עבודה, שיוויון ואמון – סיכום וועידת השרים של ה-OECD

כנס השרים השנתי של ה-OECD עסק השנה בעבודות, שוויון ואמון ובו הדגישו את האמצעים לשיפור התעסוקה אך בד בבד הפחתת אי-השוויון ההולך וגובר במדינות המערב.

34 המדינות החברות ב-OECD קיימו השבוע מפגש מועצה בדרג שרים (Ministerial Council Meeting=MCM), להתעדכן בתוצרים העיקריים של עבודת הארגון בשנה החולפת וכן לקבל החלטות אסטרטגיות על עבודה עתידית של הארגון. לוועידה הוזמנו גם שותפות המפתח של הארגון, בהן הודו, ברזיל וסין וכן רוסיה הנמצאת בתהליך הצטרפות לארגון. בצמוד לכנס התקיים "פורום ה-OECD",בו מתקיים דיאלוג בנושאים הרלוונטיים לוועידת השרים, בין מקבלי ההחלטות לבין נציגי חברה אזרחית, אקדמיה ונציגי התעשייה.

הנושא המרכזי של וועידת השרים השנה היה הצגת אסטרטגיית ה-JET (עבודות, שוויון, אמון).  קידום הקמת מקומות עבודה, שוויון ובניית אמון הינם נושאים אשר מעסיקים ממשלות רבות בעולם מזה זמן רב. יחד עם זאת, המשבר הכלכלי הביא אותם למרכז השיח הציבורי. בחלוף כשש שנים מפרוץ המשבר הכלכלי, מדינות חברות רבות עדיין מתמודדות עם אבטלה גבוהה ותנאים סוציאליים נמוכים לקבוצות אוכלוסייה חלשות. בד בבד, ממשלות מתמודדות עם אילוצי תקציב חמורים אשר מקשים עליהן לעמוד מול אתגרים אלו. נייר העמדה האסטרטגי, אשר הוצג בכנס השרים על-ידי המזכ"ל, פירט את עיקרי הפעולות של הארגון לשנת 2013 ואילך (אשר חלק גדול מהם נמצא בתחום אחריות משרד הכלכלה): צמיחה כוללת, תעסוקה, אבטלת צעירים, כישורים, אי-שוויון, הגירה, אסטרטגיית הפיתוח, מדיניות מס, מקורות חדשים לצמיחה (KBC, צמיחה ירוקה וחדשנות), ממשל ומוסדות וסחר בינלאומי. פרטים נוספים אפשר לקרוא כאן.

גם השנה ממשיך ה-OECD להוות "זרוע המחקרית" ל-G20. ההתקרבות ל-G20 גם היא פרי יוזמתו ומאמציו של המזכ"ל אנחל גוּרְיֶיה. רוסיה, הנמצאת בתהליך הצטרפות ל-OECD משמשת השנה כנשיאת התורנית של ה-G20. ממשלת רוסיה הבטיחה להמשיך בשת"פ הפורה עם הארגון ולהיעזר בו להטמעת מדיניות מושכלת.

הכנס נפתח בהשקת ה-OECD Economic Outlook, פרסום הדגל השנתי של הארגון. ה- outlook כולל השנה את תחזית הצמיחה והאתגרים המרכזיים של הכלכלות החברות לשנת 2014.  נוסף על כך, הפרסום ממפה תרחישים ארוכי טווח עד שנת 2060, אשר לוקחים בחשבון את השפעות הרפורמות (כולל בשוק התעסוקה) והצמצומים הפיסקליים הנדרשים ומדגיש את האתגרים המרכזיים העומדים בפני הכלכלות כאשר הן מנסות לייצב את הביקוש העולמי והצמיחה ארוכת הטווח.

צוות נספחות משרד הכלכלה
צוות נספחות משרד הכלכלה

מממצאי הדו"ח על כלכלת ישראל:

  • הצמיחה תעלה השנה ל-3.9% ואילו בשנה הבאה צפויה להאט ולעמוד על 3.4%.
  • לפתיחת קידוח הגז "תמר" השפעה של כ-1% על התמ"ג השנה וכ-0.7% בשנה הבאה.
  • הדו"ח ממליץ על שני יעדים מרכזיים השלובים האחד בשני: שמירה על תקרת ההוצאה ונקיטת צעדים שיביאו למקורות הכנסה נוספים.
  • קיימת אי-וודאות באשר ליישום מדיניות הקיצוצים והעלאת המיסים של הממשלה.
  • העלייה במחירי הדירות תערים קשיים נוספים על המדיניות המוניטרית הישראלית.
  • האינפלציה של הכלכלה הישראלית הינה נמוכה באופן יחסי בשלב זה, אבל מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.4%. האינפלציה צפויה לעלות ל-2.3% ב-2014 (יש לשים לב להידוק תקציבי לקראת העליה הצפויה של האינפלציה), עד אז המדיניות המוניטרית המורחבת יכולה להימשך.

לקריאת הנתונים המלאים

מושב הסחר השנה הוקדש לדיון בממצאי פרויקט שרשראות הערך העולמיות (Global Value Chains), סחר ועבודה. פרויקט ה-GVCs התחיל כיוזמה משותפת של ה-OECD (שלוש מחלקות שונות- סחר, תעשיה וחדשנות וסטטיסטיקה) ושל ה-WTO. במסגרת הפרויקט נבנו מאגרי מידע על סחר בילטרלי בתשומות ביניים המאפשרים לחשב את הערך המוסף הנוצר בכל מדינה. הצורך במדידת סחר בערך מוסף מגיע מתוך ההבנה שהסטטיסטיקה הקיימת בתחום למדידת נתוני סחר בילטראלי הינה מוגבלת במידה רבה ביכולתה לשקף את תמונת המצב נכונה, לאור השינויים המבניים שחלו בהליך הייצור. טובין ושירותים שבעבר יוצרו במלואם במדינה אחת מיוצרים בשרשרת ייצור עולמית. בעוד שלפי המדידה הקיימת מתקבלים נתונים על סך כל הייצוא והייבוא בין שתי מדינות, מדידת הערך המוסף מבקשת לפרק את המוצר הסופי לחלקים של ערך שהוסף במדינות שעבר המוצר בדרך.

הממצא המרכזי של הפרויקט הינו שייבוא, הן של טובין והן של שירותים, הוא רכיב חיוני בייצוא של מדינה ומכאן שחסמים על ייבוא (מכסיים ולא מכסיים) שלכאורה נתפסים כמגנים על התעשייה המקומית, דווקא פוגעים בה. בשל מספר התחנות הרב שמוצר עובר בשיטת הייצור הקיימת, לחסמים השפעה גדולה משום שהם מצטברים ובעלי השפעה ניכרת על המחיר הסופי שישלם הצרכן.

מסקנה חשובה נוספת של הפרויקט הינה כי ישנו צורך בקידום הליברליזציה בשירותים. בעוד שלפי נתוני הסחר העולמי הכולל שירותים מהווים כ-20% בלבד, נמצא שהם מהווים כ-50% מהסחר במונחים של ערך מוסף. שירותים מהווים כ-30% מערכם של טובין תעשייתיים ולכן ליברליזציה בשירותים תסייע לתחרותיות גם בטובין.

וועידת השרים נחתמה בהצהרה משותפת בה ציינו השרים כי "למעלה מחמש שנים מפרוץ המשבר הכלכלי החמור ביותר של תקופתנו, ההתאוששות ממנו ממשיכה להציב אתגרים בפני המדינות החברות וההשלכות החברתיות הן חמורות. המטרה המשותפת שלנו נותרה להשיג צמיחה כלכלית בת-קיימא לצד הכרה בצורך ברפורמות מבניות, ובהתחשב במרכיבים החברתיים של המדינות החברות, בדגש על הדחיפות שנוצרה להפחית את האבטלה, את חוסר השוויון ובנייה מחדש של האמון. אנחנו נפעל יחד ובעזרת ה-OECD, במטרה לשים את הכלכלות החברות על המסלול ליצירת התאוששות חזקה, בת קיימא ומאוזנת".

נאומו המלא של מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה מאירוע הפתיחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *