ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
כמדי שנה יארח ארגון ה-OECD את כנס ה-Integrity Week (שבוע היושרה) של CleanGovBiz, שמטרתו לעודד שקיפות וניקיון כפיים המבוססים על אמון ומאבק בשחיתות בממשלות ובחברות עסקיות. בכנס יערכו מספר מושבים, שיאגדו יחדיו בעלי עניין מהממשל, אקדמיה, עסקים, סחר וחברה אזרחית לשם ניהול דיאלוג בענייני מדיניות, “best practices” והתפתחויות אחרונות בנושאי יושרה ומאבק בשחיתות.
שחיתות הינה הרעה החולה של הכלכלה והפוליטיקה, כיוון ששחיתות פוגעת בצמיחה הכלכלית, אך גם באמון הציבור בפוליטיקה ובפוליטיקאים. שחיתות עסקית פוגעת ביצרנות העובד ולמעשה ניתן לראותה כמס, שנוסף על כל השקעה על-ידי המשקיע, מס שלא חוזר לציבור. שחיתות יכולה גם ליצור “פילים לבנים”, תשתיות ענק ללא שימוש וללא צורך, שנוצרו אך ורק עקב קשרי הון שלטון. מעבר לבזבוז ההתחלתי, פרויקטים אלו אינם מחזירים את ההשקעה עקב שימוש חסר ובעיקר בשל עלויות גבוהות של תחזוקה.
בשנת 2013, מדינות ה-OECD השקיעו 1.4$ טריליון בהשקעות ציבוריות, כ-3% מהתמ”ג של המדינות ו-15% מכלל ההשקעות (ציבורי ופרטי). רוב הכסף הציבורי מושקע בתשתיות באמצעות יחידות הממשלה והשקעות אלו רגישות מאוד לשחיתות.
ארגון ה-OECD לקח על עצמו להיות המוביל העולמי במאבק כנגד השחיתות ויחד עם ארגונים נוספים הוא מנסה ליצור כלים, שיגבילו את השחיתות בעסקים ובממשל, אך כמובן שהשחיתות עדיין מתרחשת. באחד מהדוחות האחרונים של הארגון גילו קשר ישיר בין משברים כלכליים לשחיתות שלטונית ועסקית והמדינות, שסבלו ממשבר עמוק יותר, הן המדינות, בהן רמת השחיתות גבוהה, כמו ספרד ויוון. מצד שני, משברים כלכליים הם גם הזדמנות טובה למדינות להילחם בשחיתות, כיוון שנושא זה עולה לסדר היום של האזרחים, שלא מוכנים יותר לשלם על שחיתות, בזמן שהממשלה מבקשת לצמצם תקציבים.
שבוע המודעות ייערך בתאריכים ה-23-26 במרץ במשרדי ה-OECD בסימן “ריסון השחיתות – משקיעים בצמיחה” ויעסוק בקשר בין שחיתות להשקעות ובנושאים הבאים:
- דיון ומיפוי הסיכונים להשקעות משחיתות
- יתרון מהשקעות לכולם ולא רק לבעלי אינטרסים
- אמון ועסקים: חלק מפרויקט רחב יותר, שמפעיל ה-OECD בשם Trust and Business, שהחל בעקבות המשבר הכלכלי. הפרויקט מטרתו לחשוף שחיתויות ברמת הממשל והעסקים וההשפעה של גורמים אלו על הכלכלה. מטרת הפרויקט הינה לפתח כלים ףשיעזרו לממשלות להתמודד עם שחיתות ברמה המשפטית וברמה המבנית על-ידי יישום רפורמות שימנעו קרטלים.
- לחימה בשחיתות
- האתגר במניעת שחיתות במערכות ממשל מבוזרות
- אמנות כנגד שחיתות
- חיזוק המשילות בהשקעות תשתיתיות
- למידה ממקרי העבר
מדינת ישראל מבינה, שמעשי שחיתות ושוחד מהווים איום על מוסדות דמוקרטיים ויש בהם כדי לפגוע בשלטון החוק ולהביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית. ישראל חברה באמנת ארגון ה- OECD למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות סחר בינלאומיות (OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions) ובאמנת האו”ם נגד שחיתות (UN Convention against Corruption – UNCAC).
בשנת 2012 ערך משרד הכלכלה, בשיתוף משרד המשפטים והתאחדות התעשיינים, כנס בנושא “אחריות תאגידית ומניעת שוחד” בהשתתפות מזכ”ל ה-OECD, אנחל גורייה שציין, כי “סוף-סוף ישנו מנגנון שמפקח וישנה כתובת שניתן לפנות אליה (נקודות הקשר הלאומיות, שקיימות בכל מדינה שמחויבת לקווים המנחים). זה עדיין לא מחייב מבחינת החוק, אבל זהו הקוד הכי מוצלח, הכי מפותח והכי מקובל כיום בעולם בכל הנוגע לאחריות תאגידית”.
לסיכום: שחיתות שלטונית ועסקית הינן אבני נגף ביצירת כלכלה משגשגת ואמון בין הציבור לממשלה ובין חברות עסקיות לממשל. במקום שבו צומחת שחיתות, לא תצמח כלכלה פורחת ויעילה ולכן למדינות יש תמריץ חשוב מאוד להילחם בשחיתות בכל הדרכים העומדות לרשותן. כנס ה-OECD בנושא זה הוא נדבך נוסף, שמוביל הארגון, ליצירת כלים בינלאומיים למלחמה בשחיתות ויצירת אמון בין כלל הגורמים האמונים על יצירת כלכלה צומחת ומתפקדת.
