ביום חמישי ושישי יפגשו שרים ונציגים בכירים של כלל מדינות ה-OECD לפורום השרים, שיעסוק הפעם בבניית שוק תעסוקה עמיד ומכליל יותר. לקראת הכנס, נציגי העובדים והמעסיקים ב-OECD הציגו את החזון שלהם לעתיד שוק התעסוקה.
נציגי העובדים: עבודות טובות יותר להורדת אי-השוויון
לפי TUAC, כנס השרים הנוכחי מתכנס בזמן קריטי לשוק התעסוקה שעדיין מדדה מאחור עקב המשבר הכלכלי האחרון. שיעורי האבטלה במרבית מדינות ה-OECD גבוהים ברמה בלתי מתקבלת על הדעת, בייחוד בקרב אוכלוסיית צעירים. מעבר לכך, רמות אי-השוויון בהכנסות הם הגבוהים ביותר ב-30 שנים האחרונות, בעוד הכנסות משק הבית לא גדלו כלל ואף ספגו ירידה חדה במדינות, שנפגעו מהמשבר הכלכלי.
שוק התעסוקה הנוכחי הופך להיות יותר ויותר מקוטב עם התחזקות מגמת ‘עבודות לא סטנדרטיות’, קרי: עבודות זמניות, חצאי משרה ועבודות ללא חוזה מחייב. הפתרון הקל של שוק עבודה גמיש לא יפתור בעיה זו, אלא רק יחמיר אותה ויש צורך בעבודות איכותיות, שיאפשרו לעובד רווחה כלכלית. המדיניות, שצריכה להיתמך על-ידי ה-OECD, היא שכר מינימום גבוה יותר, קידום הסכמים קיבוציים, הוספת תקציבי רווחה ושילוב אוכלוסיות מוחלשות בשוק התעסוקה.
אחת הבעיות הקריטיות בשוק התעסוקה הנוכחי הינה אבטלת צעירים ופתרון אי-התאמת כישורים חשובה, אך היא לא זו שתפתור בעיה זו. ישנם החושבים, שעלייה בשכר המינימום תפגע בצעירים, הרוצים להיכנס לשוק התעסוקה, אך במדינות רבות, שהעלו את שכר הבסיס בשנים האחרונות, לא הייתה פגיעה בנתוני התעסוקה. חשוב מאוד לפתור את בעיית התעסוקה הלא פורמאלית, שפוגעת בעיקר באוכלוסייה זו, כיוון שמחקרי ה-OECD מוכיחים, שאופק התעסוקתי והשכר של העובד נקבעים בעשור הראשון לחייו של העובד ולכן חייבים למצוא פתרונות בהקדם.
בעיה נוספת, הקשורה לצעירים, היא מה שמכונה NEET, כלומר: צעירים שאינם נמצאים במערכת החינוך, תעסוקה או הכשרה מקצועית ובמדינות רבות אחוז זה עומד על 20% (בישראל, נתון זה עומד על 15%). כדי לפתור בעיה זו TUAC מציעים את הצעדים הבאים:
- מעורבות המדינה במעבר יעיל יותר ממערכת החינוך או הכשרה מקצועית לשוק התעסוקה
- מערכת התמחות מסודרת, שתפעל בשיתוף פעולה של המדינה, מעסיקים ומערכת החינוך או לחילופין מרכזי הכשרה מיוחדים לצעירים שיספקו עבודות והכשרה
- השקעה גדולה ביותר בחינוך ציבורי והכשרות מקצועיות, כולל על-ידי המעסיקים, דרך קרן הדרכה ממשלתית
שוק התעסוקה הנוכחי לא מטיב גם עם אוכלוסיית הוותיקים והרפורמות האחרונות בפנסיה העלו את גיל הפרישה כפתרון לעלייה בתוחלת החיים ובכל זאת שיעור התעסוקה בקרב גילאי 60-64 עומד על 43% בממוצע (בישראל זה קרוב ל-60%). יחד עם זאת, עלייה בתוחלת החיים אינה שוויונית ונמוכה יותר בקרב עניים ובעלי כישורים נמוכים. לכן, עלייה כוללת בגיל הפרישה מעמיקה את הפערים ומגדילה עוני מבוגרים.
שוק התעסוקה העתידי: בכנס השרים יעסקו בנוסף בהשפעות הטכנולוגיות הקיימות על שוק התעסוקה העתידי ולכן TUAC ממליצים להתכונן לעתיד זה בכובד ראש. הכלכלה הדיגיטלית יוצרת עבודות מעין זמניות, מה שמכונה בארה”ב עבודות חלטורה, כמו אובר ודומיהם. מגמה זו מצטרפת למגמות מוכרות כגון: מיקור חוץ, קבלן משנה, offshoring וסיווג עובדים כעצמאים. לכן, המדינות צריכות לייצר מערכת, שתבטיח לעובדים אלו שכר הוגן, הגנות סוציאליות ואף הזכות להתאגדות. ההמלצות של TUAC לעידן הדיגיטלי הן:
- עידוד ייצור מוצרים ושירותים חדשים באיכות גבוהה, שיבטיחו הגדלת פרודוקטיביות העובדים ושכרם
- התמקדות בעבודות איכותיות
- צמצום חוזים לא סטנדרטים בשוק התעסוקה
- השקעה בהכשרות ובכישורי העובדים שיכינו אותם לעולם הדיגיטלי

עמדת המעסיקים: צמיחה כלכלית תביא עבודות
לפי BIAC, שוק התעסוקה נמצא בעין הסערה עקב שינויים טכנולוגיים וחברתיים וכדי לעבור את הסערה הזו בשלום יש לשים את מבטחנו על צמיחה כלכלית, שתעודד התרחבות עסקים וכך יצירת עבודות. לשם כך, המדינה חייבת לעודד סחר, השקעות ובעיקר יציבות רגולטורית, שתאפשר שוק עבודה גמיש.
השנים של אחרי המשבר לא החזירו את היקף ההשקעות לעידן שלפני המשבר ולכן שוק התעסוקה עדיין מדדה מאחור. הסיבות למחסור בהשקעות הן מדיניות פיננסית עמומה ורגולציה נוקשה להגנת העובדים. במדינות OECD מסוימות, הגנות אלו מקשות ולא מתמרצות עסקים להגדיל את הפעילות העסקית, לפתח טכנולוגיות חדשות ולהעסיק עובדים חדשים.
חידושים טכנולוגיים מביאים עימם שינויים מרחיקי לכת בשוק התעסוקה ולכן גמישות בשילוב הכשרות מקצועיות בכישורים טכנולוגיים יכולים לעזור רבות לעובדים. בסופו של דבר, המדינה צריכה לעודד תעסוקה ולא להבטיח עבודה כזו או אחרת וכדי לעשות זאת היא צריכה לעודד שוק עבודה גמיש, המאפשר לעובד לעבור בקלות בין עבודות ויגדיל את ההיצע במשק. בין היתר, על הממשלות השונות לעודד יזמות באמצעות רגולציה נוקשה פחות, השקעה בכישורים החסרים בשוק העבודה ועידוד כניסת נשים לשוק התעסוקה. כדי להתמודד בהצלחה עם השוק העתידי, BIAC ממליצים על הטבות מס שייקחו בחשבון סוגי עבודות שונות, כגון משרות חלקיות, שהופכות לחלק גדול יותר במשק.
כישורים ומוביליות: לפי BIAC, הממשלות צריכות להתמקד בכישורי העובדים ובעיקר באלו הצריכים להילמד במערכת החינוך. כישורים יאפשרו לעובד מוביליות גדולה יותר, לא רק בין עבודות אלא בין מקומות. אין לפחד מהעתיד הדיגיטלי ואמנם מערכות אוטומטיות יגרמו לאיבוד עבודות אך העולם תמיד יצטרך עובדים אנושים, בעיקר בעלי כישורים גבוהים ולכן על המדינה להשקיע בכישורים דיגיטליים.

אי-שוויון: יש לדבר על שוויון הזדמנויות, כיוון שהשוק צריך לעודד ולתגמל הישגים, לקיחת סיכונים וחדשנות. האסטרטגיה הכלכלית צריכה להמשיך להתבסס על יצירת עסקים וצמיחה ככלי להכללה חברתית. כדי להשיג שוויון הזדמנויות, המדינה צריכה לייצר מדיניות טובה יותר בתחום הבריאות, דיור וחינוך מגיל צעיר. שכר מינימום יכול לעזור בטווח הקצר, אך לא פותר בעיית אי-השוויון ובטח לא את האפשרות לתעסוקה בטווח הארוך. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם קשיים אלו היא דרך השקעה בהון האנושי.