ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
“שווקים חקלאים חוזרים לתנאים נוחים יותר אחרי תקופה של מחירים גבוהים במיוחד. תהליך זה קרה גם בזכות הממשלות אשר ריסנו את השימוש באמצעי הסחר”, כך טען מזכ”ל ה- OECD, אנחל גוריה, בהשקת ה- OECD-FAO Agricultural Outlook 2014-2023 ברומא לפני מספר שבועות.
פרסום הדגל לגבי התחזית בחקלאות לשנים 2014-2023 הינו שיתוף פעולה של ה- OECD עם ארגון המזון והחקלאות (FAO) של האו”ם. העבודה על הפרסום מפגישה בין מומחים משני הארגונים, אשר בשיתוף פעולה עם המדינות מספקים הערכה שנתית של פרספקטיבות לעשורים הקרובים בכל הנוגע לשווקי סחורות לאומיים, אזוריים וגלובליים. הפעם כולל הפרסום גם חלק מיוחד על הודו.
הממצאים המרכזיים מהדוח האחרון מסמנים נפילה במחירים של היבולים המרכזיים, אשר צפויה להמשיך גם בשנתיים הקרובות, עד להתייצבות המחירים ברמות גבוהות ממחירי טרום המשבר אך נמוכות בהרבה ממחירי שיא המשבר. עוד טוענים המומחים בדוח, כי הביקוש לתוצרת חקלאית צפוי להישאר יציב אך לגדול בשיעורים נמוכים יותר מאשר בעשור הקודם. דגנים עדיין משמשים כמאכל מרכזי בקרב רוב האוכלוסייה, יחד עם זאת ככל שההכנסה עולה והערים הופכות ליעד המגורים העיקרי אנשים נוטים לצמצם את צריכת החלבונים, השומנים והסוכרים. הטענה המרכזית של הדוח היא, כי שינויים אלו, יחד עם הגידול באוכלוסייה העולמית, ידרשו הרחבה משמעותית של ייצור בעשור הקרוב. האזורים המתפתחים (בעיקר אסיה ודרום אמריקה) יהוו יותר מ-75% מהתוצר החקלאי הנוסף בעשור הבא.
גוריה הדגיש, כי למרות המאמץ הרב שעושות המדינות, אין לנו לנוח על זרי הדפנה. ממשלות חייבות לספק הגנה סוציאלית לשכבות החלשות ולפתח כלים שיסיעו לחקלאים לנהל סיכונים כמו גם להשקיע בפרודוקטיביות בחקלאות.
בנוסף, פיתח ה- OECD פלטפורמה אינטראקטיבית, בה ניתן לנתח את התחזיות של כל מדינה בכל הנוגע לצריכה, הייצור והמסחר בסוגים שונים של תוצרת חקלאית, החל מחיטה ועד לשמן ומוצרי חלב ובשר.
בגרף הבא ניתן לראות את התחזית של הייצור, צריכה, מלאי ומאזן הסחר של חיטה בישראל לשנים בקרובות:
