מוסיף דעת מוסיף ממון

אם בעבר 12 שנות לימוד היו מספקות למציאת עבודה, כיום דרישות הסף הם תואר ראשון, עם עדיפות לתואר מתקדם. בכל מדינות ה-OECD אקדמאיים מרוויחים יותר ויותר קל להם למצוא עבודה

עד לא לפני שנים רבות, 12 שנות לימוד ותעודת בגרות נועדו להכין קבוצה פריווילגית מצומצמת ללימודים אקדמיים. כיום, הרוב המוחלט של אזרחי מדינות ה-OECD מסיימים 12 שנות לימוד, ללא קשר לעתיד האקדמי ולכן כיום זה הגבול המינימאלי לכניסה לשוק העבודה. ב-2013, 84% מבין גילאי 25-34 במדינות ה-OECD, סיימו 12 שנות לימוד וזו קפיצה משמעותית מהדור, שכיום הוא בין בגילאי 55-64, שרק 67% מהם הגיעו לאותה רמת חינוך. יתרה מזאת, 40% מכלל הבוגרים, 25-64, הפסיקו את מסלול הלימודים לאחר 12 שנות לימוד.

בוגרי אקדמיה, השכלה גבוהה

בישראל, קרוב ל-50 בעלי תואר אקדמי

לא רק עבודה

ללא חינוך טוב קשה מאוד למצוא תעסוקה, זו כבר אקסיומה. רבים מאלו שלא סיימו 12 שנות לימוד מתקשים למצוא עבודה ופעמים רבות הם בעלי כישורים נמוכים מאוד בקריאה ובמתמטיקה. בממוצע, 27% מבני הנוער, שנשרו לפני שסיימו בית ספר, סובלים מכישורים נמוכים ביותר (רמה 1, הנמוכה ביותר לפי מדד ה-OECD), לעומת 13% מאלו שסיימו את המסלול.

ללא 12 שנות לימוד, מציאת עבודה הופכת להיות למשימה לא פשוטה כלל ואחוז האבטלה בקבוצה זו, בגילאי 15-29, נעה בין 10% בדנמרק, גרמניה וישראל ללמעלה מ- 40% ביוון ובספרד. סיום 12 שנות לימוד, ללא מעבר לאוניברסיטה, מקטין את סיכויי האבטלה ב-13% לפחות.

הפרשי שכר בין עובדים

הפרשי שכר

הטבלה שלעיל מספרת סיפור מעניין נוסף והוא הקשר בין אקדמיה לאבטלה. כמעט בכל המדינות, תואר אקדמי מוריד עוד יותר את הסיכוי לאבטלה, אך זה משתנה בין המדינות ובישראל למשל, בקבוצת צעירים עד גיל 29, התואר מקטין רק במעט את אחוז האבטלה. בממוצע, תואר במדינות ה-OECD, מוריד את שיעור האבטלה לצעירים ב-5%, מ-16.5% ל-11.3%.

תעודת ביטוח כנגד משברים

כאשר המשק צומח, גם צעירים ללא השכלה מצליחים להשתלב בשוק העבודה, אך כאשר המיתון זוחל או הכלכלה נמצאת במשבר, אפקט ההשכלה משחק תפקיד חשוב ואלו שלא סיימו 12 שנות לימוד נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לאיבוד תעסוקה. בין שנות המשבר, 2008-2013, אבטלת צעירים ללא 12 שנות לימוד קפצה מ-13.6% ל-20.6%. למעשה, כולם נפגעו אך בשיעורים קטנים: מ-6.4% ל-10.9% לבוגרי מערכת החינוך ומ-4.6% ל-7.7% לאקדמאים.

חינוך לא מאפשר רק תעסוקה בשיעור גבוה יותר, אלא גם כושר השתכרות גבוה יותר. במדינות ה-OECD, בוגר בעל תואר אקדמי מרוויח כ-60% יותר מצעיר בעל 12 שנות לימוד בלבד. לאורך חייו, בעל התואר ירוויח 185,284$ יותר ובעלת תואר תרוויח 129,198$ יותר מאשר אלו, שסיימו 12 שנות לימוד אך לא השיגו תואר. ההבדלים בין אלו שסיימו מערכת חינוך ואלו שלא השיגו 12 שנות לימוד נמוכים בחצי ועומדים על 97,020$ לאורך תקופת החיים של גבר ו-62,280$ לאורך תקופת חייה של אישה.

פערים בשכר לאורך תקופת החיים

פערים בשכר לאורך תקופת החיים

השורה התחתונה: ככל שמערכת ההשכלה הופכת לנגישה יותר וככל ששוק העבודה מצריך כישורים גבוהים יותר, סף הכניסה גדל. כיום, כדי להצליח בשוק העבודה, צריך לפחות לסיים 12 שנות לימוד. אמנם, לאלו שסיימו מערכת חינוך יש יתרונות רבים על פני אלו שנשרו לפני, אך כדי להגיע לחיי רווחה יש להשיג היום, ברוב המדינות, תואר אקדמי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *