שכר עובדי ציבור

שכר עובדי ציבור הינו נושא שנוי במחלוקת במדינות רבות. ישנם אנשים שנוטים לראות בפקידות הציבורית עובדים אשר מקבלים שכר גבוה מידי על מעט מיתי תפוקה ואחרים רואים בהם אלטרואיסטים ואנשי שליחות שמקריבים את השכר הגבוה אותו יכלו לקבל בשוק הפרטי.

דיון זה מורכב ועל כן קשה לקבוע חד משמעית מי מהצדדים צודק יותר. יחד עם זאת, מאגר המידע של ה- OECD עוזר לבצע השוואה של שכר עובדי הציבור במדינות השונות, ולבחון את היחס המשתנה לעובדים אלו בין מדינה למדינה.

המאגר נבנה על בסיס הנתונים אשר נאספו כחלק מהעבודה על פרסום הדגל Government at a Glance 2013, והוא כולל את השכר אשר שולם לעובדי ציבור בדרג שונה בדולרים. על מנת להתחשב ביוקר המחייה בכל מדינה, השכר במטבע המקומי תורגם לדולרים ואז הותאם לבסיס שווי קניה (PPP).

מידע זה מסייע להשוות בין פקידים ממשלתיים בדרגים שונים, אך נקודת הסתכלות מעניינת נוספת היא השוואה בין שכר הפקידים לשוק הפרטי. השוואה זו קשה יותר בדרג הנמוך של הפקידות הציבורית אך מתאפשרת בדרג הגבוה יותר. עובדי הציבור אשר מועסקים בתפקידים בכירים יותר נמנים לרוב עם בעלי תואר אקדמי, ועל כן ההשוואה נעשית בינם לבין כלל האנשים עם בעלי תואר אקדמי או השכלה על תיכונית. במדינות ה- OECD, המנהלים הבכירים ביותר בשוק הציבורי מרוויחים פי 3.4 יותר משכרו הממוצע של בוגר תואר אקדמי, כלומר, מסלול קריירה זה הינו אטרקטיבי לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות.

המאגר מאפשר השוואה נוספת והיא שכר עובדי ציבור ביחס לתמ”ג לנפש. מדד התמ”ג לנפש מאפשר לבחון את רמת השגשוג של האדם הממוצע במדינה ועל כן זהו מדד יעיל לבחינת השכר של הדרגים הנמוכים יותר, כגון מזכירות למשל.

בגרף ניתן לראות את שכר עובדי הציבור בישראל (בדרגים שונים) מול ממוצע ה- OECD. מההשוואה הפשוטה של השכר השנתי בדולרים, אנו רואים כי שכר עובדי הציבור בישראל נמוך ממוצע ה- OECD. מגמה זו בולטת בעיקר בקרב המנהלים בדרג הנמוך. כאשר אנו משווים את השכר של כל דרג עם השכר הממוצע של אנשים בעלי השכלה על תיכונית, אנו רואים שרק המנהלים הבכירים בישראל עוברים את ממוצע ה- OECD (המנהלים הבכירים ביותר בשירות הציבורי בישראל מרוויחים פי 4.8 מהשכר הממוצע של בעלי השכלה על תיכונית בישראל, לעומת הממוצע של 3.4 במדינות ה- OECD). בבחינת שכר עובדי הציבור אל מול התמ”ג לנפש- הדרגים בכירים ביותר בישראל, עוברים את הממוצע במדינות ה- OECD, אך הדרגים הבינוניים והנמוכים (פרט למזכירות) נמצאים מתחת למדד הממוצע של מדינות הארגון.