ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
אומרים שכל עבודה מכבדת את בעליה וזה כמובן נכון, אך יש עבודות המכבדות יותר ולהן ה-OECD קורא עבודות איכותיות, עבודות המספקות לא רק תעסוקה, אלא שכר הולם, תנאים, כישורים ועוד. ארגון ה-OECD מנסה לקדם בשנים האחרונות יוזמות שונות ליצירת מדיניות לעבודות איכותיות בשוק התעסוקה, אך לשם כך יש צורך, ראשית, להגדיר מהי עבודה איכותית. נושא זה חשוב מאוד דווקא בזמן משבר כלכלי, שהלחץ על הממשלות לספק עבודות אינטנסיבי מאוד והסתכלות על השורה הסופית של אחוז האבטלה בשוק אינו אומר רבות על מצב העובדים במשק.
עבודה איכותית היא חלק קריטי מהרווחה של האדם העובד ושל משפחתו, אך יש לממד זה גם אספקטים כלכלים, כגון: זרז לעלייה בהשתתפות בשוק התעסוקה, גידול בפרודוקטיביות ושיפור כלכלי כללי. ניסיון לכמת מדדים איכותיים אינו דבר פשוט והבעיות המתודיות הן רבות מספור, כיוון שלהגדרה זו משתנים רבים, כמו: מדינה, חתך דמוגרפי, מצב כלכלי ועוד ויש לקחת זאת בחשבון.
עבודה היא חיינו
קובעי מדיניות אמורים לדאוג בסופו של יום לרווחה האישית של האזרחים. רווחה זו מורכבת מגורמים רבים ואחד החשובים, בהם הוא ממד התעסוקה, כיוון שזה משפיע רבות על הרווחה האישית והאושר של היחיד. שלושת האלמנטים המרכזיים המהווים את הבסיס האיכותי לעבודה הם: שכר, ביטחון תעסוקתי וסביבת העבודה. שלושת אלמנטים אלו, גם אם לא תופסים את כלל האספקטים החשובים להגדרת עבודה איכותית, מצליחים לענות על בעיות ההגדרה, כיוון שהם מאפשרים השוואה בין כלל העובדים, בין סקטורים ובין מדינות, מתמקדים ביחיד והם ממדים אובייקטיבים באופן יחסי.
שלושת מדדי עבודות איכותיות
שכר: אמנם לא תמיד עובד יבחר את מקום עבודתו על-פי השכר הגבוה ביותר, אך לשכר יש חשיבות עצומה לרווחת האדם וכל המחקרים מראים, שסיפוק מהחיים עולה ככל שרמת השכר עולה. השאלה הקשה, שיש לענות עליה, היא מהו שכר הולם או איכותי? הנוסחה של ה-OECD בודקת את שכר העובד למול השכר הממוצע ולמול פיזור ההכנסות במשק (אי-שוויון).
שכר
ביטחון תעסוקתי: בסקרים שנעשו באיחוד האירופי ובסקרים בינלאומיים, כמעט בכל המדינות ללא יוצא מן הכלל, עובדים דירגו ממד זה כחשוב ביותר לרווחת חייהם. במחקרים נוספים נראה, שיש קשר בין ביטחון תעסוקתי לא רק לאושרו של האדם, אלא אף למצבו הבריאותי בזכות ירידת לחץ מאיבוד מקום העבודה. לביטחון תעסוקתי יש השפעה מעבר לאדם היחיד ואושרו, כיוון שחוסר ביטחון תעסוקתי יכול להשפיע על רווחי העסק, השקעה בכישורים, פרודוקטיביות וא, על החברה כולה דרך חוסר נחת חברתי, ביטחון הצרכנים וחיסכון לעתיד. מדד זה רחב יותר מאשר עבודה ספציפית, ומתייחס לביטחון התעסוקתי של כלל שוק התעסוקה וביתר פירוט: הביטחון של העובד למצוא עבודה לאחר פיטורים וכמובן הביטחון במדינת הרווחה, שתהיה שם בתקופה זו. לכן, מדד זה מורכב משלושה אספקטים: הסיכוי להיות מבוטל, הזמן הצפוי להיות בין עבודות ורמת פיצוי האבטלה.
ביטחון תעסוקתי
סביבת עבודה: בניגוד לשני המדדים הקודמים, סביבת העבודה היא אספקט לא כלכלי, כיוון שעבודה איכותית היא לא רק שכר הולם ועתיד תעסוקתי, אלא גם סיפוק שאיפות העובד, הרגשה שהעובד מועיל לחברה והעצמה אישית. סביבת עבודה איכותית היא כזו, שבה לעובד יש אוטונומיה מספקת בתפקיד, אפשריות למידה, קבלת ביקורת בונה וכמובן יחסי עבודה תקינים ונעימים עם הקולגות. צורת המדידה מורכבת ממדדים המכמתים לחץ בעבודה, כגון: שעות עבודה ארוכות, עבודה תחת לו”ז צפוף וחוסר גמישות, מדדים בריאותיים פיזיים, כמו: מקום עבודה מסוכן פיזית: חשיפה לרעש, לקור ומדדים המנסים לכמת איכות, כגון: אוטונומיה בעבודה: עד כמה חופשי העובד לבחור את משימותיו היומיומיות או האם העבודה מספקת הכשרות מקצועיות.
סביבת עבודה
סביבת עבודה טבלה
שילוב שלושת מרכיבים אלו יוצרים עבודה איכותית, אך אי אפשר להפריד את האיכות מכמות העבודות ששוק התעסוקה יכול להציע וקובעי מדיניות צריכים להתמקד בשניהם. ב-OECD מאמינים, שעבודות איכותיות לא תורמות רק לרווחה האישית של העובד, אלא גם לכלכלה, כיוון שעובד שמח יותר לרוב יהיה פרודוקטיבי יותר, ירוויח משכורת גבוהה יותר, גורם חשוב באיכות העבודה ולכן זהו מעגל חיובי.
מודל לחיים מאושרים
השוואה בין מדינות
כאשר משווים את כלל שוק התעסוקה, ישראל מדורגת נמוך במדד השכר עקב גובה השכר הממוצע במשק לעומת ממוצע ה-OECD ובעיקר כאשר משווים זאת למדינות המתקדמות ביותר, כמו מדינות צפון אירופה. במדד השני של ביטחון תעסוקתי ישראל מדורגת ברמה הבינונית בזכות שיעורי אבטלה נמוכים, מהנמוכים ב-OECD, אך לא בדרגה הגבוהה ביותר עקב תשלומי אבטלה נרחבים פחות. בסביבת העבודה, ה-OECD מדרג את ישראל ברמה בינונית, בעיקר עקב שעות העבודה הרבות: יותר מ-100 שעות בשנה מעל הממוצע ומיעוט יחסי של תכניות הדרכה.
טבלה מסכמת
השוואה בתוך המדינות מצביעה על הברור מאליו שהוא: עובדים צעירים ועובדים בעלי כישורים נמוכים תופסים נתח משמעותי בעבודות לא איכותיות ואילו עובדים בעלי כישורים גבוהים מדורגים גבוה בכל המדדים של עבודות איכותיות.
