סחר ושת"פ בינלאומי ברגולציה

השבוע התקיימה ב- OECD סדנא בנושא סחר ושיתוף פעולה בינלאומי רגולטורי, אשר הינה חלק מהפרויקט המשותף של ועדת הסחר וועדת הרגולציה של הארגון. מטרת הסדנא, אשר איגדה אנשים בכירים משני התחומים, הייתה לפרוס את האתגרים להשגת שיתוף פעולה רגולטיבי בהקשר של הסכמי סחר ולהציג דוגמאות של סקטורים ומערכות אשר הצליחו להתגבר על המכשולים בשיתוף הפעולה

רגולציה הינה כלי מדיניות הכרחי להסדרת פעילות המשק וקידום מטרות חברתיות- כלכליות. יחד עם זאת, לא פעם הופכת אותה רגולציה למכשול ולחסם של פעילות כלכלית חוצת גבולות. דיאלוג רגולטורי בין מדינות הינו האתגר של המחר.

השבוע התקיימה ב- OECD סדנא בנושא סחר ושיתוף פעולה בינלאומי רגולטורי, אשר הינה חלק מהפרויקט המשותף של ועדת הסחר וועדת הרגולציה של הארגון. מטרת הסדנא, אשר איגדה אנשים בכירים משני התחומים, הייתה לפרוס את האתגרים להשגת שיתוף פעולה רגולטיבי בהקשר של הסכמי סחר ולהציג דוגמאות של סקטורים ומערכות אשר הצליחו להתגבר על המכשולים בשיתוף הפעולה, במידה זו או אחרת. אחת המטרות המרכזיות מאחורי הפרויקט היא לבחון כלים פוטנציאליים של שת"פ רגולטיבי בעזרתם יוכלו קובעי המדיניות לתת מענה לחיכוכים בינלאומיים בתחום הסחר.

ragulation

למה בעצם שיתוף פעולה רגולטורי ברמה הבינלאומית חשוב כל כך לפעילות סחר תקינה ואפקטיבית ?  שיתוף פעולה בינלאומי בתחום הרגולציה טומן בתוכו פוטנציאל רב לייעול השווקים, הורדת עלויות, ניהול טוב יותר של מוצרים ציבוריים וסיכונים ויצירת הטבות משמעותיות עבור עסקים בפרט והציבור בכלל. יחד עם זאת, הספרות המקצועית מסכימה על כך שנושא זה אינו נחקר מספיק ואין כיום אומדנים טובים לרווחים משיתוף פעולה כזה. בחלל זה נכנסת עבודתן של שתי הועדות (סחר ורגולציה), אשר מנסות לבחון את הפוטנציאל של דרכים שונות לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום הרגולציה.

לפני כשנה, פרסם ה- OECD  את האחת מעבודות הדגל של השנים האחרונות-  Benefiting from Global Value Chains , או בכינויה המקוצר ה- GVC. ממצאי הפרויקט נתנו תזכורת חזקה לחשיבות של הורדת הפרוטקציוניזם, שיפור תהליכים לא יעילים (ולעיתים לא נחוצים כלל) בגבולות והורדת המחיר של פעילויות "מאחורי הגבולות" אשר מגבילות את הסחר בסחורות ושירותים. דגש מיוחד ניתן לחוסר תיאום רגולטורי, אשר מעלה את העלויות התפעוליות של החברות בפעילות הבינלאומית ומאט את הצמיחה ויצירת התעסוקה. אין זו הפתעה, אם כן, שנושא זה נמצא היום בלב המאמצים המולטילטרליים ובדיונים של הסכמי סחר רבים.

ה- OECD עובד על  מערכת כלים לזיהוי ובחינה של גישות שונות לשיתוף פעולה וההסדרים המוסדיים הנדרשים בעקבות זאת. אסטרטגיות של שת"פ בינלאומי יכולות לנוע בדרגות שונות של פורמליות, החל מהאפשרות המגבילה ביותר- הסכמים מחייבים משפטית באיחוד האירופי- ועד למגבילים פחות בצורת דיאלוגים בלתי רשמיים. בהעדר סיווג קיים, הארגון זיהה 11 קטגוריות של מנגנוני שיתוף פעולה בינלאומי רגולטורי, בניהם: שותפויות רגולטוריות בין מדינות, הסכמים של הכרה הדדית, הסכמים אזוריים עם התניות רגולטוריות, הכרה בסטנדרטים בינלאומיים ועוד. היכנסו לקרוא בהרחבה על 11 המודלים לשיתוף הפעולה.

יחד עם זאת , ישנם תחומים בהם ניתן לראות את ההצלחה של שיתוף הפעולה הרגולטורי כבר היום. בסקטור הכימיקלים, לדוגמא, נעשו מאמצים רבים לשיתוף פעולה בין ממשלות ליצירת מכשירים רגולטוריים. בעקבות זאת, העריך ה- OECD, כי החיסכון השנתי לממשלות ולתעשייה, הנובע מהסכם הבטיחות בכימיקלים, עומד על 153 מיליון יורו. דוגמאות נוספות לסקטורים בהם ניתן למצוא שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הרגולציה הן: ניהול מים, מיסוי ופיקוח על בנקים. כל הדוגמאות הנ"ל ומספר דוגמאות נוספות ניתן למצוא בסדרת הפרסומים של ועדת הרגולציה :

International Regulatory Co-operation: Case Studies, Vol. 1

International Regulatory Co-operation: Case Studies, Vol. 2

International Regulatory Co-operation: Case Studies, Vol. 3

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *