interview

ראיון עם שגריר ישראל ל-OECD

שגריר ישראל ל-OECD, אונסק"ו ומועצת אירופה, מר אלי לב (Ambassador_Lev@) נכנס לתפקידו בחודש נובמבר 2018. כעת, שלושה חודשים לכניסתו לתפקיד ביקשנו ממנו לשתף אותנו בתובנות וכיוונים לגבי ה-OECD, המשלחת הישראלית והחזון לשנים הקרובות

כיצד היית מגדיר במילים שלך את ארגון ה-OECD ?

ארגון ה-OECD הוא קודם כל ארגון של מדינות שהינן LIKE MINDED , כלומר מדינות שהינן בעלות תפיסת עולם וערכים דומים של דמוקרטיה, כלכלה וחברה חופשית. אני חושב שבלי הכרת התכונה המיוחדת הזאת אי אפשר להבין את מהותו. שנית, זהו ארגון שמבוסס על איסוף מאסיבי של נתונים, עיבודם וניתוחם. כלומר כל פרסום של הארגון, כל המלצת מדיניות שלו מגובה בנתוני עומק וניתוחים סטטיסטיים. אני חושב שהתכונה הזו נותנת לארגון הרבה מאוד אמינות ומוניטין שהם מצרך כל כך חשוב בעולם ה-FAKE NEWS והספינים שאנחנו חיים בו.

מה נותנת לישראל החברות בארגון ?

ה-OECD כארגון המתבסס על איסוף נתונים, ניתוחם ועיבודם יודע להציב מראה מול כל מדינה חברה כיצד היא נוהגת בתחום מדיניות כלכלי וחברתי כזה או אחר. יש מעט מאוד ארגונים בינ"ל בעלי יכולת אנליטית כזו. הוא גם ממקם את המדינה החברה ביחס למדינות החברות האחרות באותו נושא מוגדר כך שהניתוח הוא גם מוחלט וגם יחסי. בנוסף, מדינות בעלות רמת פיתוח כלכלי דומה גם מתלבטות מול דילמות ואתגרים דומים ובמובן הזה ה-OECD  הינו מקום מאוד רלוונטי ללימוד מניסיונן של מדינות אחרות.

לבסוף, הארגון קובע נורמות וכללי משחק מוסכמים באותם תחומי מדיניות מוגדרים בעלי עניין עבור המדינות החברות. בהקשר זה חשוב לציין שכל ההחלטות בארגון הינן בקונצנזוס, כלומר אי אפשר לכפות על מדינה חברה כללים שהיא אינה מסכימה להן. מכאן, שחשוב שנהיה על יד השולחן כשדיון כזה מתקיים. חשוב להבין שברגע שמדינות כגון ארה"ב, יפן ומדינות הא"א מסכימות על כללים מסוימים יהיה קשה מאוד למדינות קטנות יותר כגון ישראל שלא להתנהל בהתאם להם. דוגמא אחת בולטת נוגעת לכללי הדיווח ושת"פ של הארגון בתחום המיסוי הבינ"ל.

מהו בעינייך תפקיד המשלחת ל-OECD ?

המשלחת מהווה למעשה מעין מוצב קדמי עבור מקבלי ההחלטות בתחומי המדיניות השונים הסורק את העבודה הנעשית ב-OECD ומוודא שקולה של ישראל מיוצג בדיונים בעלי עניין וחשיבות עבורנו. לדוגמא, אם הארגון פועל כיום ע"מ לקבוע כללים מחייבים בתחום האינטליגנציה המלאכותית עלינו לוודא שהגורם הרלוונטי בישראל יודע מכך ומייצג אותנו בדיונים אלו. בנוסף, לחבר את קובעי המדיניות לעבודה הנעשית בארגון, כפי שציינתי הרבה מאוד מהדילמות דומות ואם כבר ישנו ניסיון וידע מצטבר בארגון מדוע לא להיעזר בו. לשם כך נדרשת המשלחת להכיר את סדר היום ואת הנושאים שעל הפרק במשרדים השונים בארץ. כמובן שישנם משרדים וגופים ממשלתיים המחוברים מאוד למה שקורה בארגון ובמובן הזה נזקקים הרבה פחות למשלחת אבל אין בעניין הזה כל אחידות וכל תחום מדיניות וכל משרד לגופו. צריך לזכור שבסופו של דבר המשלחת גם מייצגת את ישראל בארגון, הן בגופים המנהלים שלו והן במקרים מסוימים בגופים המקצועיים שלו. ייצוג ישראל בעניין זה דומה לייצוגה של המדינה בכל זירה בינ"ל חשובה, דבר שבסופו של דבר תורם למיצובה ולמעמדה  הבינ"ל.  מהתקופה הקצרה שאני נמצא כאן בהחלט יכולתי להתרשם מההשקעה ומהמאמצים של מדינות חברות, לעיתים אף קטנות מישראל , לתרום ולהיות פעילים כחלק מהמיצוב הבינ"ל שלהן.

מהו בעיניך הערך המוסף שהנך מביא לתפקיד ?

כמי שעסק בתפקידי דיפלומטיה כלכלית מרבית הקריירה שלו ובעיקר בהקשר האירופי אני סבור שהניסיון הזה מאוד רלוונטי לתפקיד. צריך לזכור    ש-26 מדינות מתוך 36 החברות הינן מדינות אירופאיות והכרות טובה עם הדילמות שלהן, עם צורת החשיבה שלהן וההתנהלות מולן יכולים מאוד לסייע ביצירת החיבורים והקשרים הנכונים. בסופו של דבר ייצוג ישראל בכל ארגון בינ"ל מצריך שילוב של ניסיון דיפלומטי ושל הכרות עם עולם התוכן שלו. במובן הזה אני מאמין מאוד בשילוב הידע והניסיון של כל חברי המשלחת לארגון, השילוב בין הניסיון הכלכלי דיפלומטי שלי כאיש משרד החוץ עם הידע והניסיון המקצועי של נציגי משרדי האוצר והכלכלה הינו שילוב מנצח התורם רבות למיצובה של ישראל בארגון מצד אחד ולהבאת ערך עבור מקבלי ההחלטות בישראל מצד שני.

eli lev

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *