צעירים חסרי מנוח: אתגר ה-NEET

המשבר הכלכלי העולמי מאחורינו אך הוא השאיר אחריו צלקות שמופיעות בעיקר בקרב אוכלוסיית הצעירים שהפכה לענייה ביותר, אף יותר מאוכלוסיית הפנסיונרים. קבוצת NEET, צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהדרכה, עומדת על מעל 42 מיליון איש והדרך הטובה ביותר לטפל בה היא מוקדם ככל הניתן ולחזק את ההכשרה המקצועית

המשבר הכלכלי האחרון יצר קרע במעבר מלימודים לעבודה אצל צעירים רבים שמצאו עצמם מובטלים ללא יכולת למצוא עבודה. אבטלת צעירים היא בעיה כלכלית וחברתית ארוכת טווח כיוון שמשפיעה על רמת הכישורים של דור העתיד ולטווח רחוק יכולה להשפיע על בריאות, נתוני פשע ולכידות חברתית.

הראשונים ללכת

צעירים נוטים יותר לעבוד במשרות חלקיות ועם תחילת המשבר הכלכלי ב-2008 הם היו הראשונים שהראו להם את הדרך החוצה. בממוצע, 10% מהמשרות שהוחזקו על-ידי צעירים מתחת לגיל 30, נהרסו בשנות המשבר הכלכלי. הבעיה מחמירה הרבה יותר כאשר בודקים אבטלת צעירים במבט רחב יותר, כלומר, צעירים שלא עובדים אך גם לא נמצאים במסגרת אחרת כגון לימודים או הדרכה. הנתונים העדכניים ביותר מדברים על 42.5 מיליון צעירים ברחבי מדינות המערב, 15% מכלל אוכלוסיית הצעירים, ששני שלישי מהם לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי. בישראל, למרות שנתוני התעסוקה אופטימיים מאוד ושיעורי האבטלה הכלליים הגיעו לשפל של פחות מ-5%, שיעור ה-NEET גבוה יחסית וקרוב לממוצע – 14%. בעוד שיעורי התעסוקה בישראל עלו ב-20% בקרב כלל האוכלוסייה, בקרב צעירים הם עלו רק ב-5%. יש לבחון את הנתונים של ישראל יותר לעומק כיוון שמחצית מאוכלוסיית ה-NEET בישראל היא זו המוגדרת "לא פעילה", כלומר לא מוגדרת כמובטלת כיוון שהם אינם מחפשים באופן אקטיבי עבודה. מצד אחד אפשר לחשוב שאלו צעירים שנפלטו לחלוטין מהמערכת או לחילופין צעירים שהם מחוץ למערכת כמו חופשה ארוכה, מעבר למדינה אחרת אך עדיין רשומים בישראל ועוד.

לכו ללמוד!

למרות שנדמה שהזלזול בצורך בהשכלה הולך וגודל, הנתונים מראים אחרת ולצעירים שלא סיימו תיכון, הסיכוי להיות NEET גדול פי-3. לאלו שסיימו תיכון, הסיכוי להיות NEET נחתך בחצי. למרות שאחוזי הנשירה במדינות המערב לפני סיום תיכון נמצאים בירידה, הם עדיין יחסית גבוהים בקרב גברים ולכן ה-OECD קורא למדינות להבטיח שכלל האזרחים יסיימו תיכון באמצעות תמיכה בבית הספר ואף מחוצה לו. הארגון קורא להשקיע ולהרחיב תוכניות מחוץ לבית הספר לאוכלוסיות מוחלשות ולאפשר להם לסיים את לימודי החובה.

אוכלוסיית NEET לפי השכלה
אוכלוסיית NEET לפי השכלה

שיעור הנשים בקרב אוכלוסיית ה-NEET גבוה יותר מאשר הגברים, פעמים רבות כי הן מטפלות בילדים או בחברי משפחה אחרים. בישראל הפער בין נשים לגברים באוכלוסיית ה-NEET עומד על פי-2. אוכלוסייה שברירית ביותר היא אימהות חד הוריות שמתקשות למצוא עבודה או להשקיע בחינוך ולכן התפקיד של מעונות לילדים הוא קריטי לפיתוח קריירה בקרב אימהות הצעירות.

כמו במקרים רבים אחרים, אוכלוסיות מוחלשות, מוחלשות יותר ויש להן סיכוי גדול יותר להפוך ל-NEET: צעירים מהגרים, צעירים להורים חסרי השכלה, צעירים להורים מובטלים וצעירים החולים פיזית או נפשית.

מעבודה ללימודים – ללא רשת רווחההכשרה מקצועית

האם אבטלת צעירים היא בעיה קריטית? רבים מהצעירים עוברים תקופה ללא מסגרת עבודה או חינוכית, בוודאי בישראל כאשר רבים מהצעירים נוסעים לחו"ל לתקופה ארוכה לאחר תקופת הצבא. למרות הזאת, מחקר ה-OECD מגלה ש-20% מאוכלוסיית ה-NEET נמצאים במצב זה מעבר לשנה. הבעיה מחריפה כאשר זוכרים שלצעירים אין רשת רווחה גדולה כמו למבוגרים כיוון שתשלומי אבטלה מחויבים בצבירת ימים והיסטוריית תעסוקה ולכן פחות מחצי מאוכלוסיית ה-NEET זכאים לאבטלה או ביטוח לאומי לעומת שני שליש בקרב האוכלוסייה הלא צעירה. מצב זה הביא לכך שאוכלוסיית הצעירים הפכה לענייה ביותר במערב, מחליפה את אוכלוסיית המבוגרים.

 

מה ניתן לעשות? הכשרה מקצועית

כמו תמיד, אחת מהדרכים הטובות ביותר להתמודדות עם צעירים שלא בעבודה או בלימודים היא הכשרה מקצועית כמסלול חלופי לאקדמיה. הכשרה  מקצועית תפקידה להכין אנשים לשוק העבודה ולאפשר לסטודנטים ללמוד כישורים הכרחיים וחשובים. המודל הטוב ביותר שה-OECD ממליץ עליו הוא מודל מבוסס עבודה, כלומר חניכות מגיל צעיר המחבר בין תלמידים לחברה.

חוקרי ה-OECD מציינים בעיה שבישראל מוכרת היטב – חוסר אטרקטיביות של מערכת ההכשרה המקצועית – ואפילו מדינות בעלות היסטוריה ארוכה וגאה של הכשרה מקצועית כגון אוסטריה, גרמניה ושוויץ, ההורים מעדיפים לשלוח ילדיהם לאוניברסיטה.

שיעור התלמידים בחינוך מקצועי למול חינוך כללי
שיעור התלמידים בחינוך מקצועי למול חינוך כללי

בישראל, במשרד הכלכלה והתעשייה פועל האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם והיחידה להכשרת מבוגרים מעל גיל 18 והיא אחראית על כל תחום ההכשרה המקצועית למבוגרים, לרבות קורסי הכשרה מקצועית, השתלמויות מקצועיות, הסבה מקצועית ושדרוג מקצועי בכ-20 ענפים במשק, בלמעלה מ-350 מקצועות מוסדרים. בסקירה האחרונה שבוצעה על-ידי ה-OECD בתחום זה ציין הארגון את חשיבות ההכשרה והחינוך המקצועי לכלכלה ולחברה, מעורבות בעלי העניין כגון התאחדויות המעסיקים ואיגודי העובדים בתהליכי העבודה והחשיבה בנושא, ההכשרה המקצועית במקומות עבודה, המחסור במסלולי מעבר בין מערכת החינוך המקצועית להשכלה הגבוהה, רמת הכשרת המורים בתחום, התאמת ההכשרה המקצועית לצורכי שוק העבודה והמשק וקידום החקיקה והרגולציה בתחומיי ההכשרה המקצועית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *