פותרי הבעיות – הצורך הבסיסי בכישורים טכנולוגיים

מיהו עובד טוב? יש פרמטרים רבים להגדיר עובד טוב כגון: חריצות, התמדה, ידע ועוד, אך רבים מאתנו יגדירו אותו כאחד “המגדיל ראש”, כלומר צופה בעיות ויכול לפתור אותם. כיום, שוק העבודה הופך להיות יותר ויותר טכנולוגי, לא רק במגזרי ההיי-טק, אלא גם בתעשיות המסורתיות ועובדים נדרשים לכישורים טכנולוגיים. ארגון ה-OECD יזם סקר נרחב אודות כישורים למבוגרים בשם PIAAC, החליט לבדוק נושא זה ולראות כיצד העובדים במדינות ה-OECD מתמודדים עם בעיות בסביבה טכנולוגית.

שוק העבודה משתנה עם התקדמות הטכנולוגיה. בעבר, עובדים רבים עבדו בעבודות רוטיניות, שדרשו הכשרה קצרה ומעט, אם בכלל, פתרון בעיות שעלו תוך כדי העבודה. התמונה העולה ברוחנו, כאשר חושבים על הכלכלה של המאה ה-20, הינה פס הייצור במפעלים הגדולים, אך כיום, יותר ממאה שנים אחר-כך, עבודות אלו עברו אוטומציה ונעשות על-ידי מחשבים ורובוטים. אפילו עבודות רוטיניות מורכבות יותר, כמו נהיגה ברכבת התחתית בפריז, הפכו לאוטומטיות וכבר כיום שני קווים מופעלים ללא נהג ובעתיד כל הנהגים יוחלפו במערכת אוטומטית. רוב העבודות כיום דורשות ידע טכני מסוים ומעטים הסקטורים, בהם אין צורך בכישורים אלו.

נתחיל מהסוף- שליש מהמשתתפים בסקר הנוכחי הציגו רמה גבוהה של יכולת בשימוש בכישורי טכנולוגיה (ICT), הווה אומר: מסוגלים לפתור בעיות הדורשות שילוב של מספר יישומים, מסוגלים להעריך באופן יעיל תוצאות חיפוש ומסוגלים להגיב לתוצאות בלתי צפויות מדי פעם. המדינות הנורדיות והולנד הן בעלות שיעור המבוגרים המוכשרים ביותר בפתרון בעיות עם 40%, שהגיעו לרמה הגבוהה ביותר. בניגוד אליהן, אירלנד ופולין הגיעו רק ל-20%. קשר מעניין, שניתן לראות, הוא בין רמת כישורי העובדים למספר שעות העבודה. הולנד למשל, ששיעורי עובדיה עם רמת כישורי טכנולוגיה, גבוהים למדי, הינה המדינה בעלת שבוע עבודה קצר במיוחד, בעוד אירים ופולנים עובדים מעל 400 שעות יותר בשנה מעמיתיהם ההולנדים.

פער השנים משחק תפקיד חשוב בנושא כישורי טכנולוגיה היות ולצעירים (16-24) יש כישורים טובים יותר, כיוון שגדלו בסביבה טכנולוגית, בניגוד למבוגרים שלא בהכרח השתמשו במחשב בצעירותם. בנוסף, מבוגרים בעלי כישורי קריאה ומתמטיקה גבוהים, הציגו גם הם אמצעות כישורים טכנולוגיים ולכן הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להעסקה ולשכר גבוה.

כישורי טכנולוגיה רלוונטיים לא רק לשוק העבודה, אלא לחיי היומיום ובמדינות ה-OECD, שני שליש מהאזרחים משתמשים בדואר אלקטרוני מחוץ לחיי העבודה וכמחצית משתמשים במעבד תמלילים לפחות פעם בחודש. החיבור בין שעות הפנאי לשעות העבודה הובלט היטב במבחן, כיוון שהמדינות הנורדיות והולנד, שהגיעו לציון הגבוה ביותר, הן גם המדינות, בהן מרבית האזרחים משתמשים בכישורי טכנולוגיה מחוץ לשעות העבודה.

אף על פי, שמדינות ה-OECD הינן המדינות המפותחות בעולם, 8% מאזרחי מדינות אלו נעדרים ניסיון שימוש במחשב ו-5% נוספים הם בעלי ניסיון מוגבל מאוד עד לרמה, שאינם יודעים להדגיש טקסט במסמך וורד או בדף אינטרנט. הקושי הרב של אזרחים ללא כישורי אינטרנט מוכפלים כיום בשוק העבודה הנוכחי, כיוון שרוב העבודות הזמינות כיום מפורסמות באינטרנט ודורשות ידע בסיסי בחיפוש אינטרנטי ומשלוח קורות חיים בדואר אלקטרוני.

מעבר להשקעה הברורה בכישורים ובכישורי טכנולוגיה בפרט, המדינה מנסה לנגיש שירותיה לקהל הרחב באמצעות האינטרנט ומגמה זו רק תגבר. אנשים ללא כישורי אינטרנט בסיסיים יישארו מאחור, לא רק בשוק העבודה אלא גם ביכולת שלהם לתקשר עם מוסדות המדינה ולכן על המדינה לנגיש שירותים אלו גם לאנשים ללא כישורים אבל בעיקר לטפח אוכלוסייה זו באמצעות תוכניות לימוד מקצועיות.

ישראל: העובדים הישראלים לא היו חלק מהסקר בשלב זה, כיוון שישראל משתתפת בסבב ב’ של PIAAC והתוצאות הראשונות יגיעו רק ב-2016. אז נוכל לראות את מצבם של העובדים הישראלים מול שאר אזרחי ה-OECD. כיום, מפעיל משרד הכלכלה מספר תוכניות הכשרה מקצועית לשם טיפוח כישורים וכישורים טכנולוגיים בפרט.