מרבה תארים, מרבה הכנסות?

רבים מאתנו נמצאים במרדף אחר תארים כדי להקנות לעצמנו ידע וגם כושר השתכרות גבוה יותר אבל אז עולה השאלה: האם יש יתרונות שכר המגיעים מחינוך?

בשנים האחרונות, ברוב מדינות ה-OECD מתחוללת אינפלציה משמעותית בריבוי תארים, מה שגורם לעובדים רבים להיות מועמדים בעלי כישורי יתר (Overqualified), אך למרות כל זאת החינוך הוא עדיין מרכיב מרכזי בהשפעה על שכר. בממוצע, במדינות ה-OECD, עובדים בעלי השכלה אקדמית, מרוויחים פי 1.6 מעמיתיהם חסרי השכלה גבוהה, בעוד שעובדים ללא השכלה תיכונית ירוויחו 24% פחות.

המשבר הכלכלי האחרון הגדיל את הפערים בין עובדים בעלי השכלה פחותה לבין עובדים בעלי השכלה גבוהה. בשנת 2008, הפער עמד על 75 נקודות ובשנת 2012, הפער גדל ל-79 נקודות. נקודה אחרונה, שהארגון גילה והיא אולי הקריטית ביותר וצריכה להיות לנגד עיניו של העובד היא, שתארים מקנים שכר גבוה יותר מאשר כישורים ובכל מחקר נמצא, שלהשכלה יש השפעה חיובית על גובה השכר, יותר מאשר  כישורים גבוהים, כמו יכולת אוריינות גבוהה.

הפרשי שכר בין עובדים
הפרשי שכר בין עובדים

כפי שניתן ללמוד מהטבלה, במדינות כמו ברזיל, צ'ילה, הונגריה, טורקיה וארה"ב הפערים בשכר לעומת רמת ההשכלה הם הגבוהים ביותר. במדינות אלו, עובדים ללא השכלה תיכונית מלאה מרוויחים 65% פחות. שוק העבודה הישראלי קרוב לממוצע ה-OECD ועובד בעל תואר ראשון מרוויח 50 נקודות יותר מהממוצע, שמתוקנן ל-100 נקודות.

באופן לא מפתיע המחקר מוצא, שככל שכמות מקבלי התואר הראשון קטנה יותר, כך הפערים בשכר בין המלומדים לחסרי השכלה פורמאלית הולכים וגדלים, כיוון שהביקוש עולה על ההיצע. ברוב המדינות המערביות, כמות מקבלי התואר הראשון ומעלה גבוהה במיוחד ולכן הפערים קטנים יותר. בישראל למשל, כמות העובדים בעלי התארים נושקת ל-50% ולכן הפער עומד על 50%, לעומת צ'ילה, למשל, בה כמות העובדים בעלי התארים הינה קצת פחות מ-20% ולכן הפער עומד על 160%!

היחס בין אחוז האקדמאיים לשכרם
היחס בין אחוז האקדמאיים לשכרם

האם אינפלציית התארים פוגעת בשכר? ברוב מדינות ה-OECD קיימת עלייה בעובדים בעלי תואר ראשון ומעלה, אך למרות זאת נראה, שאין פגיעה בשכר והוא עדיין תואם את רמת ההשכלה של העובד. גם המשבר הכלכלי לא פגע בשכר של בעלי התארים ואף יצר פער גדול יותר בין בעלי תואר ראשון ומעלה לבין עובדים חסרי השכלה גבוהה. בשנת 2008 הפערים עמדו על 53% ובשנת 2012 זה עלה במקצת ל-55%.

האם התארים סוגרים את הפער המגדרי? התשובה הינה שלילית והפער בין נשים לגברים נשמר גם כאשר הנשים מחזיקות בתארים אקדמיים. במדינות ה-OECD, אישה בעלת השכלה גבוהה מרוויחה 73% מהשכר של גבר בעל השכלה זהה, בעוד אישה שסיימה 12 שנות לימוד מרוויחה 77% מהשכר של גבר בעל אותה השכלה.

השכלה ופער גילאי: הפערים מחמירים ככל שהעובד מתבגר וללא השכלה גבוהה, השכר של העובד המבוגר נשחק. גברים בגילאי 25-34 ללא השכלה תיכונית מרוויחים 83% מהשכר של עמיתיהם בעלי השכלה תיכונית. כאשר בוחנים עובדים מבוגרים יותר בגילאי 55-64, הפער גדל ועובדים חסרי ההשכלה פורמאלית מרווחים רק 73% מעמיתיהם בעלי השכלה פורמאלית. לעומת זאת, עובדים בעלי תארים גבוהים מרוויחים יותר ככל שהם מתבגרים- עובדים בגילאי 25-34 בעלי תואר ראשון לפחות מרוויחים 40% יותר מאשר עובד באותה אוכלוסיית גיל בעל השכלה תיכונית בלבד. הפער גדל ועולה ל-76% באוכלוסיית העובדים בגילאי 55-64. כלומר, תארים אקדמיים לא מאפשרים לעובד רק התחלה טובה בשוק העבודה אלא אופק תעסוקתי ושכר יציב לאורך זמן.

לסיכום: ביל גייטס, סטיב ג'ובס לא סיימו תואר ראשון והזמרת ריהאנה אף לא סיימה תיכון, אך לרוב בני האדם השכלה היא עדיין הדרך הטובה ביותר לעתיד בטוח בשוק העבודה. כל הנתונים שארגון ה-OECD אסף מראים, שהשכלה משפיעה על השכר וככל שהעובד משכיל יותר, כך הוא מתוגמל יותר. בנוסף, ההשכלה שומרת על העובד ככל שגילו מתקדם והוא ירוויח יותר לעומת עובד מבוגר ללא השכלה. למרות זאת, השכלה אינה פתרון פלא ופערים בין נשים וגברים נשמרים גם כאשר נשים צוברות תארים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *