ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
פרודוקטיביות העסקים הקטנים בישראל נמוכה יחסית לעומת מדינות הארגון. אלו כלי מדיניות ואסטרטגיות יכול הארגון להציע לישראל להתמודד עם סוגייה זו?
כלכלת ישראל מאופיינת בכלכלה דואלית בין מגזר היי-טק משגשג ומגזר שאינו היי-טק, הכולל תעשייה מסורתית ושירותים. במגזר היי-טק, ה-SME’s (עסקים קטנים ובינוניים) בישראל פועלים היטב, ברמות בינלאומיות ואילו פערי הפרודוקטיביות קיימים בעיקר בחברות ייצור קטנות עם פחות מ-50 עובדים. הפרסום העתידי OECD Review of SME and Entrepreneurship Policies in Israel: 2016 ממליץ מספר רפורמות היכולות לקדם את הפרודוקטיביות בישראל בעתיד הקרוב.
ראשית, רגולציה השוק כגון חסמים אדמיניסטרטיביים ליזמות וחסמים אדמיניסטרטיביים לסחר והשקעות, הם בין הגבוהים במדינות ה-OECD והורדתם תאפשר תחרות גדולה בשוק המוצרים מה שיתרום בסופו של דבר לגידול בפרודוקטיביות. מבחינה זו, הפרסום OECD Review of SME andentrepreneurship policies in Israel: 2016 ממליץ הטמעה מלאה של חוק הריכוזיות ומתן כוח גדול יותר, בעיקר בהשתת סנקציות, לרשות ההגבלים העסקיים.
שנית, מדיניות החדשנות בישראל מוטה לעבר מחקר ופיתוח ולמגזר הייצוא מה שמגביר את הכלכלה הדואלית הישראלית. הממשלה צריכה להשקיע משאבים רבים יותר בהשקעות לחדשנות במגזר הלאו-טק ולעודד חדשנות לא טכנולוגית במגזרי הייצור והשירותים כגון: שיווק חכם, ניהול יעיל יותר ומבנה ארגוני חדשני.
שלישית, כישורי העובדים קשורים באופן ישיר לפרודוקטיביות שלהם. מבחינה זו לישראל יש פוטנציאל רב בזכות שיעור גבוה של בעלי תעודות אקדמאיות ובכל זאת יש מיעוט עובדים מיומנים ב-SME’s. לשם כך יש לערב את החברות הקטנות והבינוניות בתכנון הקורסים באקדמיה, עזרה בהוראה ומתן תמיכה לשדרוג שיטות פרודוקטיביות וניהול לעסקים קטנים ובינוניים לשם הגדלת הביקוש שלהם לעובדים בעלי כישורים גבוהים. בנוסף, ישראל צריכה להפעיל תוכניות הכשרה לכוח האדם הקיים בחברות אלו באמצעות סובסידיות ספציפיות.
ראשית, רגולציה השוק כגון חסמים אדמיניסטרטיביים ליזמות וחסמים אדמיניסטרטיביים לסחר והשקעות, הם בין הגבוהים במדינות ה-OECD והורדתם תאפשר תחרות גדולה בשוק המוצרים מה שיתרום בסופו של דבר לגידול בפרודוקטיביות. מבחינה זו, הפרסום OECD Review of SME andentrepreneurship policies in Israel: 2016 ממליץ הטמעה מלאה של חוק הריכוזיות ומתן כוח גדול יותר, בעיקר בהשתת סנקציות, לרשות ההגבלים העסקיים.
שנית, מדיניות החדשנות בישראל מוטה לעבר מחקר ופיתוח ולמגזר הייצוא מה שמגביר את הכלכלה הדואלית הישראלית. הממשלה צריכה להשקיע משאבים רבים יותר בהשקעות לחדשנות במגזר הלאו-טק ולעודד חדשנות לא טכנולוגית במגזרי הייצור והשירותים כגון: שיווק חכם, ניהול יעיל יותר ומבנה ארגוני חדשני.
שלישית, כישורי העובדים קשורים באופן ישיר לפרודוקטיביות שלהם. מבחינה זו לישראל יש פוטנציאל רב בזכות שיעור גבוה של בעלי תעודות אקדמאיות ובכל זאת יש מיעוט עובדים מיומנים ב-SME’s. לשם כך יש לערב את החברות הקטנות והבינוניות בתכנון הקורסים באקדמיה, עזרה בהוראה ומתן תמיכה לשדרוג שיטות פרודוקטיביות וניהול לעסקים קטנים ובינוניים לשם הגדלת הביקוש שלהם לעובדים בעלי כישורים גבוהים. בנוסף, ישראל צריכה להפעיל תוכניות הכשרה לכוח האדם הקיים בחברות אלו באמצעות סובסידיות ספציפיות.
כיצד ישראל יכולה ללמוד מניסיון של מדינות אחרות ב-OECD בהגדלת הפרודוקטיביות בעסקים קטנים ובינונים?
ישראל יכולה ללמוד לא מעט ולשאוב השראה ממדינות אחרות בנושא זה, בדיוק כמו שישראל מעוררת השראה במדינות רבות בזכות הכלכלה היזמית במגזר ההיי-טק. בפרסום OECD Review of SME and Entrepreneurship Policies in Israel: 2016 אנחנו מביאים מספר דוגמות ממדינות OECD אחרות שיכולות לעזור לישראל בנושא זה, למשל בדנמרק, סוכנות החדשנות עוזרת למנהלים בעסקים קטנים ובינוניים לזהות היכן הם יכולים לבצע שיפורי פרודוקטיביות; סוכנות היזמות באירלנד עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בגישה לשווקים בינלאומיים; קוריאה מבצעת רכש כדי לעודד חדשנות במגזר זה; הסוכנות לעסקים בקנדה מספקת שירותי תמיכה מקוונים לשם פישוט רישיונות עסק וכך מקלה על הבירוקרטיה.
ישראל יכולה ללמוד לא מעט ולשאוב השראה ממדינות אחרות בנושא זה, בדיוק כמו שישראל מעוררת השראה במדינות רבות בזכות הכלכלה היזמית במגזר ההיי-טק. בפרסום OECD Review of SME and Entrepreneurship Policies in Israel: 2016 אנחנו מביאים מספר דוגמות ממדינות OECD אחרות שיכולות לעזור לישראל בנושא זה, למשל בדנמרק, סוכנות החדשנות עוזרת למנהלים בעסקים קטנים ובינוניים לזהות היכן הם יכולים לבצע שיפורי פרודוקטיביות; סוכנות היזמות באירלנד עוזרת לעסקים קטנים ובינוניים בגישה לשווקים בינלאומיים; קוריאה מבצעת רכש כדי לעודד חדשנות במגזר זה; הסוכנות לעסקים בקנדה מספקת שירותי תמיכה מקוונים לשם פישוט רישיונות עסק וכך מקלה על הבירוקרטיה.
מימון SME’s היא אחת מהבעיות המרכזיות בישראל. כיצד מדינות OECD אחרות התגברו על בעיה זו ואלו מקורות מימון שונים קיימים?
לפי הפרסום, Financing SMEs and Entrepreneurs 2016: An OECD Scoreboard, גובה ההלוואות שהוענקו לחברות קטנות ובינוניות בישראל עלה ב-3.4% בין השנים 2007-2014. למרות זאת, קו האשראי לחברות אלו עדיין מוגבל לרוב ומשך הלוואה לעסקים קטנים הינו קצר. אחד מהאתגרים הבסיסיים ביותר לשיפור מימון SME’s הוא על-ידי תחרות מוגברת במגזר הבנקים בישראל. שני הבנקים הגדולים במשק (בנק לאומי ובנק הפועלים) מספקים 60% מקרדיט הבנקים ולמעשה חמשת הבנקים המרכזיים מספקים 95% מכלל הקרדיט. תחרות מוגברת יותר תגרום לבנקים לחקור שווקים חדשים ולפתח מוצרים חדשנים יותר לעסקים קטנים ובינוניים. יחד עם רפורמה מבנית זאת, ניתן בינתיים לבצע התאמות ביוזמות מימון ממשלתיות, למשל, תכנית המימון לעסקים קטנים ובינוניים, המספקת הלוואות ל-SME’s, יכולה לאפשר הלוואות ארוכות יותר לשם השקעה ולהעניק הלוואות רבות יותר לעסקי סטרטאפ. ישראל יכולה אף לחשוב על יוזמות נוספות כגון יצירת מנגנון להבטחת הלוואות ל-SME’s ואף להקים חברות לפיתוח עסקים שיעודדו השקעות ב-SME’s.
לפי הפרסום, Financing SMEs and Entrepreneurs 2016: An OECD Scoreboard, גובה ההלוואות שהוענקו לחברות קטנות ובינוניות בישראל עלה ב-3.4% בין השנים 2007-2014. למרות זאת, קו האשראי לחברות אלו עדיין מוגבל לרוב ומשך הלוואה לעסקים קטנים הינו קצר. אחד מהאתגרים הבסיסיים ביותר לשיפור מימון SME’s הוא על-ידי תחרות מוגברת במגזר הבנקים בישראל. שני הבנקים הגדולים במשק (בנק לאומי ובנק הפועלים) מספקים 60% מקרדיט הבנקים ולמעשה חמשת הבנקים המרכזיים מספקים 95% מכלל הקרדיט. תחרות מוגברת יותר תגרום לבנקים לחקור שווקים חדשים ולפתח מוצרים חדשנים יותר לעסקים קטנים ובינוניים. יחד עם רפורמה מבנית זאת, ניתן בינתיים לבצע התאמות ביוזמות מימון ממשלתיות, למשל, תכנית המימון לעסקים קטנים ובינוניים, המספקת הלוואות ל-SME’s, יכולה לאפשר הלוואות ארוכות יותר לשם השקעה ולהעניק הלוואות רבות יותר לעסקי סטרטאפ. ישראל יכולה אף לחשוב על יוזמות נוספות כגון יצירת מנגנון להבטחת הלוואות ל-SME’s ואף להקים חברות לפיתוח עסקים שיעודדו השקעות ב-SME’s.
אלו תמריצי מס והלוואות יכולים לשמש כלים אפקטיביים במימון פרטי או ציבורי לעסקים קטנים ובינוניים?
במדינות רבות מפחיתים מסים על הרווחים כדי לתמרץ השקעות פרטיות ב-SME’s. בבריטניה למשל, תכנית ההשקעה בעסקים (Enterprise Investment Scheme) מתמרצת השקעות בעסקים קטנים כהשקעות אנג’ל ועד כה התכנית הזו מצליחה למדי. התכנית הבריטית מציעה מספר הקלות מס למשקיעים פוטנציאלים, עד לחצי מיליון לירות שטרלינג בשנה. התכנית מחייבת השקעות בחברות קטנות עם נכסים שלא עולים על 15 מיליון לירות שטרלינג ולא יותר מ-250 עובדים. המשקיעים מקבלים 30% הנחה במס על גובה ההשקעה כל עוד הם מחזיקים במניות בחברת EIS לפחות שלוש שנים.
לישראל יש כבר מסגרת חוקית להשקעות אנג’לים אך החוק נוקשה מדי, בעיקר בהקשר על אלו חברות זכאיות להשקעה – רק חברות שחלק המו”פ שלהם הוא לפחות 70% מההוצאות ולפחות 75% מהם מושקעים בישראל ובנוסף, רווחי החברה לא עולים על 50% מהוצאות המו”פ. יש להקל מעט על חוקים האלו כדי למשוך יותר השקעות אנג’לים לישראל.
במדינות רבות מפחיתים מסים על הרווחים כדי לתמרץ השקעות פרטיות ב-SME’s. בבריטניה למשל, תכנית ההשקעה בעסקים (Enterprise Investment Scheme) מתמרצת השקעות בעסקים קטנים כהשקעות אנג’ל ועד כה התכנית הזו מצליחה למדי. התכנית הבריטית מציעה מספר הקלות מס למשקיעים פוטנציאלים, עד לחצי מיליון לירות שטרלינג בשנה. התכנית מחייבת השקעות בחברות קטנות עם נכסים שלא עולים על 15 מיליון לירות שטרלינג ולא יותר מ-250 עובדים. המשקיעים מקבלים 30% הנחה במס על גובה ההשקעה כל עוד הם מחזיקים במניות בחברת EIS לפחות שלוש שנים.
לישראל יש כבר מסגרת חוקית להשקעות אנג’לים אך החוק נוקשה מדי, בעיקר בהקשר על אלו חברות זכאיות להשקעה – רק חברות שחלק המו”פ שלהם הוא לפחות 70% מההוצאות ולפחות 75% מהם מושקעים בישראל ובנוסף, רווחי החברה לא עולים על 50% מהוצאות המו”פ. יש להקל מעט על חוקים האלו כדי למשוך יותר השקעות אנג’לים לישראל.
האם מודלי מימון חדשים כגון מימון המונים או קרנות סיכון חדשניות יכולים לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל?
פלטפורמת מימון המונים צומחת בקצב מסחרר מאז תחילת 2000 אך היא עדיין תופסת נתח מינורי במימון עסקי. בעולם, מודל מימון ההמונים הנפוץ ביותר הינו תורמות ותשורות (כ-1.4 מיליארד דולרים) ואחריו מימון המונים המבוסס על הלוואה (1.2 מיליארד דולרים) ורק חלק קטן למימון עסקי (116 מיליון דולרים). על ישראל לייצר אסטרטגיה כדי לעודד מימון המונים ל-SME’s ויזמות, כולל מימון באמצעות קרדיט. כדי לעשות זאת, יש להתאים את המערכת החוקתית ובעיקר לאפשר למשקיעים לתרום לעסקים תרומות קטנות ללא חובת דיווח. ארה”ב מבצעת רפורמה כזו בימים אלו התאפשר ליחידים להשקיע בחברות סטרטאפ באמצעות מימון המונים, כל עוד ההשקעה אינה עולה על ההכנסה השנתית של המשקיע או שווי השוק שלו וכל זאת כדי להגן על המשקיעים הלא מקצועיים מלקיחת סיכון גבוה מדי. בנוסף, המדינה יכולה להשקיע בשיפור המידע ונגישות למימון המונים כפי שנעשה בצרפת באמצעות בנק הפיתוח שעודד השקעות מימון המונים ואף השיק אתר עם מידע רב למשקיעים חדשים.
פלטפורמת מימון המונים צומחת בקצב מסחרר מאז תחילת 2000 אך היא עדיין תופסת נתח מינורי במימון עסקי. בעולם, מודל מימון ההמונים הנפוץ ביותר הינו תורמות ותשורות (כ-1.4 מיליארד דולרים) ואחריו מימון המונים המבוסס על הלוואה (1.2 מיליארד דולרים) ורק חלק קטן למימון עסקי (116 מיליון דולרים). על ישראל לייצר אסטרטגיה כדי לעודד מימון המונים ל-SME’s ויזמות, כולל מימון באמצעות קרדיט. כדי לעשות זאת, יש להתאים את המערכת החוקתית ובעיקר לאפשר למשקיעים לתרום לעסקים תרומות קטנות ללא חובת דיווח. ארה”ב מבצעת רפורמה כזו בימים אלו התאפשר ליחידים להשקיע בחברות סטרטאפ באמצעות מימון המונים, כל עוד ההשקעה אינה עולה על ההכנסה השנתית של המשקיע או שווי השוק שלו וכל זאת כדי להגן על המשקיעים הלא מקצועיים מלקיחת סיכון גבוה מדי. בנוסף, המדינה יכולה להשקיע בשיפור המידע ונגישות למימון המונים כפי שנעשה בצרפת באמצעות בנק הפיתוח שעודד השקעות מימון המונים ואף השיק אתר עם מידע רב למשקיעים חדשים.
