ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מאת ד”ר לאורה בראון ושלי וולקוביץ
בשנים האחרונות נמצא ארגון ה-OECD במגמה של התרחבות תחת הסלוגן “Better Policies for Better Life” (מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר) והמדיניות דוגלת בשקילת הזמנות הצטרפות למדינות דמוקרטיות שהן like-minded. הכוונה בכך היא להציע חברות מלאה באירגון למדינות הדומות ל-OECD בגישתן הכלכלית והחברתית, שהן בעלות פוטנציאל תרומה ברורה לארגון, במידה והן מעוניינות ומסוגלות להתחייב לסטנדרטים שלו. מדינות המצטרפות לארגון מתחייבות לאמץ פרקטיקות, שינויי חקיקה ונורמות התואמות את הקונצנזוס וכן להתאים את המדיניות הרגולטורית שלהם למקובל.
תהליך ההצטרפות אורך לרוב מספר שנים והבקשה נידונה בהקשר לתחומי מדיניות רבים ומגוונים, עד ל”יישור קו” ברמה סבירה עם סטנדרטים מקובלים והשגת קונצנזוס כללי באשר להסכמת המדינות לקבל לשורותיהן מדינה חדשה. בשלב הבא, תצטרף המדינה כחברה מלאה בארגון, אך לצד זאת תתבקש לעיתים להעביר דיווחים קבועים לצורך ניטור בשנים הראשונות להצטרפותה (נוסף לבחינות העמיתים ה”רגילות” שכל המדינות מקיימות, למשל על מדיניות כלכלית, קידום המאבק בשוחד ושחיתות ועוד). ליטא וקולומביה מצטרפות היום כמדינות ה-36 ו-37 בהתאמה, כאשר על הפרק עומדות גם מדינות נוספות שנמצאות בשלבים שונים של דיונים לגבי הצטרפותן בשנים הקרובות.
תהליך ההצטרפות, המקרה הקולומביאני
“הצטרפותה של קולומביה תתרום למאמצינו להפוך את ה- OECD למוסד מגוון ומקיף יותר, שיבטיח את הרלוונטיות שלנו בשנים הבאות ובעשורים הקרובים. האתגרים הגלובליים העומדים בפנינו כיום ניתנים לטיפול רק אם יש לנו כלכלות מתפתחות, מתפתחות ומתקדמות, שעובדות כולן יחד” -המזכיר הכללי ל-OECD, אנחל גורייה
קולומביה היא המדינה השלישית המצטרפת לארגון מאמריקה הלטינית, אחרי מקסיקו וצילה. היא החלה את שיחות ההצטרפות ל-OECD בשנת 2013 והועברו בגינה סקירות מעמיקות של 23 וועדות בתחומים שונים. הרפורמות המרכזיות להן נדרשה על מנת לעמוד בתנאי הקבלה לארגון עסקו במדיניות וחקיקה בתחומים של תעסוקה, ממשל תאגידי, סחר בינלאומי, מערכת בתי המשפט ואיכות סביבה.
חואן מנואל סנטוס, נשיא קולומביה, נשא דברים במעמד הצטרפותה של קולומביה לאירגון, והתייחס גם לנוכחותן הגוברת של מדינות אמריקה הלטינית בארגון: “זהו אזור שיש לו הרבה מה ללמוד ומה להציע מבחינת מדיניות חברתית וכלכלית. בפני המדינות שלנו ניצבים אתגרים בנושאים שהם בעלי חשיבות גוברת ברוב המדינות המפותחות, כולל צמיחה והגדלת הפריון. תהליכים צריכים להיעשות מבלי להשאיר מאחור את הפגיעים ביותר, תוך מתן תשומת לב לממשל בהקשר של אוכלוסייה בעלת ביקושים גדלים. זהו אזור שיכול להפיק תועלת רבה מהעקרונות המקודמים על ידי ה-OECD בתחומי הממשל, השקיפות והצמיחה המכלילה”.
ההשפעה על יחסי קולומביה-ישראל
בספטמבר האחרון קיים לראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקור היסטורי במדינות אמריקה הלטינית וחתם על מסמכי הבנות והסכמים בארגנטינה, קולומביה ומקסיקו. היה זה ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי מכהן באזור, ואליו הצטרפה משלחת של אנשי עסקים ישראלים מתחומי החקלאות, המים, התקשורת, התיירות והאנרגיה שנפגשו עם מקביליהם הלטיניים לפגישות כלכליות-עסקיות.
הצמיחה הכלכלית והפיתוח המשמעותי של האזור בעשור האחרון מעוררים עניין רב בקהילה הבינלאומית והפוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי-מסחרי רב. הצטרפות קולומביה ל-OECD, ולפיכך ההתחייבויות שהיא נוטלת על עצמה בהפיכתה לחברה מלאה באירגון, כוללת יישום כלים משפטיים של ה-OECD שצפויים להשפיע על היחסים המולטילטרליים והבילטרליים כאחד. הטמעת הכלים צפויה ליצור סביבת עסקים יציבה ושקופה יותר, להפחית סיכוני שוחד ושחיתות ותאפשר סחר והשקעות בין לאומיות במסגרת חופשית יותר ושאינה מפלה בין ספקים מקומיים לזרים.
יש לציין שלישראל הסכם סחר חופשי עם קולומביה (שטרם אושרר), כך שההצטרפות לאירגון צפויה לעודד עוד יותר את היחסים הכלכליים בין המדינות. במסגרת שיחות ההצטרפות של קולומביה ל-OECD קידמה ישראל מספר נושאים, בהם נושא הרכש ממשלתי, בו התחייבה קולומביה להעביר דיווחים ל-OECD. הצעדים עליהם תדווח נוגעים למאמצים להגברת השקיפות בתחום של רכש ממשלתי, מניעת אפליה לטובת ספקים מקומיים שלא בהתאם למחויבויות הבינלאומיות, ויישום פלטפורמות של רכש מקוון.
קולומביה- דמוקרטיה בצמיחה
התקווה הכלכלית שמעוררת הצטרפות קולומביה למשפחת מדינות ה-OECD אינה חפה מביקורת ומודעת לסוגיות הפשיעה והשחיתות הקיימות במדינה. לכידות הממשל נתונה ללחצים והבחירות המתקיימות כעת בקולומביה עשויות להשפיע על היציבות האזורית. מסיבה זו יש חשיבות רבה להמשך הצעדים שתידרש להם קולומביה במסגרת הצטרפותה לאירגון והניטור הצמוד המתלווה לכך.
יש לקוות שההצטרפות לאירגון אכן תסייע לקולומביה לשמר את המומנטום הפוליטי ותשפיע לטובת פתיחות כלפי זרימת הון בינלאומי, שיפור בסביבה ידידותית לעסקים ופתיחות לסחר והשקעות זרות. כך שבעוד מספר שנים נוכל לומר, בהסתכלות אחורה, שהצעד אכן היווה אבן דרך משמעותית לחיזוק הדמקורטיה והכלכלה הליברלית בקולומביה. התחרותיות במשק הקלומביאני שתתאפשר בזכות רגולציה טובה יותר, ומדיניות כלכלית-חברתית שמבוססת על פרקטיקות בין לאומיות טובות, עשויות להפוך את קולומביה לשותפה צומחת ומשמעותית אף יותר בכלכלה העולמית.
