למדוד תמ"ג בעידן הדיגיטלי

בעבר, מדינות המערב היו רגילות לצמוח בקצב של 4% ואף יותר ובשנים האחרונות הצמיחה תקועה. האם הצמיחה אינה קיימת או שהבעיה היא בכלל במדדים? התמ"ג תפקידו לבדוק פעיליות כלכליות אך בעולם הדיגיטלי, פעיליות רבות עוברות מתחת לרדר של התמ"ג

תוצר מקומי גולמי, תמ"ג או GDP באנגלית, הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של מדדי הכלכלה ולמרות החסרונות הרבים שמוצאים בו כלכלנים, זה המספר הראשון שעולה בראש שבאים לבדוק האם הכלכלה הלאומית במצב טוב או טעונה שיפור. בשנים האחרונות, טכנולוגיות חדשות צומחות המקשות על מדידה מדויקת של התוצר כגון פלטפורמות אינטרנטיות עמית לעמית (Peer-to-Peer) כגון AirBnB ואובר למשל, מימון המונים, אנשים המועסקים באופן לא קבוע, מדיה המחולקת ב"חינם" ומומנת על-ידי פרסומות ושימוש ב-BIG DATA. רבים תוהים שאולי הירידה בשיעורי הפרודוקטיביות היא לא ירידה אמיתית אלא בעיית מדידה בכלל הקשורה למפנה הדיגיטלי. מחקר חדש של המחלקה הסטטיסטית ב-OECD בודק כיצד מדד התמ"ג מושפע מהכלכלה הדיגיטלית.

פרדוקס הפרודוקטיביות

הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום והיא משנה את הדרך שבה אנחנו עובדים וחיים ויחד עם זאת יש חשש שהיא לא משתקפת במדדים הכלכליים החשובים. הטכנולוגיה מתקדמת ורבים חשבו ששימוש ב-BIG DATA ישנה את אופן העבודה ויגביר פרודוקטיביות העובדים אך המדדים מראים אחרת ובשנים האחרונות פריון העובדים תקוע. מצד שני, יכול להיות שהמדדים עדיין נכונים ולמרות החדשנות הקיימת, לפריון עובדים יש בעיה אחרת כפי שנחקרה כבר בעבר על-ידי ה-OECD והמסקנה היא שהפריון דווקא גבוה אך לא מחלחל לכל הכלכלה.

דרך חדשה לעשות עסקים

עסקי הכלכלה הדיגיטלית של צרכן מול צרכן ותיקים יותר מאובר או AirBnB ולמעשה חברות האינטרנט כמו e-Bay הציעו זאת לפני יותר מעשור. מעבר לכך, כלכלת השיתוף או כלכלת חלטורה הייתה קיימת גם לפני עידן האינטרנט כגון מוניות, לעיתים לא רשומות, מכירת מוצרים יד שנייה, סאבלטים ועוד ולמרות זאת, עסקאות אלו נרשמו בתמ"ג. אז מה השתנה? קודם כל, הגודל השתנה לחלוטין ולחברת AirBnB יש שווי שוק הדומה לזה של קבוצת מלונות הילטון בזכות ההתקדמות במחשוב ובעולם האינטרנט.

שווי שוק airbnb

השאלה שצריכה להישאל היא לא אם ניתן לחשב במדד התמ"ג עסקאות אלו אלא האם הגודל והעוצמה שעסקאות אלו מתקיימות בתקופה הנוכחית באים לידי ביטוי במדד שתוכנן לחשב עסקאות מהסוג הזה במדדים קטנים. רבות מהעסקאות המבוצעות בכלכלת השיתוף דומות לעסקאות המבוצעות בכלכלה הלא פורמאלית או השחורה כפי שאוהבים לכנות אותה. לשכות הסטטיסטיקה יודעות לחשב את העמלות שגוזרות החברות המתווכות כמו אובר ו-AirBnB כאשר החברה רשומה במדינה אך בעיה מתחילה לצוץ היא כאשר חברות פועלות במדינה מסוימת אך לא רשומות בה.

ביתו של אדם הוא מבצרו

האם ניתן לחשב עסקאות המבוצעות בין משקי בית? התשובה אינה כה פשוטה. ברוב המדינות, עסקאות אלו דורשות רישום לצורכי מס הכנסה אך במקרים רבים אלו לא נרשמות, אך גם יש לזכור שהיכולת לבצע עסקאות אלו בקנה מידה רחב היה קטן עד כה ואף יש מדינות שוויתרו על חובת דיווח מסכום מסוים. כיום, AirBnB למשל יכולה להיות הכנסה עיקרית למשפחות רבות אך יש לזכור שני גורמים חשובים: הראשון והחשוב יותר הוא שחלק מהעסקה כבר כלול ברשומות בתור שכר דירה ולכן גם אם משקי בית לא מדווחים על עסקאות בסגנון AirBnB, שכר הדירה החודשי אמור לכסות זאת, לפחות חלקית. שנית, חברות השיתוף נתונות לרגולציה כבדה יותר מיום ליום ולכן מקשות על משתמשים להתחמק מתשלום מיסים.

דרך חדשה לעשות עסקים

כלכלת השיתוף או החלטורה יצרה עסקים חדשים ואף יותר מכך עובדים מזן חדש – עובדים עצמאים, זמניים, לא קבועים. אם במקרה של עבודה זו לא מבוצע תשלום מס, מדדי התוצר לא יקלטו עבודה זו אך יחד עם זאת גם לא מדדי הפרודוקטיביות. סקרים של לשכות הסטטיסטיקה יכולים עדיין למדוד עבודה זו בעזרת סקרי תעסוקה אך לא לפרטי פרטים.

הרשת החליפה מקצועות רבים – האם זה נרשם בתמ"ג?

לא רק אופן התעסוקה משתנה בכלכלה הדיגיטלית אלא גם דרכי המימון וכיום משקי הבית עצמם מהווים מקור מימון לעסקים במה שמכונה "מימון המונים". למרות ענייני גבולות, באופן תאורטי הערך המוסף של מימון זה אמור להיות מוכלל בתמ"ג.

האדם העצמאי

החדשנות הדיגיטלית ביטלה עבודות רבות אך לא בהכרח החליפה אותם וכיום הצרכנים עצמם עושים פעולות שבעבר אנשים אחרים ביצעו כמו רישום מקוון לטיסה, הזמנת טיסה, בנק עצמאי ועוד. יש הטוענים שצריך לחשב פעילויות אלו בתמ"ג וכך הוא יהיה גבוה יותר, בדיוק כמו שחישבו בעבר את עבודת סוכן הנסיעות. טענות אלו לא חדשות כיוון שגם בעבר העלו טענות כנגד מדד התמ"ג שלא מחשב פעילויות שנועדו לצריכה עצמאית ומבוצעות בבית כגון בישול, ניקיון, שמירת הילדים ועוד. פעילויות אלו לא מחושבות בתמ"ג, לא כי הן לא חשובות אלא כי הן לא מבוססות פעילות כלכלית והכללתן תייתר את ממד התמ"ג שזה תפקידו העיקרי. פעילויות ביתיות שהתווספו בכלכלה הדיגיטלית כנראה קטנות יותר בהיקפן מאלו המסורתיות שנעשות בבית ואף יותר חשוב, חישוב שלהן יהפוך את המדד התמ"ג לסובייקטיבי כי יצריך הדבקת תו מחיר משוער לחלוטין.

אין מתנות חינם?

מלמדים אותנו מגיל קטן ששום דבר הוא לא בחינם ולכל מוצר יש תג מחיר אך כיצד מוצרים חינמיים כמו אפליקציות ותוכנות מחושבות בתמ"ג? התשובה היא פשוטה – הם לא. למרות הכול, גם זאת לא תופעה חדשה ובמשך עשרות שנים, צרכנים קיבלו מוצרים ותכנים בחינם כמו שידורי טלוויזיה שממונים באמצעות פרסומות. ההבדל הגדול בין המוצרים חינמיים של הכלכלה הדיגיטלית לזו של הכלכלה הקודמת הוא מודל המימון שלא תמיד ברור ונהיר. באופן כללי יש שתי אפשרויות מימון והראשון הוא מימון באמצעות פרסומות וערך התשלום נקבע על פי כמות המשתמשים.

צורת מימון נוספת היא באמצעות הפצת המידע שנאסף על המשתמשים לגורמים מסחריים. בניגוד למודל הפרסום, במודל זה יש קושי לכמת את העיסקה כיוון שבניגוד לפרסומות,  אין במודל זה פרוקסי ברור לקביעת מחיר השירות המסופק בחינם. הדרך היחידה שמידע זה ירשם בתמ"ג הוא כאשר מאגרי הנתונים נמכרים בשלמותם לחברה אחרת.

אין מתנות חינם אבל יש מתנות שלא מחושבות בתוצר. Created by Yurlick – Freepik.com

בעולם הדיגיטלי החדש יש מוצרים דיגיטליים שהם חינמיים לחלוטין כגון ויקיפדיה ולינוקס למשל המיוצרים על-ידי משקי הבית ולא על-ידי חברה חיצונית. היתרונות של מוצרים אלו למשקי הבית הם רבים ואפשר אף להסתכל על כמות הזמן המושקעת כאמצעי ייצור אך ברור שאלו פעילויות שלא מחושבות כלל בתמ"ג.

מסחר אלקטרוני

באופן תיאורטי מסחר אלקטרוני לא אמור להוות בעיה לרישומי התמ"ג אך בעיות יכולות להתחיל לצוף כאשר המסחר הוא בינלאומי ובמדינות מסוימות אין צורך בהצהרת מכס מתחת לסכום מסוים. לא רק שירותים לא עוברים את תהליך המכס אלא גם מוצרים שמסופקים דיגיטלית, כגון מוסיקה, ספרים אלקטרוניים, תוכנה וכדומה. הכלכלנים לא צופים עיוותים חמורים בתמ"ג כיוון שעסקאות רבות, בוודאי הגדולות הן עסק לעסק אבל יכולה להיווצר בעיה כאשר המסחר הוא בשירותים ולא בטובין כמו הזרמת שירותי וידאו.

הפנקס פתוח והיד (עדיין) רושמת

למרות הבעיות שהמפנה הדיגיטלי מציף בנוגע למדידת התמ"ג, כפי שאפשר ללמוד, רוב הפעילויות עדיין נרשמות בתמ"ג ואלו שלא, מתבטאות בדרכים אחרות. יחד עם זאת, כלכלנים מודעים לבעיות העולות ממסחר אלקטרוני, קניין רוחני ועוד ועובדים על פתרונות. כפי שהמחקר של ה-OECD מראה, רוב הבעיות במדידת התמ"ג אינן חדשות והשוני הגדול הוא בנפח הפעילות שיכול ליצור עיוותים חמורים. המטרה של מחקר זה הוא להציף את הבעיות ולהבין כיצד מדינות OECD מתמודדות עמן ומחקרים נוספים יערכו בקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *