ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מאת ד”ר לאורה בראון
שיפור תנאי העבודה בשרשראות האספקה הגלובליות
ענף הביגוד וההנעלה הוא אחד המגזרים הגדולים למוצרי צריכה בעולם. למרות שמגזר זה מייצג כוח כלכלי חשוב, הקריסה הטרגית של מפעל “רנא פלאזה” בבנגלדש בשנת 2013, שבה 1130 עובדים איבדו את חייהם, הביאה את תשומת הלב העולמית לסיכונים וההשפעות השליליות החמורות בתהליך הייצור. בעקבות הטרגדיה, נציגי מדינות ובעלי עניין ברחבי העולם הכוללים את התעשייה, איגודי העובדים ונציגי החברה האזרחית התגייסו להגיב בדחיפות לשיפר תנאי העבודה. השאלה העיקרית היא מי אחראי על בדיקת נאותות? אין זה הגיוני להפיל את כל האחריות התאגידית על החוליה החלשה ביותר בשרשרת האספקה – קבלנים מקומיים במדינות מתפתחות המייצרים מוצרי טקסטיל. הסיכונים בפגיעה בזכויות אדם וזכויות עובד, והסיכונים לנזקים סביבתיים צריכים להיות מנוהלים לאורך כל שרשרת האספקה על מנת להגדיל את ההשפעות החיוביות של תעשייה עולמית זו. ארגון ה-OECD מקווה כי ההנחיה שיצאה לפני כשנתיים התניעה “מהפכת אחריות” במגזר הביגוד וההנעלה, והפורום השנתי שיתכנס השבוע, יבחן את יעילותן והשפעתן.
הבנה משותפת של אחריות תאגידית בעידן הגלובליזציה
לאחר ארבע שנים של תהליך ההתייעצות מולטי-סקטוריאלי אינטנסיבי, הושקה בפברואר 2017 הנחיה לבדיקת נאותות של ה- OECD. מדינות שאימצו את הקווים המנחים היוו כ-72% מיבואני הבגדים בתעשייה הגלובלית. ההנחיה מציעה המלצות מקיפות לעסקים, בתמיכה ממשלתית, להתמודדות עם סיכונים שחברות עשויות להיתקל בהם בייצור וברכישת מוצרים. ההנחיה מספקת כלים לחברות פרטיות לזהות ולמנוע השפעות שליליות אפשריות הקשורות לזכויות אדם, זכויות עובדים, איכות סביבה ושחיתות בשרשראות האספקה בענפי הביגוד וההנעלה ברחבי העולם. היא מזהה גם את רב גוניות המגזר וכן את מורכבות האתגרים שהמגזר מתמודד מולם. המנגנון נועד לסנכרן ולאחד מערכת מורכבת של כללים על מנת להקל על דרכי התקשרות בשרשרת אספקה. ההנחיה ממליצה כי החברות ינקטו בגישה שיתופית על מנת לזהות דרכי התמודדות עם ההשפעות השליליות האפשריות של פעילותן ולעקוב אחר התקדמותן לאורך זמן, ומעודדת מעורבות מתמשכת עם השותפים העסקיים במדינות המתפתחות.
מנגנון הבודק והמבטיח התנהגות תאגידית אחראית
ההנחיה החדשה לענף הטקסטיל נגזרת מהצהרת ההשקעות והמיזמים הרבלאומיים של ה– OECD והקווים המנחים ה- OECD לחברות רב-לאומיות (Guidelines for Multinational Enterprises) ועולה בקנה אחד עם עקרונות האו”ם בנושא זכויות העסקים וזכויות האדם (UN Guiding Principles on Business and Human Rights) הקובעים כי על החברות מוטלת האחריות לזהות, למנוע, לצמצם ולשקול את ההשפעות השליליות בשרשראות האספקה שלהן. במקור, אומצו הקווים המנחים ב-OECD לחברות רב-לאומיות בשנת 1976, כחלק מהצהרת ההשקעות, וזהו קוד להתנהגות עסקית הוא קובץ ההנחיות הוותיק והמקיף ביותר של המלצות לעסקים. נקודות קשר לאומיות (National Contact Point – NCP) הן מנגנון הגלובלי הפעיל של הקווים המנחים – בהתאם, הוקמה במנהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה נקודת קשר לאומית, אשר מהווה ערוץ קשר בין קהילת העסקים, איגודי עובדים, ארגונים לא ממשלתיים ובעלי עניין אחרים בכל הנוגע ליישום הקווים המנחים. נקודת הקשר הלאומית מחויבת לקדם את קווים המנחים וכן לטפל בטענות הנוגעות להפרה אפשרית של הקווים המנחים. ברחבי העולם NCP כבר טיפלו במספר מקרים הקשורים לבדיקת נאותות במגזר הביגוד וההנעלה ופעלו לקידום שיח והשגת פתרון בין הצדדים. ה-NCP הדני סיכם מקרה שבו היה מעורב קמעונאי דני שלא ביצע בדיקת נאותות ליצרן הטקסטיל שלו בבניין “רנא פלאזה”. ה-NCP הדני הגיע למסקנה כי חברת הטקסטיל הדנית הזניחה בעיות הקשורות לבריאות תעסוקתית ולתקני בטיחות של הספק שלה במפעל “רנא פלאזה”. מסקנות של ה-NCP הדני (שנקבעו על בסיס ההנחית ה-OECD) במקרה זה הן משמעותיות לעתיד של בדיקת נאותות לזכויות אדם בענף הטקסטיל הגלובלי.
ההנחיה היא כלי כלל עולמי להתנהגות תאגידית אחראית
הנחיות ה-OECD חלות על כל התאגידים הפועלים ב-47 המדינות המחויבות לקווים המנחים, או חברות שעובדות עם ספקים מאחת ממדינות אלו. אבל באותה מידה הן רלוונטיות עבור כל חברה הפועלת בשרשרת האספקה הגלובלית (לדוגמה, עסקים קטנים ובינוניים כחלק משרשרת אספקה של חברה רב-לאומית). ההנחיות רלוונטיות למשל למפעל בבנגלדש שמוכר לחברות בארה”ב, אפילו בזמן שבנגלדש לא אימצה את הקווים המנחים, בדיוק כפי שהן רלוונטיות עבור יצרני הכותנה בפקיסטן המייצאים לשווקים באיחוד אירופי. ההנחיה לבדיקת נאותות של שרשרת האספקה שואפת להכיל את אותו סט כללים עבור כל שחקני הענף הטקסטיל הגלובלי וכך להביא לתחרות הוגנת בשווקים (“level playing field”).
שיפור תנאי העבודה תלוי ביישום ההנחיה
הנחיית ה-OECD היא פרוגרסיבית, מציאותית ומאוזנת. היא מזהה את המגוון הרחב של השחקנים בענף ואת המודלים השונים לרכש ואספקה של מוצרים ושירותים. היא אינה דוגלת בגישה כוללנית לפיה “מידה אחת מתאימה לכולם”, אלא מספקת המלצות כיצד חברות יכולות לבצע בדיקת נאותות שמתאימות לגופו של עניין (גודל החברה, קונטקסט וכד’). לדוגמה, ההנחיה מכירה בתפקידם של קבלני המשנה, ההמלצות לא פוסלות את השימוש בקבלנות משנה אלא מסייעות לקיים ‘קבלנות משנה אחראית’. לכלי הגלובלי העוסק בבדיקת הנאותות לביגוד והנעלה, יש פוטנציאל לשנות את תעשיית האופנה ברחבי עולם. עכשיו הגיע הזמן לבחון את יישומה של ההנחיה לבדיקת נאותות בענף הביגוד וההנעלה, על מנת להצליח ביצירת כלל הוגן וגלובלי במגזר התעשייה זה.
