ראיון עם הנספחת הכלכלית לבלוג מינהל סחר חוץ

לנה זייגר, הנספחת הכלכלית ל-OECD התראיינה לבלוג מינהל סחר חוץ על עבודת הנספחות, הישגים ואתגרים

פורסם במקור בבלוג מינהל סחר חוץ בתאריך 14.8.2018

לנה זייגר היא הנספחת הכלכלית ל- OECD בפריז, צרפת, מאז קיץ 2016.

בשנים 2012-2016 היא היתה אחראית על ניהול מומ על הסכמי סחר חופש בענפי השירותים, ובשנים 2009-2012 הייתה אחראית על עבודה מול ארגון הסחר העולמי וה- OECD, במסגרת זו הובילה מומ מצד ישראל על שדרוג ההסכם לרכישות ממשלתיות ושימשה כמתאמת מטעם משרד הכלכלה לתהליך הצטרפות של ישראל ל- OECD.

 כיצד תורם ה- OECD מבחינה מעשית לכלכלה ולאזרחים הישראלים?

המוטו של הארגון הואמדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר“. הלכה למעשה, ה- OECD הוא סוג של כלי עבודה לממשלה לגיבוש מושכל של מדיניות, בהסתמך על סטנדרטים בינל ולמידה מניסיון חיובי ושלילי של מדינות אחרות. למשל בתחום הפריון, בתחום שילוב בתעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות ונושאים רבים אחרים – ישראל אינה היחידה שמתמודדת עם אתגרים אלו. ישראל, אגב, גם פועלת באופן יזום מול ה- OECD להזמנת בחינה של סוגיות נבחרות ומתן המלצות למדיניות – למשל, הסוכנות לעסקים קטנים ביצעה עבודה גדולה מאוד עם הארגון ב- 2016 על יזמות ועידוד עסקים קטנים, והתכנית האסטרטגית של הסכנות שנבנתה בהמשך התבססה במידה רבה על דוח זה של ה- OECD.

מעבר להיותו של ה- OECDמועדון איכותשהשתייכות אליו משפיעה לטובה למשל על דירוג האשראי של המדינה, הצטרפותנו אליו משמעה שיש לנו מעיןמראהבדמות נתונים, שמראים את מצבה של ישראל יחסית למדינות אחרות. מאוד משמח אותי לשמוע חדשות לבקרים ציטוטים מפרסומי ה- OECD בתקשורת הישראלית, דהיינו נושאים משמעותיים, כמו גם ביקורת או המלצות שמוצעות לישראל, אינם נשארים בחדרי חדריםאלא לעיתים מגיעים ללב השיח הציבורי.  

ה- OECD זה גם יכול להיות עוגן לרפורמות. למשל חוק שכירות הוגנת שבזמנו קידמה סתיו שפיר, הסתמך מאוד על עבודה שבוצעה בארגון ועובדה זו סייעה ללא ספק לגייס אליו תמיכה. דוגמא נוספת היא הפחתת נטל רגולטורי – המודל שממשלת ישראל אימצה, כולל דרישה לביצועהערכת עלות מול תועלתבאימוץ רגולציה חדשה, מסתמך על מודל RIA של ה- OECD. לאזרח מן השורה זה אולי נשמע “אקדמי” משהו, אבל כולנו יודעים שהסביבה לעשיית עסקים בישראל היא מאוד קשה ונטל רגולציה הוא מרכיב מרכזי שבסופו של דבר בא לידי ביטוי גם ביוקר המחיה וגם בפגיעה בתחרותיות של ישראל ובביצועים הכלכליים. 

תוכלי לתת דוגמאות כיצד מדינות אחרות משתמשות ב- OECD כעוגן לרפורמות?

כן, בוודאי. מקסיקו למשל, הזמינה את הארגון לייעץ לה על רפורמות בשוק תקשורת, שהיא גם יישמה אותן בשטח (מה שלא מובן מאליו), למשל בהרחבה משמעותית של תשתית התקשורת והגברת התחרותיות בענף זה – מה שהביא להורדה של 75% בעלויות לצרכן הסופי.

דוגמא נוספת היא יוון, שכחלק מתכניתהבראהכלכלית ומחויבותה לקרן המטבע הבינל לאחר המשבר, ביצעה עבודה גדולה עם ה- OECD לרפורמות מבניות והסרת חסמים לתחרות. הם עשו בעצםחריש עמוקעל החקיקה והרגולציה בכל רמות הממשל, על מנת לבטל את מה שלא היה יותר רלוונטי, להוריד חסמים לפעילות עסקית וליצור יותר קוהרנטיות במדיניות הכלכלית.

כארגון בינלאומי העוסק בכלכלה ופיתוח, איזה תפקיד יכול למלא ה-OECD ביצירת ערוצי סחר בינלאומיים?

גם מי שאינו מומחה לתחום סחר בינל יודע שהעולם חווה כיום מה שנראה כמו מלחמת סחר חסרת תקדים. לא אתייחס כאן לזווית הישראלית מבחינת הסיכונים וההזדמנויות שהמציאות החדשה יוצרת, מה שבטוח זה שיש לנו, כמדינה קטנה מוטת ייצוא, עניין חזק בשימור של מערכת גלובלית לסחר שהיא מבוססת כללים. אפשר לדמות את זה לתחבורה – איך יראו הכבישים אם נבטל פתאום את חוקי התנועה?  

עבודת ה- OECD בתחומים של סחר בינל והשקעות זרות נותנת תמיכה אמפירית מאוד חזקה לטובת הסחר החופשי. הארגון גם מקור למידע רב ערך, לא רק על מדינות OECD אלא גם רבות אחרות, במגוון סוגיות. לדוגמא, חסמים לסחר בענפי השירותים, הליכים מכסיים, חסמים לזרימת מידע בינגבולית, דרישות להעברת טכנולוגיה ועוד.

המידע הנל הוא כלי לניהול מומ על הסכמי סחר חופשי בין מדינות, על מנת לנסותלטפלבחסמים ולאפשר לחברות ישראליות לפעול ביתר קלות בשווקים הזרים.  

עבודת ה- OECD הינה גם בעלת ערך רב במציאות החדשה שאנו חיים בה, בעידן בו הסחר המקוון, והפלטפורמות האינטרנטיות הולכים ותופסים תאוצה. מחקרי ה- OECD מנתחים את הצרכנות הדיגיטלית, ומנסים לפתור שאלות מדיניות רבות שעולות, כגון שאלות מיסוי, הגנה על מידע אישי, בטיחות מוצרים וכדומה. ה- OECD מסייע לקובעי מדיניות לנתח תהליכים ולהסיק מסקנות אשר רלוונטיות לסוגיות הבוערות ביותר בישראל, למשל הגברת התחרותיות בשוק והורדת יוקר המחייה על ידי רפורמות לייבוא אישי.  

מספר כלכלות משמעותיות אינן חברות בארגון, כמו ברזיל, הודו, סין. מדוע בעצם והאם בכל זאת הן מושפעות או משפיעות על ה- OECD?

אכן, רק 37 מדינות חברות בארגון (ביולי האחרון הצטרפו ליטא וקולמביה), אך ל- OECD ישנה השפעה הרבה יותר רחבה. החיבור שלו לממשל כלכלי גלובליהוא גם דרך ה- G20 שלמעשה ה- OECD משמש מעיןמזכירותשלו, וגם במישרין, דרך נורמות וכללים שמאומצים לעיתים בהיקף רחב ומעצבים את הכלכלה הגלובלית. הדוגמא הכי בולטת מהעת האחרונה הוא פרויקט ה – BEPS , שיוצר מסגרת לשתפ בינל למאבק בשחיקת בסיס המס והסטת רווחים – בו חברות יותר מ- 115 מדינות.

הכלכלות הגדולות כמו סין, הודו וברזיל, נחשבותשותפות מפתחשל ה- OECD והן משתפות עמו פעולה בפרויקטים נבחרים. ברזיל הכי מתקדמת מבחינת אימוץ חד צדדי של סטנדרטים של ה- OECD, והם שואפים להיות חברים בארגון, ואילו סין והודו עובדות על בסיס מעורבות אד-הוקית וקשה להאמין שיצטרפו לארגון בעתיד הנראה לעין. כנספחות, אנו שואפים למצות את המידע שנוצר בפרויקטים אלו, לטובת פעילות מינהל סחר חוץ והנספחים המסחריים, ללימוד המגמות בשווקים הזרים ולזיהוי הזדמנויות ליצואנים ישראלים. לדוגמא, ה- OECD ביצע עבודה גדולה בנושא ענף החקלאות בהודו ותמריצים שונים של הממשלה בתחום זה, עם ברזיל עבדו על תכנון רפורמות במשק המים.

באילו תחומים מובילה או מתבלטת ישראל בשיח הבינלאומי?

ראשית ישראל ידוע כמובן כמובילה בחדשנות טכנולוגית, ומדינות רבות רוצות ללמוד מאיתנו כיצד מפתחים בהצלחה אקו-סיסטם לחדשנות, מהם המודלים לשתפ בין האקדמיה לתעשייה, למשיכת הון סיכון זר וכו’.

תחום בולט נוסף שישראל חזקה בו הוא המים – הן בהיבט הטכנולוגי והן בניהול משק המים. יש לנו פתרונות טכנולוגיים נהדרים אבל באופן אירוני, למרות תופעות בצורת קשה בעולם ומחסור ברור במים ראויים לא רק במדינות מתפתחות אלא גם מפותחות, נראה שפוטנציאל הייצוא לא ממוצה. למעשה, זה לא מפתיע, כי במדינות רבות אין ניהול מרכזי של משק המים, אין תמריצים לתאגידי מים עירוניים להתייעל ואף הרעיון של תשלום על מים, ובודאי במחיר שמשקף את עלות מלוא השירותים הנלווים – יוצר רגישות פוליטית אדירה. ה- OECD הוא פלטפורמה ייחודית מבחינתנו להוביל את השיח הבינל ולהביא למודעות לצורך בשינוי מהיר בממשל המים, לתמחור ריאלי של מים ועוד. לכן ישראל מאוד פעילה בזירה זו, באמצעות מומחים, מקרי בוחן, שולחן עגול למימון תשתיות מים שאירחנו בארץ, ועוד. 

תחום אחרון שאנקוב בו הוא מדיניות הסייבר. גם כאן הצורך והדחיפות ברורים, אני חושבת, וישראל נמצאת בחזית העשייה. לאחרונה הוקם ב- OECD פורום גלובלי לעמידות דיגיטלית“, וישראל היא אחת מהמדינות המובילות את הפעילות.

יחד עם זאת, ישנם תחומים בהם ישראל צריכה להשתפר – תוכלי לתת דוגמא להמלצות של ה- OECD בנושא שנראה לך מרכזי?

תחום מרכזי בו עוסקים באופן עקבי ב-OECD הוא הנושא של כישורים והתאמתם לעולם הדיגיטלי המשתנה. דוח התעסוקה למשל שהתפרסם ביולי האחרון ועשה הרבה כותרות בארץ, מדגיש את החשיבות שבפיתוח מערכות חינוך והכשרה איכותיות, המספקות הזדמנויות למידה לאורך כל שלבי החיים. זו המלצת מדיניות לכלל המדינות, אך רלוונטית לישראל במיוחד לאור התוצאות הנמוכות המתקבלות במבחני PIAAC (הערכת כישורי מבוגרים) בכל התחומים הנבחנים – אוריינות, מיומנויות נומריות ופתרון בעיות בסביבה ממוחשבת. הפערים בולטים במיוחד לאור צרכי המשק הישראלי בעובדים מיומנים בתחום טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT), בו ישראל מובילה בקנה מידה עולמי.  

יתרה מזאת, בישראל נצפים הפערים הגדולים ביותר ברמת הכישורים של מבוגרים (בין הטובים ביותר לבין החלשים ביותר באוכלוסייה) מתוך כל מדינות ה- OECDהפער בכישורים משפיע בין היתר על פערי הכנסה ולכן גם על ניידות חברתית ובטווח הארוך – על צמיחה ורמת החיים של המדינה. מדובר בסוגיה מרכזית עבור המשק הישראלי, ואכן גם הסקירה הכלכלית של ה-OECD על ישראל שפורסמה במרץ 2018, ביקרה את תחומי החינוך והתעסוקה, לצד תחומי תשתית תחבורתית וחסמי רגולציה לעשיית עסקים.

כחלק מיצירת תכנית עבודה ממשלתית וכדי להתמודד עם הסוגיה באופן מיטבי, ישראל הזמינה דוחות מה-OECD שיתמודדו באופן ספציפי עם סוגיות החינוך המקצועי וההכשרה. חלק מהמלצות הדוח הראשון שנקרא ‘הכישורים שאחרי בית הספר’ ויצא בשנת 2014 כבר החלו מיושמות בשטח וכך למשל הוקמה תכנית ה”סטארטר” הלאומית להכשרה מקצועית. דוח ההמשך של ה- OECD שפורסם ביוני 2018 העלה ניתוח והמלצות מעניינות מאוד והוא צפוי לסייע בעיצוב האסטרטגיה בתחום ההכשרה המקצועית.

למרות האבטלה הנמוכה במשק, נתוני הפריון של ישראל מוסיפים להיות נמוכים באופן משמעותי מממוצע מדינות ה-OECD. כיצד עבודת הארגון יכולה לסייע לישראל לשפר אותם?

 בעיית הכלכלה הדואליתשל ישראל ידועה זה מכבר. יש לנו ענפים עתירי טכנולוגיה עם תוצאות כלכליות מרשימות – וזאת לעומת סקטורים אחרים המאופיינים בפריון נמוך, השתתפות מועטה בייצוא ובשכר נמוך. כך שבפועל ממוצע הפריון לשעת עבודה בישראל נמוך ממוצע ה-OECD בכ- 25% וכמעט שאינו מצטמצם בעשורים האחרונים.  

ה- OECD עובד לא מעט על נושאים של פריון, וכמובן שגם בהמלצות לישראל, בין אם בסקירה הכלכלית שהזכרתי, ובהזדמנויות רבות אחרות, עולים נושאים מהותיים שאת רובם כבר ציינו, כמו השקעה שנדרשת בתשתיות, בחינוך והכשרה מקצועית, הפחתת רגולציה והגברת תחרות בשווקים. 

אחת הדרכים להגדיל פריון היא אימוץ טכנולוגיות. בתחום התעשייה יש לישראל ידע מתקדם וטכנולוגיות לשדרוג תהליכי ייצור (מה שנקרא מהפכת Industry 4.0), שאינם מנוצלים מספיק עי הסקטור התעשייתי בישראל. הממשלה, אם כן, ראתה מקום להתערבות וגישור על הפער הזה ואימצה את התכנית האסטרטגית לייצור מתקדם – שבמידה רבה מבוססת על ניסיון קיים של מדינות אחרות ושה- OECD ריכז בעבודות ופרסומים שלו בנושא.  

תחום נוסף שאנחנו נוכל להיעזר ב- OECD היא כאמור לניתוח של מגבלות בשווקים, רגולציה בתחומים כמו מסחר והפצה, שירותי לוגיסטיקה, סחר אלקטרוני – טיוב המדיניות בענפים אלו עשוי לשפר את הפריון ולהוריד את יוקר המחיה.

 

למידע נוסף בנושאים שהוזכרו לעיל או כל שאלה נוספת שקשורה ל- OECD, מוזמנים לפנות לנספחות במייל Oecd@israeltrade.gov.il. כמו כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בטוויטר, פייסבוק או לינקדאין ולהירשם לידיעון של הנספחות.

photo-lena-official-236x300

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.