מדיניות כגורם מפתח לשגשוג כלכלי בעסקים קטנים ובינוניים

עסקים קטנים ובינונים (SME) הם גורם מפתח לצמיחה כלכלית בת-קיימא, אך ניכר קושי שלהם להתאים עצמם לעידן הדיגיטלי ולהשתלב במסחר בינלאומי. לפי פרסום חדש של ה-SME and Entrepreneurship Outlook 2019, רק 17% מהמשרות החדשות בישראל נוצרו בענפים עם שכר ופריון גבוהים. חברות קטנות ובינוניות מייצגות 99% מכלל החברות, הן אחראיות על כ-60% ממקומות התעסוקה והן מייצרות בין 50% ל-60% מערך המוסף הגלובלי. בישראל אחוז גבוה אף יותר – עסקים קטנים ובינוניים מעסיקים 2/3 מכלל העובדים במגזר העסקי והם תורמים 65% של ערך המוסף (71 מיליארד דולר).

מאת: ד”ר לאורה בראון

עסקים קטנים ובינוניים יוצרים מקומות עבודה חדשים, אך צריכים להגביר את השכר והפריון

עסקים קטנים ובינוניים עוזרים להבטיח כי הכלכלות והחברות שלנו יתאימו לשינויים גדולים כמו גלובליזציה, דיגיטציה, לחצים סביבתיים ושינויים דמוגרפיים. חברות קטנות ובינוניות היו גורמים משמעותיים בצמיחת התעסוקה בעולם בשנים האחרונות, בעיקר באמצעות הקמת חברות חדשות (כולל ענפים עם צמיחה גבוהה כמו טכנולוגיות מידע ותקשורת). עם זאת, סקירת ה-OECD החדשה ל-SME וליזמות מדגישה כי מרבית יצירת התעסוקה של עסקים קטנים ובינוניים הייתה בענפים עם רמות פריון נמוכות מהממוצע, כאשר בדרך כלל חברות קטנות ובינוניות משלמות לעובדים כ-20% פחות משכורת מאשר חברות גדולות.

אלה האתגרים הגדולים ל-SME בעתיד

עסקים קטנים ובינוניים תלויים מאוד באקוסיסטם העסקי ובמסגרת המדיניות בהשוואה לחברות גדולות (MNE). הדו”ח מזהה מספר אתגרים עיקריים:

·         חסמי סחר: בעוד שפער השכר קטן יותר בחברות קטנות ובינוניות שמייצאות, חסמים לסחר בינלאומי לא פרופורציונליים ו”מלחמות הסחר” עשויים לפגוע עוד יותר ביכולתם של עסקים קטנים ובינוניים ליהנות מהגלובליזציה.

·         כישורים: חברות קטנות ובינוניות נאבקות לשלב סוגים שונים של חדשנות ומתמודדות עם חסמים בגישה למשאבים אסטרטגיים כגון כישורים, מימון וידע. רבע מהעסקים הקטנים והבינוניים באיחוד האירופי דיווחו על היעדר צוות מיומן או מנהלים מנוסים כבעייתם החשובה ביותר, וברוב מדינות ה-OECD פחות מרבע העסקים הקטנים סיפקו הכשרה בתחום ה-ICT בשנת 2018.

·         דיגיטציה: המעבר לעידן הדיגיטלי מספק מרחב לצמיחה בפריון, אך קיימים פערים גדולים בין עסקים קטנים לבין חברות גדולות באימוץ של טכנולוגיות חדשות. רק כמחצית של העסקים הקטנים במדינות ה-OECD השקיעו בשירותי מחשוב ענן (cloud computing) בשנת 2016, למשל.

למרות שיצירת מקומות עבודה בקרב עסקים קטנים ובינוניים גדלה משנת 2010, לרוב המשרות החדשות נמצאות בפעילויות עם פריון נמוכה כמו גם שכר נמוך. בין 2010–2016, קרוב ל–90% מהמשרות החדשות בצרפת, 75% בארצות הברית, ו–66% בגרמניה ובריטניה היו בענפי שכר נמוך, שתרם לקיפאון בשכר הממוצע במשק כמו גם להרחבת אי השוויון.

ממשלות פועלות באופן יזום במאמציהן לשיפור תנאים במסגרת המדיניות ל-SME

דו”ח ה-OECD מציג כי רוב מדינות ה-OECD מתמודדות עם חסמים הקשורים לעסקים קטנים ובנונים. מסיבה זו, הן מתמקדות בהאצת הטמעת החדשנות (innovation diffusion) בעסקים קטנים; מבטיחות שחברות קטנות ובינוניות עומדות בקצב המעבר הדיגיטלי; מסייעות בשיפור המיומנויות של עסקים קטנים; מרחיבות רשתות חדשנות, עושות מאמצים בשיפור קשרי MNE-SME כמו גם גישה לרכש ציבורי ולשווקים חדשניים ‘מובילים’. עסקים קטנים גם נהנים מהתחזקות שירותי הממשל האלקטרוניים ומהרפורמות המתבצעות במדינות ה-OECD שמטרתן להוריד את הנטל הניהולי והמיסי, ולהחיל רגולציה חכמה.

תמונת מצב של מדיניות ה-SME בישראל

השנים האחרונות בישראל מראות צמיחה חזקה בתעסוקה, בעיקר על ידי יצירת מקומות עבודה בסטארט-אפים. עם זאת, התרומה לצמיחת התעסוקה מצד חברות ותיקות (incumbent firms) חלשה יחסית בישראל.  61% מיצירת מקומות העבודה התרחשו בענפים שהפריון נמצא מתחת לממוצע. בניגוד למדינות ה-OECD אחרות, מגזרים עם שכר ופריון גבוה יותר (כמו פעילות טכנית, IT או מדעית) היוו 17% מכל המשרות החדשות שנוצרו בישראל.

הסוכנות לעסקים קטנים ובנונים במשרד הכלכלה מציעה מספר תכניות על מנת להקל על המעבר של עסקים קטנים לעידן הדיגיטלי. גם רשות החדשנות הציגה אג’נדה חדשה בנושא מדיניות מדעית ותעשייתית במטרה לטפח הטמעת חדשנות ולסגור פער החדשנות בקרב חברות קטנות ובינוניות שהן לא היי-טק. תכנית מסחר אלקטרוני חדשה הוקמה בשנת 2017 במטרה לעודד עסקים קטנים ובינוניים לפתוח “חנויות דיגיטליות” על מנת להקל על כניסתה של החברה לשווקים זרים. עם זאת, הסביבה העסקית של ישראל סובלת מרמות גבוהות של ביורוקרטיה ונטל רגולטורי. מסיבה זו, הממשלה התחייבה לקצץ את הנטל הרגולטורי לעסקים קטנים ב-25% עד 2019.

המלצות מדיניות לשגשוג כלכלי של SME

כמו בהרבה מדינות ה-OECD, המורכבות של נהלי רגולציה נותרה המכשול הגדול ביותר ל-SME בישראל. דו“ח ה-OECD קורא לממשל יעיל ולהסדרים קוהרנטיים ברמה לאומית ותת-לאומית. לעסקים קטנים נדרשת מדיניות שמתמרצת את האימוץ של best practices בתחום הדיגיטלי – לדוגמה, הגנה על נתוני העסק ועל איומי אבטחת סייבר. נדרש מאמץ רב לשיפור הכישורים על מנת להתמודד עם הטרנספורמציה הדיגיטלית הגלובלית, ולהעסיק עובדים עם כישורים למקומות עבודה דיגיטליים. יש לחזק את ההתקדמות בתוכניות חינוך מקצועיות ובסגירת פער ההכשרה בין חברות גדולות לבין עסקים קטנים. מדיניות מוצלחת צריכה לסייע לחברות קטנות ובינוניות לנצל הזדמנויות במהפכת הייצור: באמצעות אימוץ שיטות של ניתוח ביג דאטה (big data analytics) ובינה מלאכותית עסקים יכולים לשפר את ההתאמה האישית של המוצרים והשירותים שלהם. דיגיטציה יכולה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים להשתלב בשווקים גלובליים וברשתות ערך עולמיות: למעשה, חברות קטנות שפועלות בשווקים בינלאומיים מצליחות להגדיל את הפריון והשכר שלהן. מחקר ה-OECD מראה כי פערי שכר בחברות גדולות (שמשלמות בדרך כלל לעובדים 20% יותר משכורת מאשר עסקים קטנים) קטנים יותר עבור עסקים קטנים ובינוניים שמייצאים.