ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מדינות OECD רבות סובלות משיעורי תעסוקה גבוהים במיוחד בעוד ישראל הצליחה לשמור על שיעור אבטלה נמוכים יחסית לאורך המשבר. כיצד אתה תופס זאת?
כלכלת ישראל הצליחה לשלב צמיחה כלכלית מרשימה יחד עם יצירת עבודות וצמיחה זו היא שעזרה להוריד את האבטלה בישראל מ-10% בשנת 2009 ל5.2% כיום, נמוך יותר מממוצע ה-OECD. דבר נוסף שעזר לישראל לייצר עבודות בזמן המשבר הוא שמירה על רמת השכר שמעט לא עלתה בין 2007 ל-2014. מצד שני אי העלאת שכר משפיעה על עובדים לא מיומנים ועובדי יזע ולכן בישראל 22% מהעובדים בשוק התעסוקה מוגדרים כעובדים בעלי שכר נמוך, גבוה יותר מממוצע הOECD. גם אבטלת צעירים בישראל נמוכה יותר מממוצע ה-OECD בעוד שבמדינות רבות זה הגיע לרמה של קטסטרופה ואפשר להסביר את האנומליה הישראלית על-ידי שירות הצבאי החובה שמוציא צעירים משוק התעסוקה ושכר מינימום מדורג לגילאי 16, 17 ו-18.
אלו רפורמות לדעתך צריכה להטמיע ישראל כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה?
לישראל שני אתגרים חברתיים גדולים שפיתרון להם יגיע דרך שוק התעסוקה: הקטנת שיעורי העוני והאי-שוויון שהם הגבוהים במערב והגדלת שיעורי תעסוקה אבל בשכר הוגן. יש לשים לב לרפורמות הבאות:
- הממשלה הישראלית הבינה שהשכר בישראל נמוך מדי ולכן החליטה על העלאת שכר מינימום ב-16% במשכשך שלוש שנים אבל יש לשים לב שזה לא פוגע באפשריות התעסוקה של עובדים בעלי כישורים נמוכים.
- דרך נהדרת לעזור לעובדים בעלי שכר נמוך ולעודד תעסוקה הוא באמצעות מס הכנה שלילי שפועל בישראל החל מ-2012 אך הוא מעט נמוך מדי למשפחות עם ילדים ויש לחשוב לעלות אותו כדי להפוך את העבודה למשתלמת יותר.
- ה-OECD המליץ לישראל מספר פעמיים לחזק את הפיקוח על שוק התעסוקה ולאכוף את חוקי העבודה ביתר שאת ואנחנו שמחים להיווכח שממשלת ישראל ומשרד הכלכלה הגדילו את מספר הפקחים. למרות זאת, זה רק תחילתו של התהליך ויש לוודא שמגמה זו נשמרת כדי לראות את השינוי המיוחל.
- תכנית משרד הכלכלה למרכזי תעסוקה לערבים וחרדים היא תכנית חשובה מאוד לעידוד תעסוקה במגזרים אלו שכידוע משתתפים בשיעורים נמוכים מדי. למרות זאת, שרותי התעסוקה בישראל חסרים את המשאבים המתאימים ומגבילים את סט הפעולות שניתן לבצע כדי לאפשר למגזרים אלו למצוא עבודה. מספר העובדים לעומת דורשי העבודה הוא נמוך מאוד ואפשריות הכשרה המקצועית שניתן להציע לאוכלוסיות אלו אינו מספק.
ה-OECD מדגיש בשנים האחרונות את הנושא של צמיחה מכלילה וחתירה לשוויון. מה ישראל יכולה לבצע בשוק התעסוקה כדי להשיג יעדים אלו?
עוני ואי-שוויון בישראל הם מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD ולמעשה ישראל הינה המדינה עם מספר העניים הגבוה ביותר בארגון. ממדי העוני מסמלים את השסעים בחברה הישראלית כיוון שבאוכלוסיה היהודית ממדי העוני עומדים על 12.5% אך בקרב ערבים וחרדים נתון זה מתקרב ל-50%, בעיקר בגלל תעסוקה נמוכה מאוד בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. ממשלת ישראל, מאז אמצע שנות ה-2000, הצליחה להגדיל את שיעורי התעסוקה במגזרים אלו אך הם עדיין נמוכים מדי בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. הקושי לשלבם בשוק התעסוקה נובע מכישורים נמוכים מדי ולכן על ישראל להתמיד בפעולות הקיימות כגון: מרכזי התעסוקה של משרד הכלכלה בקרב אוכלוסיות אלו, מעונות לילדים ועזרה בהקמת איזורי תעשייה אך הפעולות החשובות ביותר שיש לבצע הן לטווח הארוך: חינוך והכשרה מקצועית לשיפור כישורים.
בהמלצות האחרונות של ה-OECD לישראל דיברו על בעיית הפרודוקטיביות בכלכלה הישראלית שמפרידה בינה לבין הכלכלות המתקדמות בעולם. כיצד ארגון ה-OECD וועדת התעסוקה יכולים לעזור לישראל בנושא זה?
צמיחת פריון העבודה בישראל התמתנה בשנים האחרונות. יש בישראל סקטורים מצטיינים, בעיקר בתחום ההיי-טק המפגינים פרודוקטיביות גבוהה ויכולים להתחרות בשוק הגלובאלי אך יחד עם זאת סקטורים רבים מדי מפגינים פרודוקטיביות נמוכה ולשם כך הממשלה חייבת להגדיל השקעותיה בתשתיות, בעיקר בתחום התחבורה שיאפשר למגזר הפרטי להגדיל את היעילות שלו.
כדי לעלות על מסלול הפרודוקטיביות שיאפשר לישראל להיות כמו המדינות המערביות המתקדמות בעולם, על הממשלה להשקיע בחינוך ולהפחית את ממדי העוני. באופן יחסי, החברה החרדית והערבית מפגינים שיעורי ילודה גבוהים יותר ויחד עם זאת רמת החינוך שלהם נמוכה. בשנים האחרונות ישראל השקיעה יותר בחינוך וניסתה להפחית את מספר התלמידים בכיתה בקרב האוכלוסייה הערבית ובהחלט רואים את התוצאות ובמבחני פיז”ה של ה-OECD יש שיפור משמעותי בקרב אוכלוסייה זו. למרות זאת, שיעורי הליבה בקרב האוכלוסייה החרדית לא גדלו ולעיתים רואים שרמת ההשכלה של הילידים נמוכה מזו של ההורים. כדי לסגור פערים אלו יש להשקיע בחינוך למתמטיקה, מדעים ושפות זרות כדי שיאפשרו לתלמידים החרדים כישורים למציאת עבודה. אמנם, ישראל העלתה את תקציבי החינוך אך באופן יחסי רמת ההשקעה פר תלמיד בישראל נמוכה בהשוואה בין לאומית ויחד עם שיעורי ילודה גבוהים יחסית, ישראל תתקשה לסגור כך את הפערים. לבסוף, על ישראל להשקיע יותר בחינוך מקצועי והכשרות.
כדי לעלות על מסלול הפרודוקטיביות שיאפשר לישראל להיות כמו המדינות המערביות המתקדמות בעולם, על הממשלה להשקיע בחינוך ולהפחית את ממדי העוני. באופן יחסי, החברה החרדית והערבית מפגינים שיעורי ילודה גבוהים יותר ויחד עם זאת רמת החינוך שלהם נמוכה. בשנים האחרונות ישראל השקיעה יותר בחינוך וניסתה להפחית את מספר התלמידים בכיתה בקרב האוכלוסייה הערבית ובהחלט רואים את התוצאות ובמבחני פיז”ה של ה-OECD יש שיפור משמעותי בקרב אוכלוסייה זו. למרות זאת, שיעורי הליבה בקרב האוכלוסייה החרדית לא גדלו ולעיתים רואים שרמת ההשכלה של הילידים נמוכה מזו של ההורים. כדי לסגור פערים אלו יש להשקיע בחינוך למתמטיקה, מדעים ושפות זרות כדי שיאפשרו לתלמידים החרדים כישורים למציאת עבודה. אמנם, ישראל העלתה את תקציבי החינוך אך באופן יחסי רמת ההשקעה פר תלמיד בישראל נמוכה בהשוואה בין לאומית ויחד עם שיעורי ילודה גבוהים יחסית, ישראל תתקשה לסגור כך את הפערים. לבסוף, על ישראל להשקיע יותר בחינוך מקצועי והכשרות.
