מהו צנע?

המונח צנע (austerity) הפך להיות בשנים האחרונות למונח פופולארי, כאשר דנים על הקיצוצים, שמדינות רבות באיחוד האירופי מבצעות, עקב המשבר הכלכלי השורר בארצם. הדוגמה המוכרת ביותר היא יוון, שלשם קבלת תכנית חילוץ בעלות מיליארדים של יורו מהאיחוד ומגורמים אחרים, התבקשה לבצע קיצוצים דרסטיים ולייצר כלכלת צנע.

כאשר ישראלים שומעים את המילה ‘צנע’, הם ישר חושבים על שנות ה-50 בישראל, עת הונהגה כלכלת קיצוב והאזרחים יכלו לקנות מוצרי בסיס רק באמצעות שוברים, שהממשלה סיפקה (או בשוק השחור). בין הצנע של ישראל לצנע של יוון עברו שנים רבות ולמרות המשבר של יוון, אין להשוות בין השניים. אם כן, מדוע כולם מדברים על צנע? מחקר חדש של ה-OECD מנסה להבין את משמעות המונח וכיצד הוא משפיע על המדיניות הכלכלית.

היסטורית המונח

המונח צנע קיים כבר שנים רבות, אך רק משנות ה-50 הוא הפך להיות מונח כלכלי. אחת מכלכלות הצנע הראשונות נוצרה בארה”ב ובאנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה, שבה הממשלות הטילו מגבלות על צריכה של מזון, ביגוד, דלק ושאר מוצרים. באנגליה למשל, בתקופת המלחמה, צריכת המזון צנחה ב-13% עקב תקצוב הממשלה.

אחד מהמקרים המפורסמים ביותר לכלכלת צנע הוא המקרה של המדינה הצעירה שזה עתה הוקמה, ישראל. עם הקמת המדינה הוצפה ישראל בזרם מעל 200,000 אלף עולים, מה שהביא למחסור חמור במוצרי צריכה וזה בתורו גרם לממשלה להכריז על כלכלת צנע בין השנים 1949-1959. כיום, בכלכלת צנע לא מתקצבים מוצרים, אלא מנסים לייצר ייצוב תקציבי באמצעות קיצוצים או/ו העלאת מסים.

צנע היום

כלכלת יוון סבלה קשות מהמשבר הכלכלי, שהחל בשנת 2008 וכדי לצאת ממנו קיבלה הלוואות מהאיחוד האירופאי ומקרן המטבע העולמי (IMF) ולשם כך התחייבה לחתוך מהגרעון הלאומי 30 מיליארד יורו באמצעות העלאת מסי חברות, קיצוץ בפנסיות והעלאת גיל הפרישה. לא רק כלכלות קורסות, כמו יוון “חתכו בבשר החי”. גם בכלכלות היציבות יחסית, כמו באנגליה ובארה”ב בוצעו קיצוצים רבים כדי להילחם בגרעון התופח.

המונח צנע הפך להיות למונח כלכלי שלילי ביותר, כאשר רבים מהאזרחים מאשימים את מדיניות ה’צנע’ בפערים החברתיים ובכלכלה המקרטעת. כאשר כלכלנים מתארים קיצוצים באופן חיובי הם אינם משתמשים במונח צנע אלא כ’התכווצות פיסקאלית’.

כיצד צנע משפיע על הכלכלה

בסופו של יום, לציבור הרחב לא משנה כיצד יקראו לצנע. הוא מעוניין לדעת כיצד זה משפיע על הכלכלה ועליו. כיוון שהמונח צנע מתייחס לפעולות כלכליות מגוונות, יש לבחון כיצד כל פעולה כזו משפיעה על הכלכלה.

העלאת מיסים מול קיצוץ הוצאות: בטווח הקצר מחקרים מראים, שקיצוץ בתקציב תורם יותר לצמיחה כלכלית מאשר העלאת מסים, כיוון שהעלאת מיסים משפיעה על מערכת הבנקים והצריכה, מה שיכול לגרום להאטה בכלכלה.

תנאים כלכלים: לא תמיד קיצוצים מבוצעים בתקופת משבר כלכלי ודווקא בכלכלה הקנסייאנית ממליצים על ריסון תקציבי בזמן פריחה כלכלית, לעומת הורדת מיסים והעלאת הוצאות ממשלתיות דווקא בעת משבר. כלכלות חזקות יכולות לבצע פעולות של צנע ותוך זמן קצר להראות סימני צמיחה, לעומת צנע בכלכלות חלשות, המשפיע באופן אקוטי על הכלכלה לאורך זמן. למשל, מאז 2008 יש באנגליה פעולות רבות של צנע, אך למרות זאת שיעור האבטלה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז המשבר- 6.5%, בעוד בספרד ויוון, פעולות הצנע הגדילו לאין שיעור את אחוז האבטלה עד ל-27%. דוגמאות אלו רלוונטיות לישראל, שביצעה בשנתיים האחרונות קיצוצים והעלאות מיסים ולמרות זאת אחוז האבטלה המשיך לרדת.

מי נפגע על-ידי הצנע: כאשר מעלים מיסים או מקצצים בהוצאות, הפגיעה הכלכלית אינה שווה בין חלקי האוכלוסייה וחלקים מסוימים פגיעים יותר לפעולות כלכליות אלו. יותר חשוב מפעולות צנע הוא אלו פעולות מתבצעות בפועל. “העלאת מסים” היא שם כללי ויש הבדל גדול בין העלאת מע”מ, המשפיעה על כלל האוכלוסייה לבין העלאת מסים לעשירונים העליונים ומס חברות. גם קיצוצים אינם בהכרח משפיעים על כולם, אם הם נעשים במקומות ספציפיים, כגון קיצוץ פנסיות למרוויחים הגדולים במשק. יש לקחת בחשבון, שצעדי צנע משפיעים גם לטווח הרחוק ובאיטליה, למשל, אלו שנולדו בשנות ה-70 ישלמו 50% יותר פנסיה מאלו שנולדו שני עשורים לפני ויקבלו פנסיה קטנה יותר בחצי.

טיימינג: הכול עניין של תזמון וצנע יכול להביא לתוצאות שונות על-פי טווח הזמן, שבו הוא מבוצע. כל המחקרים מראים, שככל שצעדי צנע נעשים בטווח זמן קצר יותר, כך ההשפעה הכלכלית הראשונית היא דרמטית ויש ירידה כמעט בכל המדדים הכלכליים. בכלכלות חזקות כמו ארה”ב, שביצעו צעדי צנע באופן הדרגתי, ההשפעה הייתה דרמטית הרבה פחות.

לסיכום: פנים רבות לצנע

מחקר ה-OECD מראה, שלצנע פנים רבות והוא אינו דבר אחד ויחיד. בנוסף, לא כל פעולות צנע מביאות לאותן תוצאות ולכן יש לנסות ולהבין כיצד פעולות של קיצוץ והעלאות מסים משפיעות על הכלכלה והאם לפעולות של ‘צנע’ יש גם אפקטים חיובים על הכלכלה. כמו בכל דיון כלכלי, חשוב להתחיל להבין את המושגים הבסיסיים שבהם אנחנו דנים.