צמיחה מכלילה בסקוטלנד – מתיאוריה לפרקטיקה

ה-OECD דן רבות בשנים האחרונות בצמיחה מכלילה, צמיחה החושבת מעבר לתמ"ג. סקוטלנד לקחה את הקונספט הזה מהתיאוריה לפרקטיקה ויישמה אותו בשטח. נציג ממשלת סקוטלנד הגיע ל-OECD כחלק מסמינר NAEC והרצה על צמיחה מכלילה בסקוטלנד

סקוטלנד היא אחת המדינות הראשונות, המטמיעות אסטרטגיה של צמיחה מכלילה כחלק אינטגרלי מהתכנית הכלכלית הלאומית. גארי גילאספי (Gary Gillespie), יועץ כלכלי לממשלה הסקוטית הגיע ל-OECD כחלק מפרויקט NAEC להסביר כיצד הסקוטים עושים זאת.

סקוטלנד היא חבל ארץ גדול בממלכה הבריטית, אך מונה רק 5.3 מיליון תושבים. בדומה לישראל, יעד הייצוא העיקרי הוא אירופה ושיעור האבטלה דומה לזה שבאנגליה. בסוף המאה ה-20, קיבלה סקוטלנד פרלמנט נפרד משלה, שאפשר לה שליטה ביותר חלקים בכלכלה והתחומים שבאחריות מוחלטת של הממשלה הם: בריאות, סביבה וחינוך, אך תחומים אחרים כמו חוקי תעסוקה, רווחה ואנרגיה עדיין נתונים לשליטת הפרלמנט הבריטי בלונדון. בסה”כ, כ-60% מההוצאות בסקוטלנד נתונות לשליטת הפרלמנט האוטונומי מה שמאפשר לה, בניגוד לאנגליה, להציע אוניברסיטאות בחינם, תחבורה ציבורית זולה יותר ומערכת בריאות אוניברסלית יותר.

3427_scotland
סקוטלנד: נופים ירוקים, טירות יפות וכלכלה משגשגת. קרדיט תמונה: xplorer.co.il

הכלכלה הסקוטית, כמו הכלכלה האנגלית, חזרה לצמיחה אחרי שנות המשבר הקשות והאבטלה ירדה לאחר שיא של 9% בזמן המשבר ל-6% כיום. למרות זאת, כמו במדינות רבות, הצמיחה אינה מחלחלת לכולם והשכר נחשב נמוך באופן יחסי. אם ישוו את כלכלת סקוטלנד לשאר מדינות ה-OECD יגלו, שמבחינת פרודוקטיביות היא דומה לזו של אנגליה ורמת האי-שוויון הוא 0.3 במדד ג’יני.

למה צמיחה מכלילה?

לפי גילאספי, משבר כלכלי משאיר אחריו צלקות ועל אף שכלכלה יכולה להתאושש, היא משאירה אחריה אנשים רבים הזקוקים לעזרה. סקוטלנד, כמו ישראל, היא כלכלה יציבה וצומחת עם תמ”ג גבוה לנפש יותר מזה של אנגליה ולמרות זאת אחד מכל שבעה אנשים חי בעוני, מערכת הבריאות אוניברסלית ותוחלת החיים גבוהה, אך למרות זאת אנשים באזורים עשירים חיים עשר שנים יותר בממוצע מאלו שבאזורים עניים, למרות שהפער המגדרי מצטמצם, נשים מרוויחות 83% מהשכר של הגברים ולמרות שהתעסוקה עולה, אוכלוסיית העובדים והעניים גדלה- מעל מחצית מאוכלוסיית העניים בגילאי העבודה חיים במשק בית, שבו לפחות יש עובד אחד.

תשתית הכלכלה של סקוטלנד מתמקדת בשני חלקים: תחרותיות ואי-שוויון וההבנה, שאפשר לייצר צמיחה ותחרות ובכל זאת להקטין את אי-השוויון. לפי גילאספי, האסטרטגיה הזו הושפעה עמוקות מהעבודה, שנעשתה ב-OECD בתחום הזה. כדי להשיג את המטרה הזו, יש לייצר השקעות, חדשנות, צמיחה מכלילה וגלובליזציה. במחקרים, שביצעו בסקוטלנד, גילו שלא רק אי-שוויון הוא בעיה חברתית אלא בעיה כלכלית ולמעשה ההפסד הכולל הוא 100 מיליארד ליש”ט.

איך אומרים צמיחה מכלילה בסקוטית?

לפי ממשלת סקוטלנד, צמיחה מכלילה היא צמיחה המשלבת עלייה ברמת החיים יחד עם שוויון, צמיחה היוצרת הזדמנויות לכולם ומחלקת דיבידנדים מהצמיחה באופן הוגן.

המודל
המודל הסקוטי לצמיחה מכלילה

המטרה היא לשלב בין מדיניות המעודדת צמיחה ומדיניות המעודדת הכללה. הדגש העיקרי בתכנית הסקוטית הוא בשוק התעסוקה ככלי מוביל לצמיחה מכלילה, כיוון שאנשים העובדים בעבודות איכותיות יזכו לרווחה.

מה עושים? בתחום העסקי הם יצרו תכנית ממשלתית, המנסה לייצר סקוטלנד הוגנת יותר דרך הגברת השוויון, יצירת שוויון הזדמנויות וחדשנות בתחום העסקי. העסקים צריכים להתחייב לצעדים הבאים:

  • לשלם שכר הוגן, מעל שכר המינימום
  • לא להשתמש בחוזים לא מחייבים
  • השקעה בכוח העבודה
  • השקעה בצעירים
  • להשקיע בגיוון ובנשים
  • להשקיע בתכנית חדשנות
  • לעבוד גלובאלי
  • להיות חלק מהקהילה
    התכנית זכתה בהתחלה לכתף קרה מהעסקים, שלא אהבו שהממשלה מתערבת להם בעסקים. התכנית אינה חובה אלא התנדבותית לחלוטין, אבל היא חשובה מבחינה הצהרתית. כדי לעודד עסקים, שינתה הממשלה את כל החוזים אצלה כדי שהיא תעמוד בסטנדרטים, שאליה היא מתחייבת, בעיקר בתחום המשכורות. התכנית הוכרזה למפני מספר חודשים וכבר ישנם כ-140 עסקים, שהתחייבו לתכנית. אלו מהווים 1.5% משוק התעסוקה. דווקא לחברות גדולות אין בעיה להתחייב, כיוון שיעדים אלו, פעמים רבות, הם חלק מהחזון שלהם, אך הבעיה היא בעסקים הקטנים, שמתקשים להתמודד בכלכלה הגלובלית. הממשלה פונה לעסקים אלו ומנסה להבין כיצד אפשר לעזור לעסקים אלו לעמוד בהתחייבות אלו.

השקעות לעולם טוב יותר

הממשלה הסקוטית משקיעה כ-10 מיליארד ליש”ט בשנה בחינוך, בריאות ועוד. אחת מהתובנות העיקריות באסטרטגיה של צמיחה מכלילה היא, שמכרזים ממשלתיים מחויבים לעמוד בהתחייבות העסקית ולכן כאשר הממשלה העניקה זיכיון על שירות הרכבות הסקוטי, החברה ההולנדית שזכתה במכרז התחייבה לשכר הוגן, חוזים הוגנים, הנחות לדורשי עבודה, לפחות 100 תפקידי התמחות, פיתוח כישורים לעובדים וייצוג לאיגוד העובדים בדירקטוריון החברה.

הממשלה הסקוטית מעודדת מודל עסקי חדש של עסקים חברתיים, המורכבים מארגונים ועמותות. אלו פועלים לשם השגת מטרות, כאשר המטרה היא לייצר הכללה חברתית דרך מודלים עסקיים. נכון להיות, פועלים בסקוטלנד 5,199 עסקים חברתיים, שרובם (60%) מובלים על-ידי נשים ויש להם קשר עמוק לקהילה.

צמיחה מכלילה, בסופו של דבר, אינה צמיחה השמה בצד את האספקטים המאקרו כלכליים או מקריבה אותם על מזבח השוויון אלא מחשבת צמיחה יחד עם מטרות חברתיות, כיוון שכלכלה חזקה ויציבה היא כלכלה מכלילה. דוגמה טובה לכך היא נושא של תעסוקת אמהות עובדות, כיוון שבזמן המשבר נחשפה העובדה הידועה: ברגע שמפסיקים להשקיע בקצבאות ילדים, רואים שתעסוקת נשים יורדת והדרך הטובה ביותר לעודד נשים לצאת לעבודה היא לספק טיפול מקיף בילדים. לכן, הגדילו את התמיכה בילדים מגיל 0-18. לפי הממשלה הסקוטית, עלות זו מכסה עצמה, כיוון שכניסה מוגברת של נשים לעבודה מגדילה את הצמיחה.

PublicEntranceHR20050202-1024x681
הפרלמנט הסקוטי – לחשוב מחדש על כלכלה וחברה

לסיכום, סקוטלנד היא מקרה בוחן מעניין ביותר, כיוון שהיא הראשונה להטמיע באופן עמוק אסטרטגיה של צמיחה מכלילה ולא רק פרויקטים אד-הוק. האסטרטגיה הסקוטית מנסה להטמיע מודל חדש ושונה לחישובים כלכליים, מודל שאינו מפריד בין צמיחה כלכלית לרווחה חברתית. עדיין מוקדם להעריך כיצד מודל זה ישפיע על הכלכלה הסקוטית ועל סקוטלנד בכלל, אך זו בהחלט סנונית ראשונה המבשרת על באות וכבר ניצנים נוספים של צמיחה מכלילה ניבטים במדינות OECD אחרות כמו צרפת, שהתחייבה שכל תקציב ממשלתי יורכב לאור עשרה מדדים של צמיחה מכלילה, הכוללים מטרות חברתיות וסביבתיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.