עיר מקלט – האם אזורים כלכליים ייחודיים יעילים?

האם תמריצי מס יכולים לייצר צמיחה כלכלית ברת קיימא באזורים מיוחדים? מדינות רבות מנסות למשוך משקיעים זרים באמצעות תמריצי מס אך עד כמה זה יעיל? נחום איצקוביץ', מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה הגיע ל-OECD להסביר על המקרה הישראלי

מערכת המס היא כלי לשינוי התנהגותי בקרב צרכנים ומשקיעים ומדינות רבות משתמשות בה כדי למשוך השקעות באמצעות יצירת אזורים כלכלים ייחודיים שבהם ניתנות למשקעים הטבות והקלות מס למשקיעים לשם קידום תעסוקה, אך האם תמריצים אלו יוצרים צמיחה כלכלית?

בכנס שנערך ב-OECD בנושא השקעות בדרום מזרח אירופה דנו בנושא תמריצי מס לאזורים כלכליים ייחודיים והוצגו מספר דוגמאות מרחבי העולם, כולל ישראל. אירלנד הפכה את עיר בירתה – דבלין – למרכז עסקי מוביל בעולם על-ידי הקלות מס וכיום ניתן למצוא שם את משרדי פייסבוק וגוגל המעסיקות עשרות אלפי אנשים. הנציג האירי בכנס הציג תמונה מורכבת יותר כיוון שלאחר ההצלחה של דבלין, אזורים נוספים במדינה ביקשו את אותן הקלות אך כיוון שחסרים עובדים בעלי כישורים גבוהים מחוץ לעיר הבירה, הממשלה יצרה פילים לבנים ואזורי תעשייה לא מוצלחים.

מר נחום איצקוביץ' (אמצעי) מרצה ב-OECD על הניסיון הישראלי בהשקעות באזורים כלכלים מיוחדים

מזכירות ה-OECD הבהירה שאזורים כלכליים ייחודיים שכיחים מאוד ברחבי העולם ומדינות מתפתחות משתמשות במתודה זו לא מעט כדי למשוך משקיעים זרים. לפי דוח ה-OECD שהוכן במיוחד לכנס, נחשף שמיסים הם תמריץ חשוב אך לא בהכרח יעיל, בעיקר במדינות מתפתחות כמו אזור הבלקן שבו יש תמריצים אחרים המושכים משקיעים כגון כוח עבודה זול, מס חברות נמוך ממילא ומחירי חשמל תחרותיים. במדינות אלו יש בעיות אחרות שמערכות מיסוי אטרקטיביות לא יכולות לפתור כגון מחסור בשקיפות וקוהרנטיות רגולטורית, סיכונים פוליטיים ותשתיות בעיתיות. לפי דוח הארגון, משקיעים זרים מעדיפים רגולציה פשוטה, ברורה וקבועה על-פני תמריצי מס, כלומר בטחון חשוב יותר למשקיעים מאשר תמריצים כאלו או אחרים. לפי כותבי הדוח, תמריצי מס חשובים למשקיעים אך הם לא מכפים על חסרונות כגון תשתית בעייתית ויציבות פוליטית ולכן תמריצים אלו הם תוספת ולא תחליף. נקודה חשובה מאוד שמעלה הדוח הוא אופן עיצוב תמריצי המס ולעיתים קרובות מדינות מעניקות תמריצים אלו לחברות זרות שממילא היו באות בזכות תמריצים אחרים כגון כוח עבודה זול ומס חברות נמוך וזה בזבוז של כספי המיסים וחוסר יעילות משווע.

המקרה הישראלי

ה-OECD הזמין לכנס את נחום איצקוביץ', מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה להסביר על הניסיון הישראלי בתחום זה. מר איצקוביץ' הקדים ואמר שבישראל אין למעשה אזורים כלכליים ייחודיים אלא אזורי תעשייה שבהם ניתנים הקלות ותמריצי מס לקידום השקעות. בישראל, הצפון והדרום נחשבים אזורי עדיפות ובהם הממשלה משקיעה מאמצים וכספים לקידום התעשייה והתעסוקה כאשר אזור המרכז, אזור ההיי-טק הישראלי, לא חלק מתמריצי המס הממשלתיים. נחום איצקוביץ' הציג 4 מקרי מבחן.

יוקנעם: הסילקון ואלי של הצפון

מקור: Hmbr. מתוך ויקיפדיה

עד שנות ה-90 אזור התעשייה ביוקנעם נשלט על-ידי חברת סולתם העוסקת בפיתוח וייצור מערכות סיוע צבאיות אך בשנות ה-90 החלו פיטורים המוניים בחברה שגררו פגיעה קשה בתעסוקה באזור זה והאבטלה נסקה ל-35% באותה תקופה. בשיתוף השלטון המקומי הוחלט לשנות את הייעוד ולהשקיע בתעשיות מתקדמות ולשם כך פונה בסיס צה"ל והוגדל שטח אזור התעשייה. תמריצי מיסוי היו ברמה המקומית על-ידי הורדתם ב-50% והמטרה הייתה למשוך תעשיות מגוונות ולא כמו בעבר להסתמך על חברה אחרת גדולה. הממשלה מטעמה נתנה מענקים למחקר ופיתוח ולחברות שיבצעו הכשרה מקצועית. ההצלחה של יוקנעם ידועה לכול היום והנתונים מראים שהרווח לעירייה ממיסי ארנונה הביאו אותה לעצמאות כלכלית ואזור התעשייה מכיל 120 חברות ומעל 10 אלפים עובדים עם הכנסה שנתית של 6$ מיליארד.

קריית גת – נס ושמו אינטל

מקור: ארכיון קריית גת

קריית גת, עיריית פיתוח שנוסדה בשנים הראשונות של מדינת ישראל התבססה כעיירת טקסטיל בזכות חברת פולגת, אחד מהסמלים הבולטים של תעשיית הטקסטיל הישראלית. חברת פולגת הביאה תעסוקה לאזור זה אך הוא לרוב היה בשכר נמוך ולאחר קריסת המפעל, קריית גת אף חוותה הגירה שלילית, בעיקר של צעירים. שינוי אזור התעשייה הוא למעשה שיתוף של מספר מועצות מקומיות כגון יואב ושפיר, יחד עם קריית גת. המדינה מצידה הייתה אחראית על הבאת ענקית השבבים, אינטל, לאזור התעשייה החדש, סבסוד מחירי הנדל"ן לתעשייה, תמריצי מס לעסקים, מענקים למו"פ ולהכשרה מקצועית. הבאת אינטל לקריית גת הקפיצה את מחירי הנדל"ן באזור ומשכה משפחות צעירות ומשכילות. שיתוף הפעולה עם אינטל לא הסתיים רק בהקמת המפעל עצמו אלא גם בפיתוח תוכניות לימוד טכנולוגיות-מדעיות לתושבי האזור.

רהט-עידן הנגב – חיים חדשים לנגב

מקור: Romayan מתוך ויקיפדיה

רהט היא העיר הבדואית הגדולה ביותר בישראל והיא נוסדה בשנת 72 והוכרזה כעיר ב-1994. למרות גודלה, הבעיות ברהט אינן פשוטות ולמעלה ממחצית האוכלוסייה באבטלה עם שיעורי פשיעה גבוהים במיוחד. כדי לפתח תעשייה באזור הוחלט על הקמת אזור תעשייה חדש בקרבת כביש שש והעוגן הוא חברת סודה סטרים המוכרת בכל העולם, שכבר פועלת באזור זה. המטרה של אזור תעשייה זה אינו רק כלכלי גרידא אלא שיתוף פעולה בין האוכלוסיות – יהודים וערבים – לשם פיתוח כלכלי וחברתי. הציפייה שאזור זה יפרח כלכלית בזכות הקירבה לבאר שבע ועיר הבה"דים של צה"ל שאמורה לקום בנגב.

אילת – אואזיס במדבר?

Ester Inbar מתוך ויקיפדיה

אילת היא מקרה ייחודי כי בניגוד לשאר הערים שתמריצי המס התמקדו באזור תעשייה, אילת עצמה היא אזור מס מיוחד שלא חל עליו תשלום מע"מ לשם עידוד התיירות. בעבר, עיקר התעשייה באילת הייתה הנמל ששימש לייבוא של כלי רכב ודלק מהמזרח הרחוק. למרות זאת, אילת סובלת במשך שנים מהגירה שלילית עקב יוקר מחייה גבוה ובעיית תעסוקה כרונית. הפוטנציאל של אילת הוא גדול במיוחד בזכות העוגן התיירותי, שדה תעופה מקומי וגישה לים סוף. הממשלה מנסה לפתח את האזור באמצעות הכרזתו כאיזור סחר חופשי ולקיים תעסוקת תיירות ותעשייה ושיתוף פעולה עם מצרים וירדן. בין היתר, הממשלה מעניקה תמריצי מס לאנשים העובדים באילת ותמריצים למעסיקים. מבחינת תיירות אילת היא הצלחה עם 2.8 מיליון תיירים בשנה אך עדיין לעיר בעיות מבחינת גיוון התעסוקה.

מר איצקוביץ' סיים את הרצאתו בשאלה "האם תמריצי מס מעודדים השקעות ויוצרים חלחול?" למרות ההצלחות שהוצגו, התשובה היא למעשה שלילית ותמריצי מס לבדם לא יוכלו לייצר את ההבדל המיוחד אלא שילוב של מנהיגות מקומית, תשתיות טובות ותמריצים נכונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *