סיכום שבוע בנספחות משרד הכלכלה

מאת שלי וולקוביץ

לאחרונה התקיים עוד שבוע אינטנסיבי בו ליוותה נספחות משרד הכלכלה משלחות של נציגים מהארץ שהגיעו לפגישות וועדות בארגון ה- OECD. בסך הכל הגיעו 11 נציגים להשתתף ב- 6 וועדות העוסקות בתחומים של תעשיה, חדשנות, תעסוקה, הגנת צרכן, בטיחות מוצרי צריכה ורגולציה. המפגש בין הנציגים מהמדינות השונות, לצד השתתפות בדיונים בהובלת מומחים מה- OECD מהווה פלטפורמה מקצועית לשיח משותף, פיתוח רעיונות, פתרון בעיות ויישור קו בתחומי מדיניות ומחקר. סוגיות רבות שעולות כאן לדיון נוגעות באופן ישיר לנושאים שעל סדר היום הכלכלי-חברתי במדינה, וישראל נתרמת ותורמת לעבודה המשותפת.

על תעסוקה, פיריון וכישורים בכלכלה דיגיטלית

ועידת ELSAC עסקה במדיניות של עבודה, תעסוקה ורווחה בעולם הדיגיטלי המשתנה. שאלות שנדונו שם הן האם בעוד עשור מכונות יחליפו אנשים? איך מתמודדים עם המהפכה הדיגיטלית? האם לעובדים יש את הכישורים הנדרשים כדי להתאים עצמם לעולם התעסוקה המשתנה? כיצד ממצים את פוטנציאל ההון האנושי של כח העבודה במשק? ומהם הכלים שכדאי שיהיו לנו?

מיכל צוק, המשנה למנכ”ל במשרד העבודה והממונה על התעסוקה, הציגה בפני הוועדה את תמונת המצב של שוק העבודה בישראל בדגש על השיפורים שחלו במדדי התעסוקה ואת אופן ההיערכות של ישראל לאתגרי העשור הקרוב. היא הרחיבה על הוועדה הציבורית לקידום תחום התעסוקה בישראל לקראת שנת 2030 שנוצרה בעקבות החלטת הממשלה לפיתוח הצפון.

עו”ד נעמה קאופמן פס, המשנה למנכ”ל במשרד הכלכלה והתעשייה והממונה על התעשייה, השתתפה בוועדת CIIE. הועדה בנושאי תעשיה, יזמות וחדשנות עסקה גם היא, בין היתר, באתגרים הנובעים ממעבר ליצור מתקדם, אך הפעם מנקודת מבט תעשייתית בעידן של כלכלה דיגיטלית. נדונו בה נושאים כהגדלת הפריון, חדשנות בתעשיה המסורתית ומשמעותה לעולם העבודה, השתלבותם של עסקים קטנים בשרשרת הערך וכיצד ניתן להתאים את עולם התעסוקה לכל אלה.

רגולציה ואכיפה

כנס ייחודי בנושא שיפור מדיניות פיקוח ואכיפה התקיים שבוע שעבר בארגון תחת וועדת מדיניות רגולציה. הנושא המרכזי לדיון היה כיצד ניתן להטמיע באופן מיטבי מדיניות רגולטורית, לאכוף אותה ולפקח עליה באופן יעיל ברמה הלאומית. מטרת הדיונים לבנות מסגרת כוללת לתמיכה ביוזמות לטובת שיפור האכיפה הרגולטורית באמצעות קיום בדיקות מקדימות, עידוד יעילות התהליך ובמקביל הפחתת נטל המשאבים הנדרשים מהממשלות. עקרונות הוועדה מתייחסים לתכנון המדיניות, המוסדות והכלים הנדרשים לקידום מהלכים לצד היענות אפקטיבית לתהליכי רפורמה.

מישראל השתתפו נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר. גיא מור, מנהל תחום מדיניות רגולציה ממשרד החקלאות, השתתף בכנס ומספר: “הכנס עסק לראשונה ברפורמות ובמנגנונים לייעול מערכי הפיקוח והאכיפה. הוצגו מגמות מרכזיות בעולם הפיקוח והאכיפה המתבססות על ניהול סיכונים, הרחבת ארגז הכלים הממשלתי בדגש על הדרכה והסברה, והתחשבות בעסקים קטנים ובינוניים. מדובר בסוגיה אסטרטגית מכיוון ששיפור מערך הפיקוח והאכיפה מאפשר לחזק את ההגנה על הציבור ובמקביל להפחית את הנטל הבירוקרטי על אזרחים ועסקים שומרי חוק.”

יוחאי ברנשטיין מנהל תחום טיוב ורגולציה ממשרד הכלכלה והתעשייה מוסיף: “משרד הכלכלה והתעשייה פועל נמרצות להפחתת הנטל הרגולטורי על עסקים ושיפור הסביבה העסקית במדינת ישראל. המלצות המדיניות שמפרסמת הוועדה הן כלי העבודה של המשרד בהובלת רפורמות רגולטוריות משמעותיות המביאות לשיפור הרגולציה, להקלה על המגזר העסקי וליישור קו עם המדינות המובילות בתחום הפחתת הנטל הרגולטורי”.

מימין לשמאל: גיא מור, נעמה קאופמן-פס, שי עג’מי-ליבוביץ, ארנון אביטל ויוחאי ברנשטיין

הגנת הצרכן ובטיחות מוצרי צריכה

נציגים מהרשות להגנת הצרכן וממשרד הכלכלה והתעשייה השתתפו בוועדה להגנת הצרכן ובקבוצת עבודה לבטיחות מוצרי צריכה. חלק ניכר מהדיונים הוקדש לאתגרים בתחום הסחר דרך פלטפורמות אלקטרוניות. מדובר בנושא חשוב כיון שמחד, המסחר המקוון מאפשר לציבור גישה למגוון רחב של מוצרים ושירותים במחירים תחרותיים ומביא תועלת ממשית לצרכנים. אך מאידך, מבחינת הרגולטורים, קיים קושי מההיבט המשפטי והיישומי לדאוג לזכויות הצרכנים, הגנתם ושמירה על בטיחותם בעידן של “מסחר ללא גבולות”.