פרדוקס הטכנולוגיה

בשיאה של תעשיית הרכב האמריקאית, שלוש ענקיות הרכב העסיקו 1.2 מיליון איש ואילו כיום, שלוש חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר בארה”ב מעסיקות 137 אלף איש בלבד. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר, כך עולה היעילות ובסופו של דבר זה מתרגם לפחות עובדים. מצד שני, הטכנולוגיה מייצרת עבודות חדשות שלא היו קיימות לפני כן החל ממהנדסי רשתות עד למומחי מדיה חברתית. האם בטווח הארוך המגמות הללו מבטלות אחת את השנייה או שעם התקדמות הטכנולוגיה, העולם זקוק לפחות ופחות עובדים? מחקר חדש של ה-OECD מנסה לברר את ההשפעה לטווח הקצר של סקטור הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ובעיקר אלו עובדים מאבדים עבודתם עקב התקדמות הטכנולוגיה.

המחזור הכלכלי

כל כלכלן מתחיל יודע את העובדות הבאות: על-ידי הגדלת הפרודוקטיביות באמצעות תהליכים חדשניים, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לייצר את אותו מוצר עם פחות עובדים, כלומר עלייה באבטלה. אבל באותו זמן, יכולות טכנולוגיות מורידות גם את עלות הייצור של המוצר עצמו ובשוק תחרותי זה אמור להוביל לירידה במחירים ולכן לעלייה בביקוש, עלייה בייצור ובסופו של דבר, יותר ידיים עובדות.

אך מודלים תיאורטיים לא תמיד עובדים היטב בעולם האמתי ובשוק שהוא אינו תחרותי באופן מלא, עסקים יעדיפו לייצר רווחים גבוהים יותר על-ידי ירידה בעלות העבודה. צריך לקחת בחשבון, שעלייה ברווחים יכולה להוביל להשקעות נוספות ועלייה ברווחים של הסקטור הספציפי. לפי ההשערות והנתונים הקיימים, התקדמות טכנולוגית מביאה לעלייה באבטלה בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, כעשור בד”כ, אפקט זה מתבטל.

סקטור הטכנולוגיה היה נתון לתנודות חדות בשנים האחרונות. בשנת 2001 הסקטור חווה ירידה של 23% בנתוני התעסוקה ומעל 46% בשנת 2002 עקב בועת הדוט-קום. בשנות הצמיחה של 2005-2008 הייתה עלייה בתעסוקה אך קטנה יחסית של 5% בממוצע בשנה ולאחר פרוץ המשבר הכלכלי האחרון, 6% ירידה בכל שנה. משנת 2011 סקטור הטכנולוגיה חזר לצמוח והיה אחראי על 4% מכלל הצמיחה בתעסוקה ב-2011 ו-2012 ועלייה של 22% ב-2013.

חשוב לציין, שעבודות טכנולוגיות לא מתרחשות רק בסקטור הטכנולוגיה. פועלים טכנולוגיים נמצאים בסקטורים שונים והם אחראים ל-3.6% מכלל המועסקים במדינות ה-OECD בשנת 2014. לפי הנתונים של חברת המחקר אתוסיה (Ethosia) המתבססים על נתוני הלמ”ס, מגזר ההיי-טק בישראל גדול במיוחד לעומת מדינות ה-OECD ואחראי על כ-10% משוק התעסוקה.

שוק הטכנולוגיה אחראי ליצירת עבודות חדשות, שחלקן לא היו קיימות לפני כן. אם ניקח, למשל, את שוק האפליקציות לסלולר, שצומח בשנים האחרונות בעולם ובישראל. זה אחראי לעבודות נוספות מעבר לפיתוח, כגון: תאימות, אבטחה, שיווק ומכירה, שירות לקוחות ועוד. לפי הערכות אופטימיות, שנעשו בארה”ב, על כל עבודת היי-טק חדשה, נוצרים עוד חמש עבודות נוספות במעגל החיצוני. מצד שני, יש הוכחות דווקא לצד השני, כיוון שחברות שצומחות בקצב מרשים ביותר בתחום הטכנולוגיה, כמו DropBox או WhatsApp, המשרתות מיליונים של לקוחות, מעסיקות מספר מועט של עובדים.

תוצאות: באופן לא מפתיע המחקר מוצא, שיש השפעה בטווח הקצר בין עלות ההון במגזרי הטכנולוגיה לבין תעסוקה, כלומר: ככל שהעלות יורדת, כך גם הדרישה לעובדים יורדת. ההשפעה הגדולה ביותר מורגשת בעיקר על העובדים בעלי השכר הנמוך, שהטכנולוגיה הזולה והגדלת פריון העבודה מאפשרים את החלפתם. לפי נתוני ה-OECD, שנאספו ממספר מדינות, ההשפעה הגדולה ביותר של הטכנולוגיה היא על עובדי החקלאות- ירידה של 15% בביקוש, 11.6% בשוק האנרגיה ובפיננסים. כזכור, לפי ההערכות, מצב זה מאזן עצמו בסופו של דבר, אך זה לוקח מספר שנים ועדיין יש לערוך מחקרים, שיבדקו את ההשפעה לטווח ארוך על מצב התעסוקה ועל המשק באופן כללי.

בישראל, פרדוקס הטכנולוגיה צריך להיבחן באופן מדוקדק הרבה יותר, כיוון שהמשק הישראלי נשען על היי-טק בצורה נרחבת הרבה יותר משאר מדינות ה-OECD. מצב זה יצר בישראל “כלכלה דואלית”, כלומר סקטור טכנולוגי מתקדם מאוד עם שיעורי פרודוקטיביות גבוהים וכמובן שכר גבוה ומצד שני, הסקטור התעשייתי המסורתי, שנשרך מאחור. ההיי-טק לא מצליח לסחוב את שאר הסקטורים. בנוסף, המהפכה התעשייתית השנייה כבר כאן ויותר עבודות אובדות לטובת מחשבים ורובוטים חכמים, כך שהאפקט שיש לטכנולוגיה על שוק התעסוקה רק יגבר. כלל הנתונים הללו מובילים את ישראל ואת מדינות ה-OECD לחשוב מחדש על צמיחה ולייצר צמיחה מכלילה, שתאפשר לעוד מגזרים ליהנות מהקדמה הטכנולוגית ולא להשתרך מאחור.