משקיעים בשינוי חברתי

מדינות OECD רבות נדרשו להיכנס למשטר צמצומים ולהתוות תכניות צנע לשם הפחתת החוב הלאומי וחזרה לאיזון תקציבי. קיצוצים אלו יצרו השפעה חברתית שלילית במדינות רבות ולכן הממשלות, ארגון ה-OECD וארגונים אחרים מנסים למצוא דרכים חדשות לייצור צמיחה כלכלית ושיפור חברתי. בנוסף, ממשלות מבינות, שהשקעה ציבורית לבדה לא תוכל להתמודד עם כלל האתגרים החברתיים ושזה אפשרי ואף נכון לעבוד עם המגזר הפרטי והחברה האזרחית לשם יצירת חברה צודקת יותר.

קוראים לזה השקעה חברתית משפיעה (Social Impact Investment) ומונח זה הפך למילת “באזז” בשנים האחרונות, בעיקר בזכות ארגון G8 והקמת כוח משימה להשקעה חברתית משפיעה ב-2013. ממשלות וארגונים רבים הצטרפו ליוזמה בחיפוש דרכים חדשות, בהן המגזר הפרטי יכול לתרום לחברה באמצעות חדשנות עסקית ולכן ארגון ה-OECD התבקש לייצר דוח בנושא שוק השקעה חברתית משפיעה.

מהי השקעה חברתית משפיעה? כל השקעה כספית, שמטרתה לייצר רווחים ובנוסף תוצרים חברתיים. השקעות אלו הינן השקעות פרטיות של גופים עסקיים, אנשים פרטיים ואף קרנות ממשלתיות, התורמים לרווחת הציבור. גופים אלו נעים בסקאלה, בין אלו שמוכנים להשקיע ברווחה ציבורית ללא קבלת רווח פיננסי, לבין אלו, המשקיעים לשם רווח, אך גם מעוניינים ליצור בנוסף, השקעה חברתית משפיעה. רווח חברתי הוא מושג מתעתע וקשה להגדרה, אך באופן כללי ניתן להכניס לתוכו: בריאות, איכות סביבה, חינוך, שוק העבודה ועוד.

עסקים חברתיים גדלו מאוד בשנים האחרונות ותרמו להחדרת המושג והרעיון של השקעה חברתית משפיעה. עסקים אלו מחפשים, לרוב, את דרך הביניים של עשיית רווחים תוך כדי יצירת תרומה לחברה באמצעים חדשניים ויצירתיים. חשוב להבין, שקונספט זה לא נשען על אלטרואיזם מוחלט ובסופו של יום, השפעות חברתיות וסביבתיות יכולות בהחלט להשפיע על שורת הרווח של עסק פרטי.

הגישה המסורתית טענה, שניסיון של עסקים ליצור השפעות חברתיות וסביבתיות חיוביות מצריכות פשרות עסקיות, גם אם לא בהכרח הפסד כספי. לאור ניסיון מוצלח של כלי מדיניות לאחריות תאגידית וניסיון של עסקים רבים, שניסו השקעה חברתית משפיעה, נראה, שניסיון להשיג השפעה חברתית חיוביות, יכול לתרום בסופו של דבר גם לרווחים של החברה.

שוק חברתי

לפי כעשור, יותר ויותר משקיעים החלו להתעניין בהשקעות חברתיות, שיש להן השפעה חיובית על החברה והסביבה. טווח המשקיעים נע בין פילנתרופים מוחלטים, המשקיעים בארגונים ללא מטרות רווח ועד לארגונים עסקיים, הפועלים באופן חברתי. לכן, למרות התפתחות הנושא, קשה מאוד להעריך את השוק, בעיקר כי אין הגדרה אחת מוסכמת. חלק חשוב מהשוק החברתי הוא תעשיית המיקרו-מימון, המעבירה הלוואות לצרכים חברתיים. שוק זה מעורך בהלוואות של 50$ מיליארד, שניתנו ל-100 מיליון מיקרו יזמים, בעיקר במדינות מתפתחות.

ישנן דרכים לא מעטות לייצר השקעה חברתית משפיעה, אך אחת מהדרכים המוכרות היא באמצעות SIB = אגרות חוב חברתיות (Social Impact Bond), במסגרתן הממשלה מעבירה כספים למשקיעים, שישקיעו בתוצרים חברתיים והם יבחנו על-פי התוצאות, כאשר המטרה הסופית היא חיסכון בהוצאות המדינה. אחד ממקרי המבחן, שכבר נבחנו, הוא באנגליה, שבה הממשלה העניקה אגרות חוב למשקיעים בנושא קיבולת בתי הסוהר.

המקרה הישראלי

בישראל פועלות עמותות רבות, העוזרות ברבדים שונים של הקיום הישראלי, אך הנושא של השקעות חברתיות, בעיקר בגופים עסקיים ופילנתרופיה מועט, בעיקר בהשוואה לארצות הברית. מדינת ישראל החליטה בשנת 2013 להקים “קרן יוזמה חברתית“, שתעזור לגופים שונים בהשקעות חברתיות ובשנת 2014 המכרז להקמת הקרן יצא לפועל. במסגרת המכרז, תקצה הממשלה 20 מיליון שקל להקמת שתי קרנות השקעה בעסקים חברתיים בישראל, תוך התמקדות בשילוב אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

סיכום: שוק וחברה – הילכו יחדיו?

השקעות ציבוריות של הממשלה והשקעות פרטיות לא בהכרח הולכות יחדיו, כיוון שתפקיד הממשלה הוא לא לייצר רווחים, אלא לייצר רווחה חברתית ואילו המשקיעים הפרטים מעוניינים ברווח. התפיסה שעומדת מאחורי “השקעה חברתית משפיעה” היא הכנסה של יותר ויותר כספים פרטיים לשוק הציבורי כדי לפתור בעיות חברתיות, שנשארו ללא מענה, כמו תמותת סכרת בישראל, שהיא אחת מהגבוהות ביותר במדינות ה-OECD. האמונה היא שמשקיעים פרטיים ישקיעו את מרצם בפיתוח פתרונות יצירתיים, כפי שהם עושים בשוק הפרטי במוצרים פרטיים. פתרונות אלו יאפשרו לקבל תוצרים חברתיים וחיסכון בעלויות המדינה ובסופו של דבר חיסכון בכספי משלמי המיסים. הבעיה הי,א שעדיין קשה להגדיר מהי השקעה חברתית, כיצד מודדים זאת והאם זה יעיל. למרות הקשיים, נראה שהכלכלות העולמיות מתחילות להבין שהשוק אינו מנותק מהחברה ויש לשלבם למען עתיד טוב יותר.