ישראל, שלא מבחירתה, נאלצה להתמודד עם מחסור במים מאז הקמתה, ומה שהיה נקודת תורפה הפך להיות חוזק – כיום ניתן לטעון שישראל פתרה את בעיית המים שלה, למעשה, הודות להתפלה, ניהול משק מים ומבנה רגולטורי נכון, ושורה ארוכה של צעדים שננקטו לאורך השנים. “תוצר לוואי” של מצב זה הוא היתרון היחסי שפיתחנו בענף זה גם בתחום הטכנולוגי – וניתן להתרשם ממגוון הפתרונות ומוצרים מרשימים וחדשניים המצאת “כחול לבן” בתערוכת Watec המתקיימת בימים אלו בתל אביב.
באופן מעניין, למרות האתגרים הרבים בעולם בענף המים (הידעתם שבממוצע 25% מהמים במערכות העירוניות בעולם הולך לאיבוד בגלל נזילות וכד’?) – לא קל לייצא פתרונות טכנולוגיים לשווקים העולמיים וגם לא לגייס השקעות למחקר ופיתוח או הקמת חוות הדגמה. לכך סיבות רבות, למשל תמחור לא ריאלי של מים (כלומר מחיר אינו משקף את העלות) והקושי הפוליטי במדינות רבות לקדם שינוי במחיר האפסי כמעט של מים, שנתפס לעיתים בציבור כזכות בסיסית. במונחי כלכלנים, יש כאן “כשל שוק” ברור.
ארגון ה- OECD פועל במספר מישורים בתחום המים, לאור היותו אתגר מרכזי בעולם וגם אחד מהיעדים של האו”ם (מה שנקרא Sustainable Development Goals). הארגון אוסף מידע, מבצע עבודה אנליטית במספר תחומי מדיניות, פיתח המלצות בתחום מים, עובד עם מדינות / אזורים בעולם לסייע לקדם רפורמות בתחום מים, ומשמש בפלטפורמה לשיח מובנה בין רגולטורים ומחזיקי עניין אחרים בתחום זה (מידע נוסף כאן). עבודת ה- OECD מתמקדת במנהל וכלכלת מים, פיתוח בר קיימא, מים וחקלאות, מימון מקורות ושירותי מים.
ישראל השתלבה במספר פעילויות, כגורם מרכזי ומוביל, בין היתר ישראל אירחה אתמול (ה- 13 לספטמבר), במסגרת ווטק, את המפגש השני של “השולחן העגול למימון תשתיות מים“. מדובר בפרויקט יחסית חדש שה- OECD מוביל יחד עם ממשלת הולנד וה- World Water Council, שמטרתו ליצור פלטפורמה לא פורמלית להפגיש רגולטורים, מומחי מים וחברות ומאידך מוסדות פיננסיים, על מנת לאפיין את הצרכים והמאפיינים המיוחדים מכל צד (אופק פרויקט, ציפיות רווח, שנאת סיכון) ולדון כיצד לגשר על הפער במימון תשתיות מים. המפגש הראשון התקיים בפריז באביב 2017 והשלישי מתוכנן לצד הפורום העולמי למים בברזיליה, במרץ 2018.
בין הנושאים שנדונו במפגש בישראל: אתגרי מימון טכנולוגיות חדשות, מודלים עסקיים למשיכת מימון פרטי, שילוב מימון ציבורי ופרטי blended finance, הקשר בין רגולציה להשקעות בתחום מים. במפגש נכחו כ- 80 מומחים ונציגי מדינות / מוסדות מהתחום (מחציתם מחו”ל), כגון בנקים מסחריים, בנקים לפיתוח, קרנות הון סיכון. דוברים מישראל הציגו בנושאים כמו מודלים למימון BOT בתחום התפלה, רגולציה למשיכת השקעות פרטיות לטיפול במי שפכים, אתגרים למימון מו”פ בענף המים, ועוד.
פגישת ה- roundtable בווטק הייתה פעילות ראשונה בסדר גודל כזה עבור ישראל בתחום המים ב- OECD. מדובר בפרויקט יחסית חדש של הארגון שימשיך לעוד כמה שנים קדימה, והנספחות הכלכלית ל- OECD קידמה וריכזה את הפעילות, מתוך רצון למצב את ישראל בארגון כגורם מוביל בתחום, וכן תרומה אפשרית בתחום של גיוס השקעות פרטיות לפרויקטים במים בישראל ובעולם ותרומה עקיפה לייצוא הישראלי.
בתמונה (מימין לשמאל): ג׳ואל קולקר, בבנק העולמי , לאורה בראון, הנספחות הכלכלית ל- OECD, קתלין דומיניק. OECD, אלון זסק (משרד הגנת הסביבה), ד״ר קסבייה לפלייב, OECD