ללמד את ילדי העתיד לחשוב

תוצאות תלמידי ישראל במבחני פיז״ה נמוכים מהממוצע אך משתפרים לאורך השנים

חינוך וכישורים הינם המפתח להצלחה של המחר. מערכת חינוך איכותית חייבת לצייד את כל תלמידיה בידע ובכלים שיאפשרו לכל אחד ואחת מהם להתקדם, להצליח ולבחור לעצמו עתיד המאפשר מימוש עצמי, השתלבות יוצרת ויצרנית במעגל העבודה, אזרחות פעילה ותרומה ליצירת חברה מתקדמת ומצליחה המכבדת את כל חבריה. ארגון ה-OECD מספק פרספקטיבה מעניינת של מדידה בינלאומית של השיגים בחינוך חובה וכן בכישורים מחוץ למסגרת בית הספר.

בגיליון הקודם הוצגו נתוני סקר PIAAC, הבוחן כישורים ומיומנויות בקרב בוגרים בין הגילאים 65-15 (בשנים בהן הם למעשה חלק מכוח העבודה) ומתמקד בכישורי מפתח הנדרשים לאנשים בעידן המידע – אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית וכישורים הנדרשים לפתרון בעיות בסביבה טכנולוגית. תוצאות הסקר הוכיחו, כי קיים קשר ברור ומהותי בין רמת הכישורים של הפרט לבין יכולת ההשתכרות שלו, היקף השתתפותו בחיים האזרחיים והכלכליים, רמת הבריאות שלו ואף האמון במוסדות השלטון והחוק. מעבר לחשיבות בניית מכלול כישורים בגיל מבוגר, אין ספק כי הבסיס למיומנויות וכישורים אלו נבנה במהלך שנות הלימודים במסגרות החינוך הציבוריות.

אגף החינוך של ה-OECD חתום על אחד הסטנדרטים הידועים המוכרים בתחום זה, הינו התוכנית הבינלאומית להערכת תלמידים, הידועה יותר בכינויה מבחן פיז"הPISA ) The Programme for International Student Assessment) . ה"מוצר" המוכר ביותר של ארגון ה-OECD כאשר ציונים גבוהים בפיז"ה היוו למעשה שם נרדף לחותמת איכות של הישגי מערכות חינוך במדינות שונות. בסיס הנתונים הרחב שמספק המחקר הפך להיות מקור המידע הטוב והחשוב ביותר עבור מקבלי החלטות בתחום החינוך.

PISAchart

מבחן פיז"ה נערך אחת לשלוש שנים מאז שנת 2000, ובודק את המיומנות של תלמידים בני 15 במתמטיקה, בקריאה ובמדעים ובתחום נוסף משתנה. המבחן ב-2012 בחן לראשונה יכולות פתרון בעיות מורכבות, שמשמען כישורים מעבר לידע הבסיסי הנרכש בבית הספר, אלא כישורי חיים בסיסיים המאפשרים להתמודד עם מציאות של סביבה טכנולוגית החל בהזמנת חופשה באינטרנט, הפעלת מכשיר אלקטרוני או רכישת כרטיס נסיעה באמצעות מכונה אוטומטית.

במבחן האחרון, לראשונה נבחנה ישראל לא רק במבחנים מודפסים סטנדרטיים אלא גם במבחנים ממוחשבים, המאפשרים שאלות מורכבות וסימולציות. במבחן השתתפו כחצי מיליון תלמידים מ-65 מדינות, מהם 5,055 בישראל מ-172 בתי ספר. המבחן הבא שיערך ב-2015 יתמקד בתחום המדעים ובו צפויות לקחת חלק כ-70  מדינות.

מבחן פיז"ה הינו ייחודי, בכך שאינו בוחן תוכנית לימודים ספציפית של בית ספר כזה או אחר, אלא את יכולתם של בני ה-15, הנמצאים למעשה בסוף תקופת חינוך החובה שלהם, ליישם את הידע שרכשו עד כה בסיטואציות בהן יתקלו בחיי היומיום. האם מערכת החינוך ובתי הספר אכן מעניקים להם את הכישורים הנדרשים להתמודד עם המציאות המודרנית ולהשתלב בצורה הטובה ביותר בחיים הבוגרים. מעבר לתשובות לשאלות המבחן עצמו, פיז"ה אוסף נתונים נוספים גם באמצעות שאלון רקע (אותו ממלאים המורים, התלמידים וההורים) המסייע לחוקרים לנתח נסיבות או גורמים רחבים יותר, כגון סביבת המגורים, רקע סוציו אקונומי וכו' המשפיעים על תוצאות התלמיד ומערכת החינוך.

מטרתו המרכזית של המבחן היא מתן תמונת מצב רחבה ככל האפשר, הן בהיבט הזמן והיקף המדינות הנסקרות, בעזרתה ניתן לבחון השפעות והשלכות (קצרות וארוכות טווח) של מדיניות כזו או אחרת על הישגי התלמידים וכעת גם על יכולתם להשתלב בצורה האופטימלית בשוק העבודה ובחיים האזרחיים.

בדומה לתוצאות הסבב הקודם (2009), גם הפעם הובילו את הטבלה מדינות מזרח אסיה, סינגפור, הונג קונג, דרום קוריאה ואף וייטנאם שהשתתפה לראשונה בסקר דורגה במקום ה-7 בהישגי תלמידיה בתחום המדעים.

התוצאות הצביעו על נטייה מעניינת על פיה הישגים גבוהים באוריינות קריאה, מתמטיקה או מדעים אינם מעידים בהכרח על יכולת מפותחת לפתרון בעיות. היכולת להתמודד עם הלא נודע, לאלתר ולחשוב באופן יצירתי, אינה נבנית אך ורק על רכישת השכלה "מסורתית". התלמידים שרשמו הישגים גבוהים בתחום פתרון בעיות העשירו את הידע שלהם במסגרות מגוונות מעבר לשעות בית הספר.

התוצאות המפורטות וניתוח שלהן מהיבטים שונים ניתן למצוא בקישור הבא – PISA 2012 Results. שם גם תוכלו להתנסות במבחן לדוגמה ולבחון עצמכם.

טבלה 1 – תוצאות המבחנים המודפסים:

graph1

תוצאות פיז"ה בישראל

ישראל משתתפת במבחנים מאז 2002 ובסיכום עשור של השתתפות במחקר ניכרת מגמה של שיפור בהישגי התלמידים בארץ בכל התחומים, המציבה את ישראל בין המדינות שרשמו את השיפור הגדול ביותר. ב-2012 הגיעו תלמידי ישראל למקום ה-40 במתמטיקה עם 456 נקודות לעומת מקום 41 עם 447 נקודות במבחן הקודם, שהתקיים ב-2009. בקריאה ניצבת ישראל במקום ה-33 עם 486 נקודות, לעומת 36 ו-474 במבחן הקודם, ובמדעים למקום ה-40 עם 470 נקודות לעומת 41 ו-455.

טבלה 2 – השיגי ישראל לאורך השנים:

graph2a

עם זאת, הציון הממוצע של התלמידים הישראלים עדיין נמוכים מזה של שאר מדינות ה-OECD והפיזור בין הציונים מהגדול בקרב המדינות המשתתפות. הפערים בין התלמידים החלשים ועמיתיהם החזקים הולכים ומתרחבים, בעיקר על רקע כלכלי חברתי, אך גם בהשוואה בין התלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית. הישגי דוברי העברית גבוהים ב-101 נקודות מדוברי הערבית (סטיית תקן שלמה). הפער בולט במיוחד בתחום הקריאה הדיגיטלית, שם היו הישגי דוברי העברית גבוהים ב-155 נקודות משל דוברי הערבית, ש-77% מהם הוגדרו כמתקשים.

התוצאות מציגות גם פילוח של אחוזי המצטיינים ו"המתקשים" בישראל ביחס למדינות המערב. מהנתונים עולה, כי חלה עלייה של 3% במצטיינים במתמטיקה, ביחס ל-2009 והוא עומד עתה על 9% של תלמידים מצטיינים (שהישגיהם ברמה הגבוהה מבין חמש). בתחום המדעים נרשם שיפור של 2% ובקריאה חלה עלייה ב-3% במצטיינים. במקביל, נרשמה גם ירידה בשיעור התלמידים "המתקשים" בכל תחומי האוריינות.

טבלה 3- שינויים בשיעורי התלמידים ברמות הבקיאות לאורך השנים:

graph3

לסיכום, ניתן לומר כי התוצאות בישראל מעורבות, חל שיפור עם זאת עלינו להדביק את הקצב של המדינות המתפתחות על מנת לא להישאר מאחור. התוצאות מחזקות את הצורך בהטמעת מודלים של למידה רב מימדית שמטרתם הכשרת התלמידים להתמודד באופן טוב יותר עם פתרון בעיות ובכלל זה עם אלו הנכללות במחקר פיזה. מודלים אלו מתמקדים בין היתר בתהליכי הוראה, למידה והערכה מגוונים יותר, וכן בתהליכי חשיבה, פתרון בעיות, פיתוח כלים ביקורתיים, עידוד חשיבה יצירתית, למידה בדרך החקר ולמידת שיתופית. בנוסף לכך, חשוב להמשיך לחזק את האוכלוסיות החלשות, לרבות המגזר הערבי על ידי תוכניות לימוד הלוקחות בחשבון מאפיינים יחודיים לאוכלוסיות אלו.

**הכתבה הודות לגב' רונית גבריאל מנציגות משרד החוץ במשלחת הקבועה של ישראל ל-OECD.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *