ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
ה-OECD מארח בשנה מאות כנסים וועדות אך אין חשוב יותר מאשר שבוע ה-OECD שבו משתתפים מאות אורחים מרחבי העולם ובמרכזו כנס השרים (MCM) המרכז את שרי האוצר והכלכלה של מדינות ה-OECD ובו דנים בנושאים החשובים שעל הפרק. כנס השרים התמקד השנה בנושא הגלובליזציה וכיצד היא יכולה להועיל לכולם. רה״מ דנמרק, לארס ראסמוסון, פתח את הכנס ואמר שבניית חומות כנגד העולם וסחר בינלאומי לא תועיל ומדינה הבונה חומות תמצא עצמה מבודדת ולכודה. רה״מ דנמרק הביא את מדינתו כדוגמה כיצד ניתן לייצר כלכלה גלובלית ומחוברת אך כזו המסוגלת לתת מענה לבעיות העולות ממגמות הללו.
גלובליזציה לכולם
בשנה האחרונה התרחשו מספר תהליכים פוליטיים היוצאים כנגד הגלובליזציה והסחר העולמי – תושבי בריטניה החליטו במשאל עם להתנתק מהאיחוד האירופי ומהשוק המשותף, תושבי ארה״ב בחרו לנשיא את דונלד טראמפ שבראש האידאולוגיה שלו קרא ל״קודם כל אמריקה״ ויצא כנגד הסכמי הסחר הפוגעים לטענתו בשוק ובעובדים האמריקאים ובמספר מדינות נוספות התמודדו פוליטיקאים המכונים פופוליסטים שעיקר מצעם היה כנגד הגלובליזציה והשלכותיה על הכלכלה הלאומית. ארגון ה-OECD נחשב לאחד ממבשרי העולם המחובר והמשותף וקורא במשך שנים רבות לליברליזציה בשווקים והורדת חסמים וביטול פרוטקציוניזם. כהכנה לכנס השרים יצר הארגון מסמך על יתרונות הסחר הבינלאומי והראה שסחר מועיל לכולם ואילו הגנות ופרוטקציוניזם פוגעים בעיקר בעניים. ה-OECD לא אטום לביקורת והדגיש שלסחר העולמי יש גם השפעות שליליות כגון פגיעה מקומית בתעשיות על-ידי העברת מפעלים למדינות אחרות וקרא למדינות לפתח תוכנית לאומית להגנת העובדים אך לא על העבודות ולהשקיע בעיקר בכישורים כדי להכין את העובדים לשוק התעסוקה העתידי.
עולם הולך ומשתנה
בכנס השרים ובפורום ה-OECD שנערך במקביל דנו במספר נושאים חשובים המשנים את הכלכלה העולמית כגון גלובליזציה, כלכלה דיגיטלית ואוטומציה ושוק התעסוקה העתידי. סתיו שפיר הוזמנה על-ידי ה-OECD לפאנל בנושא דיור בר השגה והסבירה שמצב הכלכלי של דור ההורים טוב יותר ממצבו של הדור הנוכחי כיוון שהוא יכול היה להרשות לעצמו לקנות דירה וכיום בישראל דירה משלך היא חלום רחוק. בין היתר ח״כ שפיר הזכירה שבישראל ובמדינות רבות תושבים רוצים להרגיש חלק מקהילה ולא לגור בבניינים מנותקים ושכונות מרוחקות ולכן יש חשיבות לתכנון האורבני. בכנס תעסוקה דנו בקונספט הלוהט החדש שכולם מדברים עליו ׳הכנסה בסיסית אוניברסאלית׳ וכלל הדוברים טענו באופן מפתיע שרעיון זה הינו הכרחי וחשוב. גיא סטנדינג שכבר הרצה בעבר על נושא זה ב-OECD טען שהכנסה בסיסית תיצור חברה צודקת יותר ותאפשר להילחם בתופעת הפופוליזם שרווחת לאחרונה במדינות המערב. היזם תאיס סונדגארד תמך גם הוא אך מסיבה אחרת הקשורה לעולם הדיגיטלי המחריב עבודות ובקרוב מכונות ורובוטים יחליפו עובדים רבים והכנסה בסיסית היא הפיתרון היחיד. נציגת ממשלת פינלנד שבה נערך ניסוי ארצי בהכנסה בסיסית פירטה שעד כה תוצאות הניסוי משביעות רצון ואחת הסיבות לקיימו הוא רצון לאפשר לאנשים לקחת סיכון ולא להיכנס למלכודת אבטלה וקצבאות. חשוב לציין שלמרות תמימות הדעים בפאנל מדינות רבות, כולל ישראל, רואות בהכנסה בסיסית פיתרון לא מספק כייוון שמצד אחד לא יתמרץ יציאה לתעסוקה ומצד שני לא יספק רשת רווחה גדולה מספיק. בפאנל שנערך בנושא הכלכלה הדיגיטלית הגדיר מנכ״ל ענקית התקשורת הספרדית קרלוס בלנקו לופז את המידע כחשוב יותר מנפט בכלכלה החדשה ועל המדינה להגן את מידע זה.
תחזית כלכלית
כמו בכל שנה בכנס השרים הוצגה התחזית הכלכלית של ה-OECD לכלכלה העולמית והיא הוגדרה על הכלכלנית הראשית של הארגון, קתרין מן, ״טוב יותר אך עדיין לא מספיק״ כיוון שהצמיחה העולמית ממשיכה להתחזק אך עדיין נמוכה יותר מהקצב שאפיין אותה לפני עידן המשבר. לפי התחזית נראה שאפשר לראות איתותים חיובים בעיקר בדרישות לסחר והיקף ההשקעות העולמיות. ה-OECD צופה שהודו וסין יהיו הכלכלות הצומחות בעולם, ברזיל תחזור לצמוח ואילו בריטניה תצמח בקצב איטי יותר עקב הברקסיט. התחזית לכלכלת ישראל נשארת אופטימית אך בשנתיים הקרובות ישראל תצמח בקצב איטי יותר במעט מזה שאפיין את כלכלת ישראל בשנה החולפת.
עולם צודק יותר
בכנס השרים חתמו שרי ה-OECD ומדינות נוספות, מעל 60 מדינות בסה״כ על אמנת המס של הארגון הקרויה BEPS ומטרתה להסדיר את מערכת המס העולמית, למנוע מקלטי מס ולהסדיר את תשלומי מס על עסקאות דיגיטליות. שר האוצר משה כחלון שייצג את ישראל בכנס השרים חתם מטעמה על האמנה. מר אוהד כהן העומד בראש מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ייצג את ישראל במושב על סחר והשקעות והדגיש את החשיבות הסחר העולמי לכלכלה הגלובלית ולישראל כמדינה מוטת ייצוא. אוהד כהן התבטא שיצואנים הם ״התלמידים הטובים ביותר״ כיוון שמייצרים את העבודות הטובות ביותר ומטרת משרד הכלכלה וממשלת ישראל היא לגוון את מעגל הסחר הישראלי כך שגם שחברות קטנות ובינוניות מכלל האזורים בישראל ימצו את ההזדמנויות שבעולם הסחר הגלובלי.
