מדיניות מים יעילה בברזיל מעודדת יצוא של תעשיות המים מישראל

מאת ד”ר לאורה בראון

כמו מדינות רבות סובלת ברזיל יותר ויותר מהשפעות שינויי האקלים שגורמות לבצורות ושיטפונות, לפעמים גם באותו הזמן. הנזקים שנגרמים לתשתיות הלאומיות נאמדים במיליוני דולרים בכל שנה. דו”ח שהכין ארגון ה-OECD אודות עלויות המים בברזיל, מציע למדינה שינויי מדיניות שצפויים גם לעודד השקעות רבות בחדשנות ובטכנולוגיות מים על מנת לשפר את מצב תשתיות המים בברזיל. המלצות הארגון, שחלקן כבר מיושמות כרפורמות בשטח, נועדו להתמודד עם אתגרים כגון העדר קוהרנטיות במדיניות המים, זיהוי מזיקים במאגרי המים (ניטור ביוב של מפעלים למשל), הבנה כיצד בונים תעריפי מים המשקפים את “העלות האמיתית” של מים, כיצד מגייסים מימון לשיפור תשתיות המים וכן קיומה של מסגרת מוסדית חלשה. בנוגע לאחרון למשל, מומלץ שמועצות לאומיות, כמו גם ועדות אגן מקומיות, יונחו באופן ברור בידי רשויות פדרליות כמו ANA בנוגע ליישומם של כלים כלכליים בהצלחה.

ציר הזמן של יישום תעריפי מים בברזיל. מקור: דו”ח ברזיל (OECD Water Charges in Brazil)

תעריפי מים מעודכנים צפויים לסייע להגברת ההשקעות בתשתיות

ציר הזמן של יישום תעריפי מים בברזיל מראה שהעיקרון הדורש תשלום על מים ושירותי מים הותקן בברזיל רק בשנים האחרונות. הרחבת תעריפי מים לא יושמה באופן קוהרנטי על הרמה הפדרלית, כך שנכון להיום תעריפי המים בברזיל מצליחים לכסות 10-15% בלבד מצרכי המימון. על מנת ליישם פעולות שצפויות לקדם תכניות משאבי המים באמצעות פרויקטים, בניית תשתיות וכן מחקרים (לדוגמה, הערכת יעילות של כלים כלכליים), יש צורך ברור בהרחבתם. בהשוואה, ישראל מצליחה לגייס את כל המימון לניהול משק המים מתעריפים, מהסיבה שהיא פועלת על פי העיקרון “מחיר ריאלי למים”, כלומר התעריף אמור לשקף את העלות הכוללת של אספקת מים כולל הוצאות הון, הוצאות אנרגיה, וכן הוצאות הקשורות לתפעול ותחזוקה.

מלבד העלאת תעריף המים בברזיל, הצעדים שאמורים ללוות את תהליך הרפורמה כוללים שימוש יעיל במים וטכנולוגיות cleantech על מנת להקל את המעבר לאסטרטגיות מימון בנות קיימא. בעתיד, חברות ישראליות יכולות לצפות להגברת הזדמנויות עסקיות בברזיל על מנת לספק את הצורך המוגבר לטכנולוגיות חדשניות בתחומים כגון טיפול בשפכים, ניטור ביוב או דליפה בצינורות (smart metering).

הפורום העולמי בנושא מים יתקיים במרץ 2018, ברזיליה

כפי שהדו”ח משקף, ברזיל פועלת באופן אקטיבי להתמודדות עם אתגרים כגון תשתיות מתדרדרות ושינוי אקלים. השנה גם תארח ברזיל את הפורום העולמי למים – World Water Forum 2018 – האירוע הגדול בעולם בתחום המים שמחבר בין גורמים ממשלתיים, אקדמיה, ארגונים בינלאומיים, משקיעים ותעשיות המים. השנה יתקיים הכנס בין התאריכים 18-23 למרץ 2018 בברזיליה, וצפויים לקחת בו חלק יותר מ-40,000 משתתפים. מטרת הפורום היא בניית מחויבות פוליטית לשימור, הגנה, פיתוח, תכנון, ניהול ושימוש במים בכל הממדים השונים, לצד הנעת פעולות בנושאים קריטיים למים.

מעורבות ישראל בפורום ובאירועי צד של ה-OECD

בהשתתפות שחקנים מרכזיים ישראליים מסקטור המים (בהם גיורא שחם, ראש רשות המים ועודד דיסטל, מנהל תכנית נויטק במשרד הכלכלה), מדינת ישראל תקים ביתן בפורום על מנת להפגין את החשיבות של מדיניות מים מתקדמת, ולהציג אפשרויות לגבי האופן שבו מדינות יכולות ליישם מדיניות מים מוצלחת.

קובעי מדיניות מים בארץ מבינים שנושאים כתעריפי מים מוסדרים נתפסים עדיין פוליטיים-רגישים ברוב העולם, וקשה לממשלות לקדם רפורמות בתחום זה. הפורום מהווה הזדמנות עבור ישראל להציג את עצמה כמובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים, כמו גם במבנה משק המים. משרד הכלכלה והתעשייה רואה ערך רב וחשיבות בקידום מדיניות מים יעילה בעולם, שצפויה גם להרחיב את ההזדמנויות לפתרונות מים ישראלים בשווקים זרים. למשל, אם במדינה כלשהי החקלאים משתמשים בשיטת flood irrigation וכתוצאה מהסדרת תעריפי מים שיטה זו הופכת ללא כלכלית, יהיה מדובר כמובן בשינוי כללי המשחק לטובת יצואנים ישראלים בתחום ההשקיה.

לצד הפורום המרכזי תשתתף ישראל גם באירועי צד שמארגן ה-OECD במסגרת הפורום, בהיותה שחקן מרכזי בתחום המים. כבר היום ישראל פעילה ביוזמה לממשל מים של ה- OECD ותורמת ידע רב ונתונים שיכולים לסייע למדינות אחרות בקידום מדיניות מים קוהרנטית. גם המפגש השלישי של ה-OECD בנושא “השולחן העגול למימון תשתיות מים” יתקיים בברזיליה (ישראל ארגנה בהצלחה גדולה את המפגש השני במסגרת ווטק בספטמבר 2017, ראו כתבה בנושא). בפרויקט זה משתתפת ישראל בצוות היגוי ביחד עם הולנד, ה-OECD והבנק העולמי, במטרה לייצר מודלים חדשים לגיוס מימון לתשתיות וכן ולהפיכת הסקטור לאטרקטיבי יותר עבור משקיעים ציבוריים, ובמיוחד למשקיעים פרטיים.

ישראל כשותפה מרכזית בתחום המים

נדרשת מחויבות פוליטית עמוקה על מנת להצליח בהתמודדות עם אתגרים גלובליים כגון שינויי אקלים. לאחר חתימתו של הסכם האקלים בפריז, נדרשים צעדים אקטיביים להשגת “בטחון מים” – שמשמעותם בעיקר השקעות ומדיניות מים מקומית יעילה. ישראל פועלת בפלטפורמות בין לאומיות כמו ארגון ה- OECD ואירועים כמו הפורום העולמי למים. זאת על מנת להגביר את המודעות לאתגרי מים, לקדם תיקונים במשקי המים בעולם ולשתף מהניסיון של ישראל כיצד לחבר בין שני התחומים – מדיניות מקומית וחדשנות טכנולוגית במשק המים – באופן מועיל. תובנות אלו עשויות להועיל לא רק לברזיל, אלא גם למדינות רבות אחרות.