“אי אפשר להתעלם משיח שרואה בהסכמי סחר דבר בעייתי” – ראיון בנושא סחר והשקעות

מבקרים טוענים שמערכת הסכמי הסחר העולמית משרתת בעיקר את הכלכלות הגדולות ואת הפירמות הגדולות.

הסכמי סחר בינלאומיים והשקעות הם כלים חשובים וחיובים לצמיחה, לא רק במדינות מפותחות או לחברות גלובליות. הודות לסחר והשקעות בינלאומיות, מיליוני בני אדם יצאו מעוני במדינות מתפתחות.

ארגון הסחר העולמי (WTO) מייצג נאמנה את שמו וחברים בו 163 מדינות ובהן הכלכלות המתקדמות ביותר ואלו שרק עתה מתפתחות, מדינות גדולות וקטנות. מטרת הארגון היא להיות מכליל ולאפשר השפעה לכל חברה ולכן הסכמים שנחתמים באמצעות הארגון מאפשרים לכל מדינה לתרום לתהליך וליהנות מהתוצאות. כמובן שהכללה זו מגיעה עם חסרון לעיתים כאשר מדינות קטנות יכולות למנוע התקדמות בחתימת הסכמים כפי שרואים בסבב דוחא.

מערכת הסחר העולמי לא נועדה  להטיב רק עם העסקים הגדולים והחזקים ביותר. סחר טכנולוגי, שירותים ובמיוחד סחר דיגיטלי פתח את הדלת לעסקים קטנים וחדשנים ואפשר להם למכור את תוצרתם בשוק הגלובלי. כ-25% מהחברות הקטנות מייצאות באופן ישיר ורבות אחרות עושות זאת באופן עקיף, כספקיות לחברות גדולות כחלק ממערך שרשראות הערך הגלובאליות -GVC. כדי לעודד מערך סחר בינלאומי מתפקד יש להוריד עלויות מיותרות על עסקים שמן הסתם מקשות בעיקר על העסקים הקטנים. ה-OECD לקח חלק חשוב בתחום זה והמחקר של הארגון בנושא פישוט הליכי סחר (trade facilitation) הראה שיישום מלא של ההסכם לפישוט הליכי סחר של ה-WTO יפחית את עלויות הסחר ב-17.5% במדינות מתפתחות. מגזר השירותים אחראי לכשני שלישים מהתוצר העולמי ולרוב התעסוקה העולמית וה-OECD פיתח כלי עזר למדינות לזיהוי ולבטל חסמים לשירותים באמצעות מדד STRI.

למרות התפקיד הקריטי של סחר בכלכלה העולמית, זה יהיה טיפשי מאוד להתעלם מהיחס השלילי אליו בדעת הקהל העולמית. היתרונות של שוק חופשי ופתוח הם לטווח ארוך ומשפיעים באופן גלובאלי, בעוד סגירת מפעלים ואיבוד עבודות – היכולים להתרחש עקב סחר או שינויים טכנולוגיים – השפעתם היא מיידית ומקומית. חשוב מאוד שממשלות יתמכו ויעזרו לאנשים המושפעים לרעה עקב סחר באמצעות שוק התעסוקה, מדיניות כישורים וכמובן רשתות רווחה אך יחד עם זאת לעמוד בפרץ ולא להגן על עבודות ותעשיות לא תחרותיות באמצעות חסמים ופרוטקציוניזם.

ב-20 השנה האחרונות לא ראינו התקדמות משמעותית בהסכמי סחר מולטילטיראליים וכתוצאה מכך הסכמי סחר אזוריים פופולאריים יותר מתמיד. מה צריך לקרות לדעתך כדי שהעולם יצליח להסכים על הסכמי סחר מולטילטיראליים משמעותיים ומה הסיכוי שזה יקרה?

אנחנו חיים בעולם מחובר והדרך הטובה יותר להגביר את הסחר העולמי, עידוד צמיחה ויצירת עבודות היא באמצעות הסכם בינלאומי. יחד עם זאת, התקדמות יכולה להתרחש גם ברמה האזורית.

ועידת MC9 (כנס השרים של ה-WTO) בבאלי יצרה את הסכם פישוט הליכי הסחר. התוצאה של ועידת MC10  בניירובי נוגעות לנושאים חשובים למדינות מתפתחות, כולל תחרות בייצוא חקלאי. בשנים הקרובות יש צורך לאמץ גישה גמישה כדי לקדם נושאים חשובים בסחר כמו שירותים וחקלאות ותוך כדי לענות לאתגרים החדשים בעיקר אלו הקשורים בסחר והשקעות בעידן הדיגיטלי. ממשלות צריכות להטמיע את הסכם פישוט הליכי הסחר, להרחיב את הסכם טכנולוגית המידע ולקדם השלמת הסכם TISA (הסכם פלורילטראלי לסחר בשירותים בין 23 כלכלות, כולל ישראל) והסכם סחר על טובין סביבתי.

הסכם TPP ׁ(השותפות הטראנס-פסיפית היא הסכם סחר שמטרתו ליצור גוש סחר של 12 מדינות השוכנות לחופי האוקיינוס השקט) הוא הסכם היסטורי ומביא עמו הזדמנות חשובה ליצירת צמיחה מכלילה באמצעות סחר והשקעות. הסכם זה יכול לעזור לקדם תנאי עבודה, להבטיח סביבה נקייה יותר ולעודד עסקים קטנים ובינוניים (SME) וכך לתמוך במשפחות ובכלכלה בכללותה. הסכם ה-TPP יכול למעשה לחזק את מערכת הסחר הבינלאומית בכך שיצר מחויבויות הסכמיות עמוקות יותר וחדשניות ביחס לרף שהוסכם עליו תחת ה-WTO

המחויבות הראשונה והעיקרית של ה-OECD  הוא לחברות הארגון. אם כך איזה תפקיד יכול למלא הארגון ביצירת ערוצי סחר בינלאומיים?

מול המבוי סתום של הסכמי הסחר המולטילטראליים, ריבוי הסכמי השקעות פרטניים ולחץ מעסיקים להתייחס לאתגרי סחר ומדיניות השקעות, המוקד בטווח הבינוני עבור ממשלות רבות יהיה על הרחבת הסכמי סחר וקידום תהליכים אלו מבלי להיות כבול למדינות המרוצות מהסטטוס קוו הקיים.

בסביבה לא פשוטה זו, ל-OECD יש תפקיד חשוב לשחק בייצור הידע וביצרת מוטיבציה בשתי חזיתיות עיקריות: מחקר אנליטי על כלי המדיניות הקיימים והאתגרים הקיימים, ויצירת דיאלוג כיצד התקדמות יכולה להתבצע (מולטיראלי, אזורי ואף עצמאי) תוך כדי חיזוק המערכת העולמית.

חשוב מאוד שממשלות יתמכו ויעזרו לאנשים המושפעים לרעה עקב סחר באמצעות שוק התעסוקה, מדיניות כישורים וכמובן רשתות רווחה אך יחד עם זאת לעמוד בפרץ ולא להגן על עבודות ותעשיות לא תחרותיות באמצעות חסמים ופרוטקציוניזם.

ל-OECD תפקיד חשוב להרחיב את תחום ההשפעה מעבר למדינות החברות בו. המידע שאנחנו אוספים כולל כלכלות חשובות נוספות מעבר למדינות החברות, 42 מדינות כלולות בתחום השירותים, 166 בעבודה על פישוט הליכי סחר, 50 בניטור ומדידה של חסמים בתחום החקלאות. אנחנו מפתחים פתרונות ייחודיים למדינות ספציפיות המעוניינות בכך, אזורים ואף עובדים עם פורמים גלובאליים הכוללים את G20, G7, אזור דרום מזרח אסיה ואמריקה הלטינית.

טכנולוגיה ומודלים עסקיים חדשים מתפתחים מהר יותר מאשר מדיניות ורגולציה. מהי הדרך הטובה ביותר של ממשלה להדביק מגמות אלו?  

בעוד תפקידה של הממשלה הוא לספק מסגרת שבה חדשנות יכולה לשגשג, חשוב שממשלות יאפשרו לחדשנות להתקדם במלוא הקצב תוך כדי לימוד השפעותיה על הכלכלה ופיתוח פתרונות מדיניות יעילים. בהקשר של סחר זה אומר שיפור אמצעים ומנגנונים של שיתוף פעולה רגולטורי בינלאומי. נושא זה חשוב מאוד כי הוא יכול לאפשר הפחתת עלויות מיותרות הנובעות אך ורק מהבדלי רגולציה. כמובן, לכל מדינה יש את הזכות לפקח ולייצר רגולציה אבל גם מוטלת עליה האחריות לעשות זאת ביעילות, ומתוך השקפה לאומית ובינלאומית. הכלכלה הדיגיטלית ופיתוח מודלים עסקיים חדשים תלויים בסחר אלקטרוני מעבר מידע בין גבולות ולכן זה קריטי לממשלות לפתח סביבה רגולטורית תומכת עם נקודת האיזון הראויה בין פתיחות, פרטיות ואבטחה, אחרת צמיחה ומקומות עבודה יאבדו.

כיצד אתם רואה את מערכת הסחר הבינלאומי 10 שנים מהיום, בהתחשב בהתפתחות הטכנולוגיה כגון הדפסת תלת מימד והאינטרנט של הדברים?

לטכנולוגיה תמיד היה ותמיד יהיה תפקיד חשוב באבולוציה של סחר. הרכבות שינו את הדרך בה אנו מובילים סחורות, תעופה מסחרית חיברה יבשות מרוחקות, והאינטרנט חולל מהפכה בסחר בשירותים. התפתחות GVC היא המגמה הדומיננטית בעשורים האחרונים והיא מושפעת מהתפתחות הטכנולוגיה.

אני לא אנסה לחזות את העתיד כיוון שכבר היום אנחנו רואים שייתכנו מספר שינויים מבניים, המסבירים בחלקם את ההאטה בסחר. ההתפתחויות הטכנולוגיות שהזכרת תהיה השפעה גדולה. כאשר מערכת הסחר הבינלאומי והסביבה הרגולטורית עובדים יחדיו, סחר בינלאומי והשקעות יכולים לתרום להגדלת הפרודוקטיביות וצמיחה. לכן, עלינו לעמוד בפיתוי לשים אמצעי הגנה חדשים ולבטל הגנות ישנות הקיימות כיום. תפקידנו הוא להרחיק ראות כדי ליצור את הסביבה הרגולטורית הראויה ולתמוך בחידושים ומודלים עסקיים חדשים שהם חלק מהכלכלה הדיגיטלית. מה תהיה התוצאה הסופית מבחינת רמות ודפוסי סחר היא לא השאלה הנכונה, אלא האם נוכל להפוך את הסחר הבינלאומי למכליל יותר, כזה שיעזור לכולם לצמוח ולשגשג.