס במטרה לעודד עסקים להשקיע במחקר ופיתוח. רפורמה מתאימה בתחום הזה תאפשר לעשות בכלי הזה שימוש יעיל יותר, כך שיעודד עסקים צעירים שיוצרים מקומות עבודה. כך טוען דו”ח חדש של ה-OECD.
ע”פ הדו”ח יותר משליש מהתמיכה הציבורית בתחום החדשנות היא באמצעות תמריצי מס. חברות לאומיות יכולות לנצל את הכלי הזה יותר מאחרות משום שהן עושות שימוש בתכנוני מס, סוגיה שנגענו בה כאן, הכלי הזה מאפשר לחברות האלו למקסם את השקעתן במחקר ופיתוח מצד אחד, ומצד שני יוצר להם יתרון ברור על חברות צעירות יותר.
“נותר עוד הרבה לעשות כדי לעזור לחברות צעירות למלא תפקיד גדול יותר בהנעת חדשנות ויצירת מקומות עבודה. הם העתיד של כלכלת הידע והם צריכים לקבל את אותה הזדמנות להפוך לשחקנים מרכזיים. שיפור הגישה שלהם למימון והפיכת כללי המיסוי להוגנים- זה מפתח”, כך אומר אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה ותעשייה ב-OECD, בעת השקת הדו”ח החדש.
מה צריך לעשות?
לבחון מי זכאי לתמריצי המס האלה, מי החברות שמתאימות להגדרה הזו? מאחר ורוב החברות הצעירות אינן רווחיות מספיק כדי שיוכלו להנות מהטבות מס ובכל זאת הם יצרו כמעט מחצית ממקומות העבודה החדשים שנוצרו בעשור האחרון, צריכים לחשוב על פתרונות חדשים שיסייעו להם. אחד מהפתרונות החדשים הללו הוא למשל שימוש בנקודות זיכוי לניכוי מס במקור לשכר שניתן על עבודה שקשורה למחקר ופיתוח. יתרה מכך, יש לעדכן כללי קניין רוחני (סוגיית הפטנטים) וייצוא של ה-know how מחוץ לגבולות המדינה, יש לבחון מחדש את סוגיית חוקי פשיטת הרגל משום שהקטנת חומרתם עשויה להביא לצמיחה בתחום. עוד על נושא זה ניתן לקרוא כאן.
מה זה אומר לגביי ישראל?
ישראל היא מדינה מובילה בתחום החדשנות. עוד בשנת 1984 נחקק בה “החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה” (נעשה לו תיקון בשנת 2005 משום שהיה צורך להתאים את הסייג שהיה בו בעבר באשר להשארת הידע בישראל בלבד, לזמנים החדשים שבהם הידע הוא שחקן מרכזי במגרש הגלובלי) וממנו נגזרות מרבית הפעולות שתכליתן לקדם את המו”פ בתעשייה הישראלית. תפקידו של החוק הוא ליצור מעטפת תומכת למי שעוסק במחקר ופיתוח, בכל מה שקשור להלוואות, מענקים ופטורים ממס. נקודת ההנחה הבסיסית היא שמעטפת כזו מקדמת את התעשייה הישראלית שרואה את פירות ההשקעה הזו.
הפעילות הזו מנוהלת ברובה ע”י לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה שמפעיל את “קרן המחקר- תמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי”. במסגרת הקרן הזו תומך המשרד בפעילות המחקר והפיתוח בישראל. ככלי עזר בידי הקרן עומדת וועדת המחקר, שמחליטה על אופן חלוקת המשאבים, על הקריטריונים ועל אישורן של תוכניות המבקשות סיוע או דחייתן. הוועדה מורכבת בעיקרה מנציגי משרד הכלכלה ומשרד האוצר.
בנושא החדשנות ומרכזיותו בכלכלה הישראלית נגענו לא מעט בעבר, בין השאר, כאן וכאן. לאחרונה יש בישראל דיון ציבורי רחב על סוגיית התמריצים לחברות כגון “טבע” ואחרות שעוסקות במחקר ופיתוח ומהוות, הלכה למעשה, מנוע חשוב לצמיחה. “טבע” הממלאת תפקיד חשוב בתעשייה הישראלית הודיעה לאחרונה על גל פיטורים בחברה. האם זה ישפיע באיזשהו אופן על הטבות המס שלהן היא זוכה מהמדינה? הדעות חלוקות בעניין זה לכאן ולכאן. בכל מקרה, שר הכלכלה נפתלי בנט מסביר פה למה הוא בעד הטבות מס לחברות ענק.
