HUJI

סמינר OECD לתכנית המנהלים של בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית

בפעם הרביעית השנה אירחנו השבוע משלחת של צעירים מבריקים מהשירות הציבורי לסמינר OECD בפריז. חברי המשלחת, סטודנטים בתכנית המנהלים של בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, מעורבים כולם במגזר הציבורי ועובדים בעמותות, גופים ומשרדי ממשלה שונים. הם עוסקים בתחומים מגוונים כחינוך, תרבות או משפטים למשל אך מכוונים כולם לאותה מטרה – כיצד לאתגר, ליזום ולהתוות מדיניות לטובת המשק והחברה.
התכנית מתקיימת בבית הספר ע”ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, ששם לו למטרה להעמיד לרשות מנהלים במגזר הציבורי את כלי המחקר התיאורטיים והאמפיריים המתקדמים ביותר על מנת לטפח את ההון האנושי וההנהגה של השירות הציבורי בישראל. התוכנית מותאמת במיוחד לאתגרים ולצרכים הייחודיים של השירות הציבורי, מפתחת יכולות ניתוח והובלת מדיניות, ומטפחת מנהיגות ארגונית ואישית. היעד המרכזי של התכנית הינו להשביח את עובדי הציבור ולתת להם כלים על מנת להיות יזמי מדיניות ומובילי מדיניות כל אחד בתחומו.”

מאת שלי וולקוביץ

כחלק מהסיור הלימודי שערכה הקבוצה בפריז, נפגשו הסטודנטים עם אנשי מקצוע בתחומי ממשל, מדיניות ועמותות על מנת להיחשף לזווית שונה ובינלאומית לאתגרים חברתיים דומים. הם סיירו באסיפה הלאומית הצרפתית, נפגשו עם צוות שגרירות ישראל בצרפת, עסקו בסוגיות של שלטון מקומי ולאומי והתחקו אחר ההיסטוריה הפוליטית הצרפתית תוך היכרות עם הקהילה היהודית. גולת הכותרת של הסיור היתה סמינר ב-OECD (ואנחנו כותבות זאת באובייקטיביות מלאה כמובן) שמטרתו היכרות עם הארגון ועבודת המשלחת. כבכל סמינר שאנחנו מארגנות, מטרת המשלחת לחשוף את משרתי הציבור לכלים, לדרכי העבודה והלמידה המגוונים שמציע הארגון, ולהציע שיח של למידת עמיתים. מתוך הבנה שהפרספקטיבה הבינלאומית וההשוואתית חיונית לכל יצירת אסטרטגיה או גיבוש מדיניות.

את הסמינר השבוע פתח השגריר הנכנס אלי לב ששיתף את הסטודנטים בנקודת מבטו אודות מיקומה של ישראל בארגון. בין היתר התייחס לחוזקות של ישראל, המקום שהיא תופסת בשיח הדיגיטלי למשל והמיצוב החיובי, אך גם לחולשות. הוא התייחס להד הציבורי שעורר השבוע נושא האמנה הבינלאומית להחלפת מידע לצרכי מיסוי, ולדיון אודותיו שנערך גם בוועדת הכספים של הכנסת. השגריר הדגיש את החשיבות של שותפות מדינית בארגון מולטילטרלי קונסטרוקטיבי וצומח, ובאפשרויות ללמידה של פרקטיקות מיטיבות ממדינות אחרות.

הנספחת הכלכלית לנה זייגר עסקה בהרחבה בעבודת המשלחת הישראלית ב-OECD, בכלים ומאגרי מידע שימושיים עבור משרתי הציבור בעבודה עם הארגון. היא הדגימה את את השימוש בכלים אלו תוך התייחסות למגוון תחומים, כחדשנות ודיגיטל ומדידת מיומנויות מבוגרים. בנוסף, עסקה באופן שבו משמשת המשלחת הישראלית כגורם מתווך ויוזם עבור סוגיות המתעוררת במסגרת התווית מדיניות ציבורית.

גבריאל מצ’ליקה, מומחה כלכלי מהארגון שעסק רבות בתחזיות הכלכליות עבור ישראל, ובין היתר בפרסום המקיף שיצא במאי 2018, דן עם הסטודנטים בחשיבות של הסקירות הכלכליות ומשמעותן. מצ’ילקה הזמין את הסטודנטים לסיעור מוחות ביחס לשני הנושאים המרכזיים לסדר היום הציבורי הישראלי שלדעתם צריכים לעמוד במוקד הסקירה הכלכלית שתתפרסם בשנת 2020. שני הנושאים המרכזיים בפרסום 2018 היו חינוך ותשתיות, פרסום 2016 התמקד בפנסיות וכן תחרות ויוקר מחיה, ובין הנושאים שהציעו הסטודנטים לשנת 2020 היו פיתוח בר קיימא, קיימות ותחבורה.

הקבוצה זכתה גם לסיור היסטורי במבנה ה-OECD המרשים עם היסטוריון הארגון אנדרו גנטרי, והצטלמה בארמון של משפחת רוטשילד שם מתקיימות ישיבות המועצה. ההרצאה האחרונה ליום היתה של סוזנה לונטי, ראש מחלקת מדדים וסטטיסטיקות באגף משילות ציבורית. הרצאתה עסקה בנושא של אמון וממשל, תוך התייחסות הן לסוגית האמון באנשי הממשל כמו גם במוסדות הלאומיים, נציגיהם והשירותים שהם מספקים. דוגמא רלוונטית עבור הציבור הישראלי עשויה להיות למשל סוגיות האמון במאגר הביומטרי, על היתרונות, הסיכויים והסיכונים שהוא מייצג. לונטי הציגה את הקושי שבמדידת מדד סובייקטיבי כאמון, ההטיה הפוליטית המשפיעה על תפיסת הביצועים של האזרחים ביחס לממסד, וכיצד הבנה נכונה של הנתונים יכולה סייע בגיבוש המלצת מדיניות נכונה.

שמחנו לארח את הסמינר ואנחנו מאחלות בהצלחה בהמשך דרכם המקצועית – המשלחת תמיד פתוחה ומוכנה לסייע בהנגשה למידע ולידע רלוונטי לסוגיות העולות על סדר היום, כמו גם יצירת קשרים עם קולגות ומומחים לתכנים ספציפיים. ניתן להיות איתנו בקשר במייל המשלחת oecd@israeltrade.gov.il וכמובן להוסיף ולעקוב אחרינו ברשתות החברתיות בפייסבוק, טוויטר ו-LinkedIn

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.