עובדים ממורמרים בשירות המדינה?!

ארגון ה-OECD ביצע מחקר מקיף כדי להבין כיצד הרפורמות בשירות המדינה שבוצעו עקב המשבר הכלכלי, השפיעו על שוק העבודה בסקטור הציבורי, על פעילות העובדים והמחוייבות שלהם לציבור

המשבר הכלכלי, שהחל אי שם בשנת 2008, גרם לקיצוצים רבים בתקציבי המדינות ובסקטור הציבורי בפרט ומדינות רבות החלו רפורמות בשירות הציבורי, תהליך שהחל עוד לפני המשבר עקב רצון להקטין את הבירוקרטיה, שנתפסת כפחות יעילה ויותר יקרה מהשוק הפרטי. ארגון ה-OECD ביצע מחקר מקיף כדי להבין כיצד הרפורמות, שבוצעו, השפיעו על שוק העבודה בסקטור הציבורי.

השאלה הראשונית, שנשאלה היא "האם יש לכם מידע, שהרפורמות השונות, שבוצעו במגזר הציבורי, עזרו לביטחון העובדים, מוטיבציה וכו'?", 25% מהנשאלים ענו שאין להם מידע כזה. נתון זה מציף את אחת הבעיות האקוטיות בביצוע רפורמות והיא חוסר המעקב אחר השפעתה של הרפורמה. כמו כן, נושא זה מעיד, שפעמים רבות ברפורמות, הכוללות פיטורים וקיצוצים, כמעט ואין התייחסות לעובדים שנשארים וכיצד רפורמות אלו ישפיעו עליהם.

ברוב המדינות, שנסקרו בסקר, הסקטור הציבורי הצטמצם ברמות שונות, החל מקיצוץ דרסטי ביוון ופורטוגל וכלה בעלייה מתונה בשוודיה. הסקר מגלה, שפיטורים במגזר הציבורי נעשו באופן ייחודי למגזר זה ובעיקר דרך אי-איוש תקנים של אנשים שפרשו, מעל 80% מהמקרים, פרישה מרצון, מיקור חוץ ובעיקר הקפאת גיוסים. למעשה, נקודת ההנחה של הממשלות היא, שניתן לעשות יותר עם פחות, אך כיצד זה מתבצע בפועל וכיצד זה משפיע על הבירוקרטיה הציבורית?

רוב העובדים, שהסכימו לפרישה מרצון, למשל, אלו הם העובדים המוכשרים ביותר בתחומם, שלא חששו לעתיד התעסוקתי שלהם. בנוסף, חוסר איוש תקנים והמתנה לפרישה יצרה שירות ציבורי מבוגר יותר ומחסור בגיוון אתני, כיוון שעובדים חדשים לא גיוסו.

הפחתת כוח אדם
הפחתת כוח אדם

דרך נוספת לקצץ במגזר הציבורי הייתה באמצעות שחיקת שכר ולמעלה מ- 67% מהרפורמות, בחרו לבצע הקפאת שכר. ב-38% מהמקרים הפסיקו עם מענק בונוסים, במקרה של הצלחות. מגמה נוספת בקיצוץ בסקטור הציבורי היא הפסקה דרסטית בשעות לימוד והעשרת עובדים. יש לציין, שבעולם הטכנולוגי כבר אין צורך לבצע העשרה רק דרך שליחת העובדים למרכז העשרה, אלא דרך וויבנרים וכדומה ולכן אולי כך ניתן להסביר נתון זה.

קיצוצי שכר
קיצוצי שכר

הסקר ניסה לבדוק, בעיקר, כיצד הרפורמות הללו השפיעו על העובדים, שנותרו, כי הרי בסופו של דבר גם קובעי המדיניות שרוצים לקצץ במגזר הציבורי, רואים בו חשיבות רבה. המדד הראשון, שהרפורמות השפיעו עליו לרעה, הוא חוסר אמון בדרג הניהולי, שהגיע בדירוג לפני ירידה בתחושת הסיפוק מהעבודה. הסבר אפשרי לכך הוא, שבסופו של דבר המנהלים הם אלו, המביאים את בשורות האיוב על פיטורים, קיצוצים והקפאות שכר.

עוד השפעה היא עלייה ברמות המתח והלחץ של העובדים- 58% מהנסקרים סיפרו, שרמות הלחץ עלו מאז החלת הרפורמות. באופן מפתיע, כמעט ולא נוספו עוד ימי מחלה של העובדים. הסבר אפשרי לכך, הוא שהם היו ברמה גבוהה במיוחד עוד לפני הרפורמות. לא הכול עגום בתוצאות הסקר וההשפעות החיוביות עקב הרפורמות הן הרגשת העובדים, שיש להם כיום יותר אוטונומיה ויותר אחריות בתפקיד, עקב מחסור בכוח אדם.

הסקר בדק מדד נוסף ומסקרן והוא רמת השחיתות במגזר הציבורי. השערה מקובלת היא, שהמגזר הציבורי נוטה להיות מושחת ומסואב עקב רמות הבזבוז הכספי וכמות העובדים בו. הסקר מגלה, שרמת השחיתות למעשה לא השתנתה כמעט והמדינות בעלות מגזר ציבורי בעייתי, כמו יוון וספרד, על אף הפיטורים הנרחבים, לא השתפרו במדד זה ומצב השחיתות אף הוחמר. שוודיה, למשל, עדיין ממוקמת גבוה במדד הניקיון הציבורי, למרות שהיא המדינה היחידה בסקר, שהוסיפה עובדים רבים למגזר הציבורי.

מדד אחרון, שבו הסקר עסק והוא חשוב ביותר, הוא רמת המחויבות של העובדים. השאלה, שעומדת מאחורי מדד זה היא כיצד ניתן לייצר עובדים מחויבים בעת פיטורים נרחבים ורפורמות, המשפיעות על תנאי העבודה. הסקר מוצא, שניתן לשפר את רמת המחויבות גם בעת רפורמות ולהנהגה יש תפקיד מכריע בכך. ארגון הרוצה לייצר עובדים מחויבים יותר חייב לייצר סביבה של אמון והוגנות בין ההנהלה לעובדים.

בישראל המצב אינו שונה ונתונים אחרונים מראים, ששיעור התחלופה במגזר הציבורי אינו גבוה ורוב התחלופה היא פרישה מרצון או עקב הגעה לגיל פרישה. דבר זה יוצר מגזר ציבורי מבוסס קריירה, כלומר מתאפיין בקביעות, ניוד פנימי וקידום מוגבל, לעומת מגזר ציבורי, המבוסס תפקיד, המתאפיין בכניסה רחבה יותר של כוח אדם מבחוץ. מצד שני, בשנים האחרונות יש ניסיון לשפר את המגזר הציבורי ולרענן את השורות על-ידי הכשרה של צוערים איכותיים לשירות המדינה, שישמשו כעתודה ניהולית. כחלק מהכשרתם, ביקרו הצוערים בארגון ה-OECD ובממשלות שונות כדי ללמוד על תכנון ויישום מדיניות במדינות השונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *