ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מדינות סקנדינביה הן לרוב היהלום, שבכתר ה-OECD וממוקמות ברוב המדדים בראש הטבלה. למרות זאת, פעמים רבות, כאשר מדברים על מדינות סקנדינביה, שורר בלבול רב לגבי המודל הסקנדינבי ודרך הפעולה שלו. האם ידעתם, שברוב מדינות סקנדינביה אין שכר מינימום הקבוע בחוק, או יותר פשוט לפטר עובדים מאשר ברוב מדינות ה-OECD? כחלק מלמידה על מודלים שונים ב-OECD הציגו הדנים את המודל שלהם לשוק התעסוקה, מודל שנקרא באנגלית Fluxicurity (שילוב של גמיש וביטחון) והעלו את השאלה האם הוא עדיין רלוונטי גם לאחר המשבר הכלכלי.
מתכון לאושר דני
מודל התעסוקה הדני, כשמו כן הוא, גמיש למול המעסיקים ומאפשר להם לפטר, יחסית בקלות, עובדים ומצד שני מעניק ביטחון למפוטרים בדמות הטבות סוציאליות מהמדינה. קביעות היא מילה, שכמעט ואיננה מוכרת בדנמרק ורוב העובדים אינם מועסקים בחוזה המעניק קביעות, אך אם יפוטרו יהיו זכאים לארבע שנות אבטלה, כאשר גובה הפיצוי הוא 90% להכנסה נמוכה ו-76% להכנסה גבוהה.
בנוסף, המדינה הדנית, למרות שמעניקה גמישות רבה למעסיקים, לא מושכת ידיה משוק התעסוקה ומשקיעה כ-1.5% מהתמ”ג על פעילויות יזומות לשילוב בשוק התעסוקה (Active Labor Market Policy), כאשר הממוצע באיחוד האירופי עומד על חצי אחוז בלבד. יתרה מזו, הממשלה הדנית משקיעה רבות בתוכניות הכשרה מקצועית (VET), פי 3 ממדינות האיחוד. בסופו של דבר, האידאולוגיה הדנית גורסת, שהמטרה היא לא לייצר ביטחון בעבודה, אלא ביטחון בתעסוקה ומי שחשוב הוא העובד ולא העבודה ולכן לא מגנים עליו מפיטורים, אבל מספקים רשת הגנה לאחר מכן.
המודל הדני לתעסוקה
ואז הגיע המשבר
המודל הדני נראה כמו מתכון מנצח לאושר ועושר, אך הוא עמד במבחן לא פשוט עם פרוץ המשבר הכלכלי ב-2008-2009. כלכלת דנמרק סבלה מירידה חדה בתמ”ג, שנבעה מיצירת בועה בשוק הנדל”ן וקושי להתאושש עקב ביקוש מקומי נמוך. כיצד הגיב שוק העבודה למשבר? האבטלה עלתה ושיעור התעסוקה ירד. יחד עם זאת, בדנמרק, בניגוד לספרד או יוון, האבטלה לא שברה שיאים, בעיקר בזכות כוח העבודה הצעיר, שנשאר עוד מספר שנים במערכת החינוך עד יעבור זעם.
כיוון שמודל התעסוקה הדני מאפשר גמישות רבה למעסיקים בפיטורי עובדים, עם פרוץ המשבר עובדים רבים פוטרו ללא יכולת הממשלה להתערב. רוב העובדים שפוטרו היו בעלי כישורים נמוכים ולכן התקשו מאוד למצוא עבודה במשק לא יציב. כיצד הגיבה הממשלה הדנית למשבר? שילוב של מקל וגזר, שכללו קיצוצים והשקעות. מצד אחד, דנמרק השקיעה רבות בהחלפת תשתיות כדי לתמרץ את שוק העבודה, אך מצד שני החליטה לצמצם ההטבות למובטלים ובראשם צמצום דמי האבטלה מארבע שנים לשנתיים. בין היתר, קיצצו הדנים בהטבות לחולים ולאלו שאינם מסוגלים לעבוד.
ראשי שירות התעסוקה בדנמרק הבינו, שהמודל שלהם עובד נהדר בתקופה של שפע כלכלי, אך יעיל פחות בזמן משבר ולכן ביצעו רפורמה בשוק התעסוקה שעיקרה אינו שינוי השיטה, אלא חיזוק אופק התעסקותי של העובד, בעיקר בעלי כישורים נמוכים, כך שיוכל להתאושש בקלות מפיטורים גם בעת משבר. הדנים יצרו מרכזי תעסוקה מקומיים, הנותנים מענה לסוג האוכלוסייה הספציפית (בדומה למרכזי התעסוקה בצפון הארץ, הנותנים מענה לאוכלוסייה הערבית).
נכון לאמצע 2015, נראה שהמודל הדני שרד את הסופה ושיעור האבטלה נמצא בירידה ועומד על 5.8%. גם האבטלה ארוכת טווח ירדה והיא נמוכה ממוצע האיחוד האירופי ואבטלת צעירים, הבעיה הקשה באירופה, ירדה ל-8%.
עבודות חדשות
עומד על תילו
המודל הדני, למרות השכלול הרב שלו, לא חסין בפני משברים והמשבר האחרון הוכיח, שגמישות רבה יוצרת אבטלה גבוהה והבעיה היא שאין תחלופה מספקת, מה שיוצר בסופו של דבר עומס על מערכת הרווחה. עקב כך, הדנים נאלצו לבצע תיקונים במודל, שהרחיקו אותו מהאיזון המקודש בין גמישות לביטחון, אך האלמנטים העיקריים של המודל לא השתנו. למרות שהמודל אינו עמיד למשברים, בטווח הארוך הוא נותן מענה לשוק התעסוקה, אך הוא ייבחן ביכולות שלו לשרוד את השינויים הגלובאליים ובראשם מהפכת הייצור הבאה.
האם המודל הדני יכול לעבוד בכל מדינה אחרת? התשובה של הדנים לכך היא שלילית והמודל הותאם לאורך השנים לתרבות, לתעשייה ולכישורים הדנים. הדנים מאמינים, ששוק תעסוקה היעיל ביותר הוא שוק פלקס-סקיוריטי אך הדרכים להשיג זאת רבות.
