ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
ארגון ה-OECD מפרסם היום דו”ח בשם Going for Growth לשנת 2015, המסכם את מצב כלכלת המדינות החברות בארגון ואת הפעולות והיעדים, שיש לשים עליהם דגש בשנה הנוכחית, לשם השגת צמיחה. הארגון בחן גם את כלכלת ישראל ומציין, שכלכלת ישראל הינה יציבה וחזקה, אך האתגרים של ריכוזיות, העדר תחרותיות מספקת ודאגה למגזרים עם שיעור השתתפות נמוך ממשיכים להיות עקב אכילס של הכלכלה הישראלית והדרך לצמיחה עוברת דרך פתרון אתגרים אלו.
פרסום הדגל של ה-OECD, דו”ח Going for Growth 2015 מונה את עיקרי האתגרים ושאלות המדיניות עבור המדינות המפותחות, ישראל בכללן. מרבית הנושאים נמצאים בליבת העשייה של משרד הכלכלה, וחלקם אף הוצפו לתוכנית העבודה של הארגון ע”י הנספחות הכלכלית.
ה-OECD מוצא, שמצבה הכלכלי של ישראל נמצא במגמת שיפור מתמיד והיא ממשיכה לסגור את הפערים למול הכלכלות המובילות. הדרכים לצמיחה הכלכלה הישראלית בשנת 2015 טמונות ברפורמות רבות, שעל ישראל ליישם, בעיקר רפורמות מבניות בשוק התשתיות וכן טיפול בחסמים להורדת יוקר המחיה.
בנוסף, הארגון קורא להמשיך ולקדם את המגזרים המוחלשים בחברה הישראלי- ערבים וחרדים, שאחוז השתתפותם בשוק העבודה נמוך משמעותית. הארגון מברך על הצעדים, שנעשו בשנים האחרונות, כולל יוזמות של הכשרה מקצועית והשקעה בחינוך במגזרים אלו, בעיקר במגזר הערבי. מבחינת הרווחה של הישראלים, הארגון מוצא שעף אף אחוז התעסוקה הגבוה בישראל, אחוז העניים גבוה וקורא להגדיל את קצבאות הילדים, שקוצצו בשנים האחרונות. ה-OECD מוצא, שיוקר המחייה הישראלי נובע בעיקר ממחסור בתחרותיות, חסמים רגולטוריים וריכוזיות המשק. הארגון מציין, כי נעשו פעולות רבות לפירוק הפירמידות. תוכנית העבודה של משרד הכלכלה נוגעת למרבית הנושאים, שמועלים בדוח.
- המצב הכללי: הארגון מוצא, שמצבה הכלכלי של ישראל ממשיך להימצא במגמת שיפור והכלכלה הישראלית סוגרת פערים למול הכלכלות המובילות בעולם, בעיקר בזכות הגברת ההשתתפות בשוק העבודה בקרב האוכלוסיות שנעדרו באופן מסורתי- בעיקר נשים ערביות וגברים חרדים. למרות זאת, פריון העבודה של העובד הישראלי לעומת הכלכלות המתקדמות ביותר עדיין נמוך והפערים נסגרים בקצב איטי מדי.
- ריכוזיות המשק: בשנה האחרונה בוצעו מספר רפורמות להקטנת הריכוזיות במשק הישראלי. בתחילת שנת 2014 הקימה ישראל את ועדת הריכוזיות לשם זיהוי המכשולים הרגולטיביים בעשיית עסקים. המלצות הארגון לשנת 2015 הינם לפשט תהליכי רישום וארגון עסקים. הארגון מציין לחיוב את הניסיון הישראלי לצמצם את מבנה הפירמידה במשק הישראלי ואת החוקים, האוסרים על חברות להחזיק אינטרסים פיננסים ולא פיננסים גדולים.
- חינוך: תשתיות החינוך וגודל הכיתות במגזר הערבי ממשיכות להשתפר, אך ההתקדמות עדיין איטית. הארגון מוצא, שגודל הכיתה בחינוך היסודי במגזר הערבי קטן והשתפר בשנים 2011-2013. תוצאות מבחני פיז”ה בחינוך הממלכתי עדיין נמוכות, בעיקר במגזר הערבי. הארגון ממשיך להעיר, שלימודי הליבה אינם נלמדים מספיק במגזר החרדי. על ישראל להמשיך להקטין את גודל הכיתות במגזר הערבי עד שישתוו לגודל הממוצע בחינוך הממלכתי הכללי. כמו כן, על ישראל להתעקש ללימודי הליבה במגזר החרדי ולהתנות תמיכה כספית בלימודי מדעים, מתמטיקה ושפות זרות.
- שוק העבודה: למרות שאחוז האבטלה בישראל נמוך, אחת מכל חמש משפחות נמצאת מתחת לקו העוני. הארגון קורא לישראל להגביר תכניות, המכניסות מגזרים שאינם עובדים למשק העבודה, בעיקר נשים ערביות וגברים חרדים. בנוסף, על ישראל להגביר אכיפה נוקשה של חוקי העבודה לשם מניעת עובדים עניים. לאור רפורמות של משרד הכלכלה, הארגון מציין, שמספר הפקחים שמפעילה ישראל עלה משמעותית בשנים האחרונות לשם סגירת הפערים בינה לבין המדינות האחרות בארגון. הארגון קורא להמשיך ולהגדיל את מספר הפקחים ולייעד אותם להגנת העובדים העניים, הנוחים יותר לניצול, כולל ערבים, חרדים ומהגרי עבודה.
- רווחה: EITC, נקודות זיכוי למס (earned income tax credit) הועלו בשנת 2013, אך הכיסוי והנדיבות שלו נמוכים. קצבאות הילדים קוצצו באופן משמעותי. הארגון קורא לעלות את ה-EITC ולהגדיל מחדש את קצבאות הילדים. על מנת לצמצם את ממדי העוני בישראל, יש להשקיע בשני מסלולים לאוכלוסיות המוחלשות- ערבים וחרדים: מצד אחד, לשפר את תשתיות החינוך ומצד שני, ליצור תשתית חינוך מקצועי, שתאפשר לאוכלוסיות אלו לסגור פערים ולהתקדם ברמה הכלכלית.
- מנוע לצמיחה: הצמיחה של המשק הישראלי קשורה באופן מובהק לחינוך ועל ישראל לקדם את מדדי החינוך בהשוואה בין לאומית. על ישראל להשקיע בחינוך מקצועי-טכנולוגי, לרבות מערך חזק של הכשרה מקצועית למבוגרים, עבודה לשם רווחה, בעיקר אצל האוכלוסיות החלשות. על ישראל ליצור תחרותיות גבוהה יותר במשק ופחות בירוקרטיה לעסקים.
- יוקר המחייה: תחרותיות גבוהה יותר, בעיקר בסקטורים הלא סחירים, תאפשר הורדת מחירים ותתרום להכנסה פנויה יותר, בעיקר בקרב העניים. ארגון ה-OECD מציין את שוק המזון המקומי כאחת הבעיות המבניות בישראל הגורמות להאמרת המחירים ושוק לא תחרותי. בעקבות רפורמות של ועדת קדמי, חל שיפור בשוק זה, אך על ישראל להמשיך להוריד מכסים, לבטל פיקוח מכירים ולמזער סובסידיות לחקלאים, כך שלא יהיה צורך במכסות ספציפיות בייצור ביצים, חלב וחיטה.
- דיור: שיתוף פעולה, החל מסוף שנת 2013, בין הממשל המרכזי למועצות המקומיות שיפר את היכולות של ממשלת ישראל לענות לצרכי הדיור. נושא זה עדיין מהווה אתגר עבור מקבלי החלטות בישראל.
- רפורמות מבניות: הארגון קורא לישראל לבצע רפורמיות מבניות לשם הגדלת יעילות, בעיקר בשוק החשמל, שבו חברת החשמל הינה הספק היחיד, שגם שולט לחלוטין בתשתיות החשמל בישראל. הארגון מציין, שבשנה האחרונה רפורמה בשוק החשמל נכשלה, אך התכנית ליצירת שתי תחנות כוח פרטיות נמצאת בתהליכי מימוש. המלצות הארגון לשוק החשמל כוללת הפרטת משק החשמל לאורך השרשרת, החל מייצור חשמל, דרך תשתיות וכלה בהפצת חשמל. בשוק התקשורת קורא הארגון לישראל לייצר רגולציה תקשורתית עצמאית ולהגדיל תחרותיות בשירותי הדואר, רכבת והמים.
